יומנים > יומן - מלא 26/08/1965

{0201-91} 26.8.65, יום ה' כתבתי מכתבים, בארבע יצאתי לעמק חפר. בקרתי בחמשה ישובים: ינוב (טוניסים), גאולים ותנובות. ישובי תימנים. שניהם פורחים. קבלת פנים נלהבת. הזקנים נשקו אח ידי. אחר כך בורגטא - כפר של יהודי תרכיה. פה יכלתי גם לדבר תרכית. ולבסוף עיירה קטנה (תימנים) בשם אליכין. בכלם נאמתי קצרות על גורמי העליה עד עכשיו - מצוקה ורעיון הגאולה, עוד מעט העליה מתוך מצוקה תסתיים ורק בכוח המשיכה של הארץ נמשוך עולים, ולכן על עמנו להיות פה עם סגולה. משם נסענו ש לכפר ויתקין שרוב תושבי הכפר הם רפי. נחתי פה, וברבע לכני שבע נסענו לאפסה שבה הסברתי בפעם הראשונה {0201-92} מדוע רפי - מה גרם לפרישה. נאומי נמשך שעתיים והיתה הקשבה מופתית. עניתי לשאלות ששואלים אותנו: מה אתם מחדשים. סיפרתי על חידושים שלאחר זמן נתקבלו אצל כלם אבל בשעתם עוררו רוגז וריב: הקמת צבא אחיד (ריב מפ"מ), חוק חינוך חובה וביטול הזרמים. יזמת חבל לכיש והתקפות למרחב וביחוד על המשמר. למה אנו מחטטים בעבר: סיפרתי על תחילת ההידרדרות - ועדת השבעה, אח"כ הרמיה, והפחד, ההבדל בין מסגרת וערכים (מסגרת מפאי נשארה, אבל ערכיה התרוקנו וחוללו. סימני ההידרדרות: עוות הדין, הסרוב לתקנו, המכתב לחולדה, הטלת פחד על המפלגה, השמצה והטעית הכנםת (שכחתי להזכיר ניצול מעמד הבטחון באספה של שאול וניצול "ביקור ממלכתי" לשם אספת בחירות בבית שאן). הסכנה של ליבטנטיניות - לגבי בטחון, אמון העם, כותנו באי יכלתנו, ביתרוננו המוסרי והאינטלקטואלי.