יומנים > יומן - מלא 29/07/1957

{P001} {0158-131} 29.7.57, יום ב' משה שוב מתאונן על מעשינו ומצבנו באמריקה הלטינית. אין לנו נציגים ברב הארצות האלו, אם כי הן תמיד עמדו לימיננו. עשינו המלאכה ע"י קונסול כבוד. עכשיו זה לא מספיק, כי רבו מדינות אסיה ואפריקה, ויחד עם הסובייטים הם פעילים. אחוז הלטינים פחת בעצרת. לחץ ארה"ב נתחזק בארצות אלו. גם הערבים פעילים מכירת נשק לניקאראגואה הזיקה לנו, כי מדינה זו עויינת לקוסטא-ריקה, שהיא דימוקרטית ונשיאה הוא ידיד שלנו. ניקראגואה נלחמת בהונדורס. פרון, פריס חומנס מוונצואלה, טריחוליה מדומיניקן, בטיסטו מקובה, סומוסה מניקאראגואה עושים יד אחת להילחם בדימוקרטיות (יש דימוקרטיות יציבות בקוסטה ריקה, אקוודור, צילה, מכסיקו, ברזיל, פרו, בוליביה, סלוודור, פנמה, הונדורס, המכירה קלקלה ובעחונות מתנהלת קמפניה נגדנו. יש לתת לשאלתיאל הוראות להודות כי היתה בזאת טעות אולי אפשר לתת אותו הנשק לקוסטה ריקה והונדורס? אברר זאת. - בא אצלי פיליפ קלוצניק. הביא לי דרישת שלום מניקסון. שאלהו למה אינו נוסע לארץ? ענה כי דרושה הסכמת .S .D. עומד לבנות אשדוד ים. דיברנו על אפשריות העליה, וביחוד מרוסיה ואם נוכל לעמוד בקליטה. אמרתי כי אין לנו ברירה. אם יפתחו שערי רוסיה יתכן כי יבואו מאות אלפים לשנה. ראה השיחה שלי עם חברי הועדה היהודי האמריקני, ומתנגד לעמדתם. - בא אצלי ארגוב. סיכמנו הצעה לסיכום בענין ש.ב. 1) חבר ממשלה אחראי לש.ב. 2) דו"ח על פעולת ש.ב. בכל שנה לועדת חו"ב. 3) מסירת סכום התקציב הכולל של ש.ב. לועדת משנה משותפת של חו"ב וכספים, 4) בקורת מבקר המדינה. {0158-132} הוא אמר כי המפלגה מינתה ועדה לשטת קביעת המועמדים לכנסת. הצעות שנשמעו לע"ע: 1) הארץ תחולק ל116- מחוזות (4 יקבעו ע"י המרכז), ובכל מחוז יבחרו החברים במועמד, והמרכז יקבע הסדר. 2) 50% יבחרו בסניפים, 50% במרכז. הסדר - ע"י המרכז. 3) נפתלי מציע 2/3 לסניפים, 1/3 למרכז. 4) נמיר: 20 לסניפים, 20 למרכז. 5) בנו של בר רב האי (אף הוא עו"ד) נגד נציגות המקומות, אלא הסניפים יבחרו 240 בוררים, אלה יחד עם המזכירות יבחרו מועמדים. 6) ארגוב מציע שמרכז המפלגה יבחר מתוך 250 איש שתקבע וועדה בהצבעה חשאית מי הם המועמדים. - בא תדי והציע למנות ועדה שתבדוק "הנזילות" מהמשרדים. ועדה זו ממילא תבדוק גם פעולת "השורה". - בצהרים מעדתי אצל לוריה. נוכחה לולה לסקר וגם גריפין ואשתו. לולה ספרה שאטי פעלה, מוחה צלול, אם כי היא סובלת כאבים. עומדת לבוא הנה בשנת 1960 - לחנוכת מרכז הבריאות וקרית הדסה. - בחמש אה"צ באו אצלי הכומר אלסון ורעיתו. הוא סיפר לי באריכות על אדיקותו של אייזנהויר בתפלה ובכנסיה וכיצד הוא מאמץ כל חברי ממשלתו לתפילה. אלסון ביקר מקורם בכל ארצות ערב. הוא חבר של ידידי מה"ח.שהה בכל ארץ שלושה ימים, פה - התפאר - הוא שוהה חמשה ימים. הוא כוהנו של הנשיא. סיפרתי לו מה קרה משנת 1947 (29 בנובמבר ואילך), לא נטרנו איבה למדינות גם אחרי הפלישה, הסכמי שה"נ היו צעד ראשון לשלום - אך שליטי ערב המשיכו בשנאה ובשטנה. הסברתי ההכרח של מערכת סיני ואמרתי לו כי הנשיא סבור שערכנו הקרב בימים ההם מפני שהם קדמו לבחירות - וכי אין לדבר שחר. הסברתי לו הנימוקים והנתונים הרוחניים של מפעלנו בארץ, מהו הקשר בין הספר בין {0158-133} הארץ ובין העם היהודי. שאל אם יכון עלום. אמרתי: מיד - אני מסופק. שאל אם יכון בדורנו. עניתי כי יתכן מקודם, ביחוד אם יוסדר הסכסוך האמריקני הרוסי וארה"ב תפעל למען שלום בה"ת. כמובן לא נעלמו צלמים. הוא, לפי דבריו, נתרשם מאוד מכל אשר ראה ושמע. אם היה כן או לא - איני יודע.