יומנים > יומן - מלא 28/04/1930

{P001} {0101-11} ל' ניסן 28 אפריל יום ב' אמש נזדמנתי עם זוחוביצקי. בבוקר היתה לו ישיבה עם אנשי מגדיאל והרצליה בדבר החוזה. אינם מסכימים לפיצויים לפועל קבוע, אלא לחדשי, ובשאלת הפטורין לא יזוזו. לא גמר אתם - כי {0101-12} פרלין לא היה, במקרה ואולי שלא במקרה. הוא היום ינסה להפגש עם הנעדרים. הבירורים שלהם יקחו עוד איזה זמן. סמילנסקי אמר לו שלא טוב להחיש תחת לחץ "המאורעות" את גמר החוקה. לוינסון מועד פועלי אדלמן מוסר: כשבא המנהל החדש דנין ציין שמסר לו על יחס רע מצד הפועלים לעבודה, והוא מבקש שהיחס יהיה טוב. נתעוררה אחר=כך שאלת הרמת השכר. הפועלים דרשו הרמה כללית, אדלמן הודיע על הרמה חלקית. בועד הפועלים היה חבר אחד לא חבר בהסתדרות, שרצה לפנות באופן פרטי על דבר הוספה. אז הודיע גם פישטן, חבר שני של ועד הפועלים. שיפנה בעצמו ע"ד הרמה. לוינסון מחא נגד זה. ברשימה של הרמה שסודרה ע"י ההנהלה נמצא שפישמן קבל הרמה של 2«. האספה הכללית התנגדה בכל תוקף נגד הוספה חלקית. פישמן אמר באספה שהעליבו אותו, כי אחרים קבלו 5 גרוש והוא רק 2«. מאז התחילו סכסוכים בין פישמן ובין דנין. אחר-כך היה סכסוך בענין באר. אדלמן מסר הקדוח לקבוצה אחרת, שלא מפועליו, ובלי ידיעת ההנהלה הלכו אחדים מפועליו לעבוד בקבלנות בקבוצה, כי בקבלנות השתכרו יותר. סכסוך שלישי היה בפטורי פועלת. דנין אמר לדנאי שלפועלת אחת, רחל, אין עבודה ליום הששי, ופישמן הודיע בועד הפועלים שהיא מפוטרה. כשהובאו אנשי "הברית" אמר אדלמן לועד הפועלים שהוא מכין פועלים למקרה של שביתה כללית. דנאי התפרץ ואמר שלא נהיה לצחוק בעיני ההנהלה. {0101-13} הפועלים שאדלמן רוצה לפטר. דנאי משה, פישמן שמואל, גוזמן. טלית. אבן, ושצקי ושנידר. את דנאי מפני שצעק על אדלמן, פישמן = מפני נרגנות נגד דנין, השאר = בגלל רשלנות בעבודה, וכבר ניתנה להם אזהרה ע"י ועד הפועלים. פישמן מכחיש שלרגל הרמה לא מספיקה של שכרו החל להלחם בדנין. להיפך, הוא נמצא אז ביחסים טובים עם דנין, חכוכים החלו בפורים, כשהפועלים דרשו שבפורים יעבדו כמו לפני שנה רק עד 1. ודנין ענה שאם יבטיחו ללכת לבית הכנסת = יתן להם חופש. את הפועלת רצה דנין להכניס למורח רוח הלשכה. אולם היא נמלכה מקודם בלשכה וגלתה נאמנות להסתדרות. הדבר הכעיס את דנין ואמר לה שיוציאה מהטפול בעצים וכן עשה. כעבור ימים אחדים הודיע דנאי לפישמן שדנין אמר שאין לו יותר עבודה בשביל רחל (שם הפועלת). באספת פועלים הודיע לוינסון שדנין הביע צערו על המתיחות המזיקה לעבודה. ועל הצורך ביחסים טובים. פישמן הציע בתור סימן של יחסים טובים לקבל חזרה את הפועלת לטפול, אולם האספה החליטה שהיא מקבלת לתשומת לב את הודעת דנין ודחו הצעת פישמן. אח"כ הציע פישמן ולוינסון שיבואו בדברים עם דנין ע"ד הפועלת, אולם לוינסון סרב והציע למסור הדבר למזכירות מ.פ. כפר- סבא. מחמשת הפועלים הנאשמים ברשול קבלו שלשה רק הזהרה (שצקי, טלית ואבן). {0101-14} לוינסון אומר ששנידר קבל עוד לפני שנה אזהרה. פישמן מעיר שגוזמן לא קבל אף פעם אזהרה, גם לוינסון מעיר על כך. ישיבה עם דנין: אדלמן רוצה לפטר 7 פועלים: 8 בעד אי-הכשרה לעבודה (רשלנות). 1 - דנאי - בגלל התפטרותו ועלבונו של אדלמן, 1 - פישמן - בעד אי-התאמה בינו ובין הנהלת המשק. את העבודה הוא ממלא אמנם, אך אי=אפשר להפגש אתו. מהרשלנים קבלו שלשה אזהרה, לפני 3-2 חדשים, אבן, טלית ושצקי. אם ענין הפטורין יסודר - לא יהיו במשך 4-3 שבועות כל סכסוכים, כי לא יצטרכו לקבל בזמן זה פועלים נוספים. בכלל יתנהג אדלמן לאחר זמן זה לפי מנהג כ.ס.. עם פישמן, מודיע דנין, לא יוכל בשום אופן לעבוד. דנאי נתקבל בתור מחסנאי בשכר 18 לא"י לחודש, היה עוזר גם לדנין. אולם הוא באופן שיטתי לא מלא את פקודות דנין בדבר הזמנת פועלים מהלשכה. דנין היה מוסר דבר זה לאדלמן והוא היה מלא אי-אמון לדנאי. דנין התרה בדנאי. כשהזמין אדלמן אנשים מהברית. מצוה על דנין לסדרם בעבודה - רץ דנאי לאדלמן בצעקות נוראות. דנין בקש מדנאי לחדול, אבל הוא הוסיף, עד שאדלמן אמר לו. אני פה בעל-הבית, ולא אתה, ועליך לשתוק. ודנאי נשתתק. שנינו, אני ואליהו, עמדנו שאין בשום אופן לפטר את פישמן {0101-15} ואת השנים אשר לא קבלו הזהרה. אנו מסכימים לפטורי השלשה שקבלו אזהרה והוסיפו להתרשל בעבודה, ונברר עוד שאלת דנאי. הודענו דעתנו זו גם לחברי ועד הפועלים. פישמן מסר שאחד מהשלשה נפצע בידו השמאלית לפני כחודש וחצי. ובמשך כל הזמן הזה לא עבד ואינו מוכשר עדיין לעבודה. גוטליב מהשה"צ הליטאי מוסר: בליטה יש רצון להמצא בתוך הכלל של השה"צ ובאותו הזמן להשפיע על איחוד. בקבוץ ב' חצי דורש איחוד. גם בחדרה חזקה נטיה זו. בקבוץ בליטה יש שתי דעות: כניסה לקב"א וחיוב האיחוד, דעה שניה - בעד איחוד ונגד כניסה. שתי דעות אלו קיימות גם בתנועה בליטה.