יומנים > יומן - מלא 27/03/1959

{P001} {0059-113} 27.3.59, יום ו' בבוקר באה אצלי טלויזיה צרפתית - וצלמה בחצר משרד הבטחון. על רוב השאלות עניתי עברית, אך הפצירו בי שאענה על שתי שאלות בצרפתית, והייתי מוכרח לענות בצרפתית המשובשת שלי. - באחת עשרה שיחה עם אברהם זכאי, מחיל הים, על המספנה. הוא מתנגד לשותפות עם ההולנדים, כי לדעתו המספנה צריכה לקום ע"י ישראלים, והצרפתים רק יתנו הדרכה וידע. לפי התכנית שנאשרה תאחזק המספנה ותתקן בשלב הראשון צי שיהיה לנו בשנות 1964-3 (3/4 מיליון טון) ותבנה אניות חדשות עד 15-20 אלף טון. אנית משא מכסימלית עד 8000 טון. מספר המועסקים 2000-230. בשנת 1965-6 נגיע למיצוי כל האפשרויות. על מי הוא חולק? לא מתכוננים כראוי לקראת שלב זה. לא חולק על {0059-114} התכנית עצמה. אבל המספנה יש להקים ע"י גוף פעולים ומהנדסים בישראל בעזרת ידע מחו"ל, ע"י אימון אנשינו בחו"ל, ורק לקבל מומחים מבחוץ לבנין וניצול הידע שלהם. המנהל של המספנה הוא ישראל ליברטובסקי, איש "מוקורת", מהנדס אזרחי לבנין. הוא הניח צנור הדלק מאילת לבאר שבע. אברהם זכאי בא לעבוד במספנה לפני שנה ורבע, הושאל מחיל הים ( בחיה"י היה ראש מחלקת הציוד) ליברטובסקי בא לפני כשנה למספנה - לאחר שהיתה כבר החלטת ועדת השרים על התכנית הנ"ל. נאמר לזכאי שזוהי תכנית בינים, ויש עוד לדון עם תכנית סופית. מה זה סופית? זקוקים למומחי חו"ל, אבל עלינו לתת הנחיות על גודל וסוג. - יש מועצת מנהלים למספנה: נחום שמיר (יו"ר) מחברת השילומים, ארנון מהאוצר, פ. גינזבורג מתחבורה, גילתממסחר ותעשיה, קשתי ממשרד הבטחון. היו גם אנשי סו"ב - וצור ויצאו. אלה אפשרו התכנית. ליברטובסקי אמר לזכאי שאין זו תכנית סופית, אבל זה שנה לא נתקיים כל דיון. יש בארץ 30 מהנדסים שיודעים מכונאות, ימית, עובדים בספנות באירופה (אנגליה, הולנד, דנמרק). זכאי הציע שלמרות הצורך בעזרת חוץ תיעשה העבודה כאילו בידינו אנו, ההבדל הוא: ליברטובסקי אומר: הולנדים יעשו תכנית ואנחנו נאשר אותה. זכאי אומר: נשלח 6-5 מהנדסים להולנד, ויחד עם ההולנדים יעבדו תכנית. מבחינה טכנית עולים הצרפתים, לדעת זכאי, על ההולנדים. הצי הצרפתי מוכן לעזור לנו. זכאי בוחר בצרפתים. לצרפים צי המלחמה יש יתרונות שעולים על {0059-115} מעלות ההולנדים. הידע הצרפתי עולה על הידע ההולנדי, אבל נכון שההולנדי יותר חרוץ. גם מבחינה כלכלית הולנד יותר נוחה. לפני שנה, ביום 2.3.58 היינו צריכים לחתום חוזה עם הצרפתים. נכנס אז ליברטובסקי, אמר שרוצה ללמוד הענין והדבר נדחה. והתחילו לנהל מו"מ עם מספנה הולנדית. חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי... - אחר כך בא אצלי סר בן לוקשפייזר. מרוצה מההתפתחות בנגב. יש לנו יתרון: אשלג ופוספט בקרבת מקום וחנקן באויר. אפשר ויש להקים בנגב בית חרושת לעשית זבל חימי. אין למכור חומר גלמי - אלא מעובד. הצעתי לו להיות יו"ר ועדה לעניני תכנון. לעשות סקר ככמה מהנדסים יש לנו, כמה יהיו נחוצים לנו במשך עשר השנים הבאות, ואיך להבאיח פעולה נורמלית של התכניון ומהו התקציב הדרוש לו. הוא מסכים להיות יו"ר, אבל עליו לשוב עכשיו לאנגליה, והוא מציע שבינתיים הוועדה תאסוף החומר על כוח אדם. בועדה נציגי מסחר ותעשיה, פיתוח, בטחון ואוצר. מבקש שימציאו לו החומר לענין לעיון לאנגליה. יבוא הנה להתיעץ. {0059-116} החברות בנגב או כבר נושאות עצמן או יהיו כאלו בקרוב. המינימום לאשלג הוא 135 אלף לטון. המטרה 600 אלף טון. מקלף מצוין. יש לנו הרבה אוצרות. .clay נוסף לאשלג ופוספט רב - יש זכוכית טובה לכלי חרס ופורצלן. שחם - גוברין בא לדרוש ממני מצע להסתדרות. אמרתי - לא לפני הרצאתי בחוג התנך שבביתי בסוף השבוע הבא. חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי...חסוי... - בחמש בא אצלי יו"ר הפרלמנט הארגנטינאי מונחרדין - פרופסור להיסטוריה עם מלווים אחדי. דיברנו אנגלית וצרפתית (הפרופסור מדבר רק צרפתית - נוסף לספרדית. לפני כך באה אצלי בת שבע רוטשילד ואמה. גם זו עושה רושם טוב. בת שבע עוסקת בקידום מדע ואמנות, הזמנתי אצלה שיחה על תוכן קידום המדע.