יומנים > יומן - מלא 28/06/1951

{P001} {0032-44} 28.6.51, יום ה' התיעצות חברים על בחירות: זיאמה, אשכול, יוסף, הרינג, גוברין, משה. זיאמה על המתרחש בצבור: סוב ורע וערפל. הלך רוח יוחד טוב אבל צ' יחיה חזק אס כי סבורים שמה שקיבלו בעיריה - לא יקבלו הפעם. רבים לא יצביעו בעדם לכנסת. אבל צ' זהו הלך רוח. בקרב העולים הנטיה ברורה, אבל נתרבו בוחרים בערים. יש חמשה צבורים פועלים, נשים, עדות, שכבות בינים, נוער. הוזנח בתעמולה דבר בטחון המדינה. בנוגע לפועלים יש להסביר דבר תעסוקה מלאה, ביטוח, תפוקה פועלית (גדוש חוקי של הישגי הפועליב), יש לציין ששלטון צ' מסכן כל הישגי העבודה. יש לדבר על שיכון לכל השכבות. שמירה על חסכונות, הדבר הרע במדינה היא הסתירה בין ההלכה והמע.'ה בענין צנע ופיקוח. אין צנע, אין פיקוח, יש התהוללות, וזה מערער הסמכות של הממשלה. זהו מקור הדימורליזציה. או שיש לשנות ההלכה או המעשה. על הממשלה להגיד ברורות: התשנה הפיקוח, התבטל אותו, התבצע אותו? בנקודה זו מתרכזת התעמולה של צ.כ. יש להגיד ברורות על המשק השיתופי ועל היזמה הפרטית. עקרונית אין מה לחדש, אבל יש לחדש בניסוח. יש בעיה של עדות מזרח בקרב הוותיקים - יש צורך בתכנית לכמה שנים להפוך יסודות חייהם הכלכליים. יש בעית הדת: יש עדות פרימיטיביות, ויש אדוקים בדת. לא מספיק להגיד "לא כפיה". ואשר לנשים - דווקא פה יש להעלות "הציוניות". גורל בניהם ונכדיהם תלוי בעליה ובבטחון. ואשר לנוער - יש להגיד להם ברורות שתפקידם בטחון וכיבוש השממה. ואשר ל"ציונות" עצמה יש להגיד שני מיליון, הכפלת הכפרים (1000 ישובים) ואשר לפיתוח הארץ - יש לדבר ברורות: מה תכנה המוחשי: ים,ים המלח. נחוצים כנוסים גדולים קודם כל לפועלים ולנשים. ליום הששי הבא כנוס פועלים גדול בגן רנה. ביום ד' שאחר זה - כנוס גדול של נשים. עול גדול יוטל על חברי הממשלה (נשארו רק 5!) יש סכנה אחת: הכלליים מנהלים תעמולת לחש שכמובן ב.ג. יהיה ראש הממשלה, אבל יש לחזק "אותנו" למען המשק הפרטי. {0032-45} גוברין קובל על שרוב החברים אינם מתווכחים עם מפ"מ. נחוצה ריפורמה במס הכנסה. לא מס לזוגות וכדומה. צבור הפועלים מפחד מפני ביטול הפיקוח על מטבע זר. חוששים שאס מטבע זר יהיה בידי יבואנים יביב רעב בארץ. לא מסבירים כראוי חשיבות התעסוקה - ההסברה מצומצמת לעולים. האמת היא שהיא נוגעת לכל הפועלים. הולנדר פועל בניגוד למוסכם אתו: בדבר קרן השוואה ועוד, לא מציינים כראוי הישגי האיגוד הציוני וחשיבות הקואופרציה שבין ההסת' והממשלה, בניגוד למפ"מ. יש חשיבות לכנוסים שבהם חלק לפחות מן הצבור באים לידי ביטוי. משה - מלחמתנו עם הצ.הכל. מחייגת חיזוק והדרכה. אנו רגילים למלחמה במפ"מ - ולא רגילים להלחם בכלליים. דרוש תדרוך - במה לקלוע. מחוץ למקומות אחדים (קבוץ ועוד) החזית היא ימין. יוסף - נחוץ לבחירות מנגנון, אבל יש סכנה בירושלים שהמנגנון יפעל בשיגרה מתה. כך הדבר כירושלים. מזמינים למסיבות - ואינם באים, אבל אינם מזמינים לא נשים "מכובדים", להזמנה כזו לא יסרבו המוזמנים. הרינג - לא נגזים בוויכוח עם מפ"מ, ודא להטיל הדגש בצד הפוליטי (לא!) השאלה היא בשטח המקצועי הכלכלי. גולדה סקרה מצב התעסוקה, מעוררת ספק אם יש לסכוך על כל עסקנינו במקומות שונים (מגדל-גד, עכו). זיאמה מודה שהוא חרד למצב בישובי העולים. בישובים הוותיקים אין חשש. חברינו ישרים.יש בערך ששה ישובים שמעוררים דאגה, ויש לשלוח שמה אנשים מרכזיים להשתלט על המצב. {0032-46} הקשי במלחמה נגד "הכלליים" הוא שהם נלחמים בשלטון קיים שגורם צרות, ואנו בשלטון שאינו קייס אלא בסכנת קיומו בעתיד. פנחס - סוחרי מכולת מודים שהודות לקיצוב מצבם השתפר, המלחמה העיקרית על חוגי-בינים, כולל חלק פועלים, שמהווים מעמד בינים. יכריע במלחמת בחירות אלו - שכבות הבינים. בהם יהיה תלוי כוחם של הכלליים או שלנו. יכריעו עניני עליה, תעסוקה, פיקוח או משק חפשי. בוויכוח זה יש להבליט ארבע נקודות: שביתת הסוחרים, שביתת הפרדסנים, יבוא ללא תשלום, בהנעלה, הלבשה, רהיטים. נתגשמה תורת הכלליים, ומה פירותיה. יש גס דבר חמשי: אחוז אזרחי וציוניות. מה עשתה עירית ת"א? נגד צ.כ. נקודות אלו (ואולי עוד אחדות): תעסוקה - או חוסר עבודה, ספסרות פרועה - או מינימום לכל, עליה רבתי או קיצוצה, התישבות חקלאית - או רק חניות בת"א, ישוב השממה וחלוציות - או רק התעשרות. הסתדרות ציונית למען עזרה למדינה - או מלחמה בבוני המדינה. - בא אצלי נורוק. ועדת הכנסת בחרה ועדת משנה לשאלת הענקת אזרחות לששה המיליונים, והוא מציע שהועדה הצבורית של הממשלה תצטרף ותתמזג עם ועדת משנה זו וידונו יחד. הסכמתי - בתנאי של סידור משאל בקרב חברי הממשלה אס גס הס מסכימים. - בא קרוזה. הוא מסכים לתת המקלט לצבא. קיבל 1200 דונם נוספים מהממשלה, יועצתיו לדרוש עוד אדמה בכוון לים. באבגוסט ימלא יובל שנים לסג'רה - והוא רוצה לחונו במקוה, הבטחתי לבוא והצעתי להזמין כל אנשי סגרה (שלמה צמח, ישראל שוחט ועוד). - בשתים עשרה בא אצלי גוסטין גודר, מהידידים הוותיקים בצרפת (שעבר זמנו?) {0032-47} אה"צ המטה. משתתף גם פלמון, בשאלת הממשל הצבאי. במקום מושל ראשי קבענו קצין במטה לעניני הממשל. זה גרר ריכוז לא רצוי, כי רוב הענינים בממשל אינם צבאיים, אלא נוגעים למשרדים שונים, ומוצע עכשיו איש ציווילי במשרד הבטחון שירכז הענינים. ספיר חולק על ההצעה שהרכוז יהיה במשרד הבטחון. לעומתי טוען משה, שבלי ריכוז במשרד הבטחון, אין זה ממשל טריטוריאלי צבאי, ומלבד עניני בטחון צרופים - יש להחזיר כל הענינים למשדרים המתאימים. הוחלט שהענין ירוכז במשרד הבטחון. מלבד קצינים צבאיים הכרחיים ילקחו אנשים ציווילים עם נסיון מנהלי ויתלבשו בגדים צבאיים. מוצע למרכז סתוי, מי שהיה במשטרה, עכשיו מושל בנצרת, איסר מתבגר לו אבל משה סבור שיש לקבלו, בממשל עכשיו כ160- איש, רובם חיילים. דנו על החזרת אנשי שעב. ריילי דורש לשלוח רכב ליום מסוים, ומי שירצה יחזור, מי שירצה ישאר. מוטקה מתנגד ודורש מדיילי רשימה מהחוזרים - אליוחזרו. משה טוען שדיילי סבור עכשיו שכל הבירור המוקדם אין לו ערך, ורק בשעת הנסיעה יכריעו הערבים באמת. בשבע אה"צ ריילי בא לראות משה. ביחס לתקציב קובע ספיר שאין דורשים יותר משנתנו עד עכשיו. באופן כזה אין ספק שהוועדה הכספית תאשר חודש זה והחודש הבא (אבגוסט). הצבא נדרש לטפל במעברות. כיום אנו מטפלים ב12- מעברות ועד תחילת יולי - בעוד 5. תובעים עכשיו מהצבא להכנס לפחות ל11- מעברות חדשות, בעיקר של בבלים, בכל מעברה למעלה מאלף איש. הצבא נדרש לארגן המחנה (פיקוד) לטפל בסניטציה ובאספקת מים (כלומר לתת טנקרים של מים). ידרשו בערך 10 איש למעברה - מפקד, חובש, רופא. העבודה מהצבא תידרש לשלושה חדשים. השאלה העיקרית היא מה יהיה בחורף. יתכן שימצאו מאחים אלף נפש במעברות. {0032-48} הוקמה מועצת החימוש. אין התקדמות בתוצרת הצבאית. הטיב לא השתפר. . עובדים אלפים פועלים, וצבי דר מודאג שהתוצאות אינן מניחות דעת. מיצרים פגוזים מרגמה 120 מ"מ (טובים), כדורים 792 (בן טוען שלשנה הס טובים, מחו"ל הם טובים לזמן יותר גדול), מרגמות "2 ו-"3 (בסדר, פגוזי המרגמות לא בסדר) חלקי חלוף לנשק (זה בסדר), יגאל סבור שהתוצרת שלנו צריכה להתרכז בייצור תחמושת וחלקי חילוף. פרת (פרנסקי) סבור שיש לפטר פועלים, לצמצם התוצרת ולדאוג לשכלול מהי סיבת הליקויים? החומר הגלמי הגרוע - וחוסר מומחים. הצרפתים מציעים לנו 75 ת. של 6 ליטרות עם פגוזים - 4600 ד. בעד . תותח, 20 בעד כל פגוז, מציעים 250.000 פגוזים, ס"ה 855.000 $. מציעים 50 ת. בשביל מוסקיטו, 1000 $ כ"א (פגוזים יש לנו די) - הבאנו כבר 168 ת. כאלה בשביל 42 מוסקיטו. מקווים שיהיו לנו 50 מוסקיטו. דרוש גס מלאי של תותחים - אפשר להכניס אותם למטוסים אחרים. מציעים לנו מיליון וחצי כדור 303 עם 100 מכונות יריות של 303 - ס"ה יעלה 146.000 $. סייח דרוש 1.030.000 $. עשרה אחוז יש לשלם מיד, השאר עם הקבלה שנמשכת 3/4 - 1 שנה. נשאלה שאלה אם לקבל הזמנה של הודו למרגמות "2. להלכה אין כל ספק אך יש לברר אם נקיים ההזמנה, ואס מלוא ההזמנה לא יפריע ברצינות לתוצרת שלנו. מלבד חמד יש מחלקה מדעית במשרד הבטחון (ברגמן, סמבורסקי, שני הקצלסקי, זנקה, רטנר) שהוקמה באוקטובר 1947, זה שנים אין לי מושג על קיום מחלקה מדעית במשרד הבטחון. ידעתי רק חמד (חיל מדע). {0032-49} - עצבנותו וחוסר שלטונו של ו.ו. בעצמו בלסו ועברו הישיבה. צר לראות בחור מוכשר זה בקלקלתו. היש עוד תיקון לליקוי מדאיב זה? חזרתי בערב להשרון.