יומנים > יומן - מלא 28/04/1915

[28.4.1915] יד' אייר, פתרס

בבוקר בקרו אותנו שתי אניות מלחמה, זו אחר זו, בשמונה ובעשר. אוניותנו עמדו ופקיד צרפתי בלוית מלחים אחדים עלה בסירה ובקר את הנירות. ירדתי לחוף פטראס, עירה קטנה בנויה על שפת הים, מלוכלכה ובלי כל טעם, אך הסביבה היא יפה. הרים גבוהים עוטרים את המפרץ. בנמל עומדות אוניות גרמניות אחדות, אפשר ממתינות לגמר המלחמה. אנו רוצים ללכת לפוסטה ושואלים בעובר על צדנו - והנה נתקלנו ביהודי המדבר אתנו תרכית. גם הוא נוסע לאמריקה, אך נתעכב פה לרגלי מחלת ילדיו, יושב פה כבר כשנתים ועוסק בינתיים בחלפנות. לפ]י דבריו יש פה יהודים אחדים. ערב 10. עודנו בנמל פטראס. אם נתמיד כך בדרכנו, נגיע נגיע לאמריקה  בשלהי דקיטא. בכלל הדרך לא נעימה. האכל גרוע ועוד רע ממנו סדר-האכל.

כל ההתנהגות את הנוסעים במחלקה השלישת, כמובן, מעליבה ומרגיזה עד היסוד. כמה פעמים נסעתי כבר באניות - אך הנסיעה כל כך מרגיזה לא נזדמנה לי עד היום. נוסף על כל זה כל המלחים והנוסעים יונים ואי אפשר לבוא אתם כלל בדברים ולהבין את שיחם וכשיש צורך להגיד, לבאר או לשמוע דבר מה הנך עומד כאלם וכחירש, אחרי שבעים הלשונות שעסקת בהם בשנים האחרונות. כבר חצות הלילה ועדין מעכבים אותנו בירכתי האניה ואין מניחים לנו לשוב  למקומנו. שוב - בפעם השלישית מנסיעתנו בפיריה - צריכים לבדוק את תעודותינו. התחילו לבדוק הפספורטים של הנשים- והניחו באמצע, וזה יותר משלוש שעות ואנו ממתינים בחינם. כאילו משטים בנו בכוונה להרעימנו.