יומנים > יומן - מלא 26/04/1933

{P001} {0112-100} ממל, 26.4.33 בסניף החלוץ יש כ28- חלוצים (ביניהם 2 גרמנים) בקבוץ החלוץ כ75- חבר, ישלהם בית החלוץ, 6 מהם עובדים במתפרה עבודת חוץ, 3 נגרים, 3 בסנדלריה, השאר עובדים בבתי חרושת. עומדים לסדר עכשיו עוד 150 איש. יש חוזים עם 12 בעלי אחוזות שיעסיקו 120 איש במשך הקיץ. יקבלו אוכל, דירה ועשרה ליט לחודש (מס מקביל לקפת חולים. בעלי האחוזות הם יהודים וליטאים. היו גם גרמנים - עכשיו אינם מקבלים יהודים. יש כאן ארגון נוער ציוני הרצליה, 90 חבר. עומדים להצטרף לצ.ס. או לליגה. יש להם עוד שני סניפים בשוולי ובקובנו. בשוולי כל הסניף עומד להצטרף לא"י העובדת, פה הרב עומד להצטרף (רק 4 מתנגדים). ארגון לספורט "בר כוכבא" 200, בתוכם גם רוויזיוניסטים, אולם הרוב נוטה אלינו. העומדים בראש ציונים כלליים. בויצו הצעירה יש 50 בחורות, רובן נוטות אלינו. בליגה יש 110 משלמי מס. בצ.ס. יש כ50- חבר. רק עכשיו נתארגנה. יש כאן כוחות אינטלקטואליים. בהשה"צ (ארצי) 17, ובנצ"ח 15 חבר. בבית"ר יש 120 חבר (כל השכבות) יהיו פה כ700- שקלים, מהם 500 שלנו. {0112-101} - לאספה הפומבית אתמול באו הרבה שיירות, ברכב וברגל, מהסביבה. השיצן הוז היה מלא. העתון המקומי מעריך את הקהל - באלפים איש. אה"צ נקראה היום מסיבה של עסקנים ציונים לדון על יצירת קרן עליה לחלוצים. נוסד ועד להשיג 4-5000 ליט. בארתי חשיבות עליה מהירה. בשבע בערב - אספת הנוער באולם בר-כוכבא. הרצאתי על דרך הנוער היהודי בתוך מלחמת הדעות והזרמים המתחדדת בעולם וביהדות, והמגעת לפעמים כדי מלחמת אזרחים. הנחוצה דרך מיוחדת של נוער יהודי באשר הוא יהודי - האין יהודי יכל ורשאי להשתייך לכל מפלגה וזרם כבן עם אחר? העמדה ההיסטורית של האומה היהודית מקשרת אותה ואת תקוותה לאחת המגמות היסודיות באנושיות של זמננו - למגמה הלוחמת על חופש, דימוקרטיה, צדק סוציאלי ושלום בין עמים. העם היהודי יהיה הקרבן הראשון של תגבורת איבת הלאומים, של דכוי, שלילת חופש ודיקדטורה. כן בארצות הדימוקרטיה יש לנו תקוה לפנות לדעת הקהל ולהעזר בה במקצת (גרמניה של היטלר ודעת הקהל באנגליה). ובשתי המגמות העיקריות המתגוששות בחיי העם העברי - המגמה המאמינה בקיום העם, הנשענת על כוחותיו הפנימיים והשואפת לשנות גורל האומה מתוך מאמצים עצמים ותקון חייה, והמגמה הנשענת על חסדי לאומים, הסתגלות לרצון זר, טשטוש הצביון העצמי - מקומו של הנוער במגמה בין לוחמי השחרור העצמי, ובמלחמה זו {0112-102} הוא נתבע לתת את הדבר האחד שישלו - את עצמו. בשלמות, בלי תנאי ובלי שעור. לא בכסף ולא בהפגנות ישרת הנוער את התנועה אשר בה יבחרו אלא בהגשמה עצמית. וגם בציונות ימצא הנוער מתגוששות שתי מגמות סותרות זו את זו. מגמה המסלפת את תכנה של הציונות - ביודעים או בלא יודעים מתוך חוסר אונים וכשרון יצירה בהגשמה - ותולה את הגשמתה בכוחות מן החוץ, ומגמה הנאמנה לרעיון העיקרי - לרעיון אוטו אמנציפציה. סילוף זה היה גם בימים הראשונים כשדחו פעולת ההגשמה בארץ באמתלא של צ'רטר. ויהודי רוסיה שיכלו לבנות את הארץ בהונם בינתים נחרבו ונהרסו בטרם הושג הצ'רטר. והחמיצו שנס היסטורי לעמם ולעצמם. אחד הסילופים המזיקים בימינו המשפיע על חלק של הנוער - זהו רעיון הלגיוניזם (לא הלגיון) של ברית טרומפלדור, הצפיה למלחמת עולם ולאבטורה צבאית למען יכריז אחד הצדדים על מדינת יהודים. היש ערך יותר ממשי בהכרזה על מדינת יהודים מאשר על בית לאומי? הרצויה לנו מלחמת עולם - שבה ישחטו יהודים מלבד סכנת חורבן עולמי הצפויה לאירופה? האם לא יגוייסו הנערים המתחנכים למיליטריזם ציוני כביכול בפולין ובליטה - על ידי ממשלות הארץ, בלי רשיוננו ובלי התערבותנו לקום איש נגד אחיו? אין אנו יכלים לגרום או למנוע מלחמת עולם, אבל אם אנו גורם, ואם נתאר מקרה יוצא מן הכלל שהשנסים למלחמה ולשלום הם שקולים - נגיד 1/2 49 אחוז בעד מלחמה, ו- 1/2 49 בעד שלום, והיהודים בעולם מסוגלים להכריע בתור האחוז האחרון - האם אין לנו להכריע לטובת השלום ולחנוך ברוח זה את הנוער? {0112-103} ולא מתוך פיציפיזם "נוצרי". עלינו להיות מוכנים להגנה עצמית, לא ללגיוניזם - אלא להגנה בארץ, אבל גם בהתכוננו להגנה עלינו להתחנך לשלום וליחסי שכנים אנושיים ולהבנה הדדית ולהמנע מכל פרובוקציה והרגזה מחוסרת טעם וטקט ומכל זריקת ניצוצות בתוך מחסני חמרי השרפה המרובים בא"י. - ב9.40- בערב יצאתי ברכבת לקובנו.