יומנים > יומן - מלא 30/04/1957

{P001} {0158-14} 30.4.57, יום ג' הבוקר חזרתי לירושלים. מיד נפגשתי עם תדי שחזר שלשום מארה"ב. לדבריו מדיניות ארה"ב להימנע מסכסוך עם נאצר, למלא כל דרישותיו, - ומכיוון שלא ישלים עם המערב הם סבורים שיוכיחו לגוש האסייתי שנצר מכור לרוסים, ולא רק לוחם לעצמאות מצרים. באותו זמן מנסה ארה"ב לחזק יריביו של נאצר בארצות ערביות אחרות - עיראק, לבנון, ירדן ולארגן חזית סעודית-האשמית-לבנונית נגד החזית המצרית. לחזק החזית נגד נאצר מוכנים להתעלם "זמנית" (?) מאינטרסים ישראליים. לדעתם זה כדאי גם לישראל, כי הסכנה לישראל היא בהגמונית של נאצר. לגבי השייט במפרץ אין ישראל לדעתם צריכה לדחוק הקץ. תבוא אניה מדי פעם בפעם - אבל בשקט. לא לתת קלף לנאצר נגד יריביו. דעת ידידינו הנאמנים היא להעמיד הממשל בפני מבחנים מעשיים ללא דחוי, יש לעבד תכניות לספנות באילת ולבצעם בקצב מהיר גם אינן מוצדקות עכשיו מבחינה כלכלית. דעת הקהל עכשיו היא אתנו, עוד יותר מאשר בשנת 1948. {0158-15} כסף לצנור מבנקים לא יושג בלי תמיכת מחמ"ד. לפי שעה יחס מחמ"ד מסויג. משיחות עם דלס ועם אחרים מסתבר כי כולם מניחים שבסופו של דבר יונח צנור דרך ישראל, אבל יש להתקדם בזהירות, ואין לע"ע לעודד תכנית של צנור גדול. לאחר שהעולם הערבי יתרגל לעובדה של הזרמת נפט - אפשר יהיה לחשוב על תכניות יותר רציניות. בידל ואנדריי מאיר ועוד סבורים שיש הצדקה להניח צנור דדול מיד. לדעתם ימצא הנפט. מחמ"ד לוחץ על בנק ליצוא ויבוא לתת לנו מלווה בסכום של 50 ל"י לפחות. טדי וראובן נפגשו עם קרדינל ספילמן לפי יוזמתו. הוא רוצה לשמור על קשר אתנו, רואה סכנה לכניס בפן-איסלמיות. ברומה סיפר השגריר האמריקני צלרבך כי שגרירי לוב וסוריה דברו אתו על הסדר בין ישראל וערב לפי דוגמת טריסט, צלרבך אינו מקבל הדבר ברצינות. - יצחק עשה לי סידורים לפגישות: הערב בשמונה עם ארטור כהן הכותב ספר על א"י, ובתשע עם מדינאי חשוב מפרו היה דיליטורה, שאולי עתיד להיות נשיא פרו בקרוב. ביום ו' עם יהודי ארגנטינא ואח"כ עם שוורץ ומשלחת מארה"ב. - לפני הצהרים באה גולדה. יש לה היום ישיבת ועדת חו"ב בת"א, הלשלוח אניה שלנו דרך הסואץ, או להטעין באניה לא ישראלית נפט לחיפה דרך התעלה. אמרתי שנצטרך לשלוח אניה לנסיון אם כי ברור לי שלא יתנו לעבור, ולא נוכל לעשות דבר בכוח, לא כן במפרץ. אם יפריע - נלחם. {0158-16} אה"צ שיחה ממושכת עם אשכול וספיר על אילת, מסילה משם לבאר שבע, התישבות בנגב, צרכי עליה שניהם אינם רואים האמצעים לשיכון העולים, כי עומדים לבוא כמאה אלף איש. אשכול מציע לגייס את לסינג שיעשה מפעל "פילנטרופי" למען פליטים בארץ. אמרתי לו שאין לדעתי ללסינג צבור, ואין לעשות שתי מגביות. ספיר קובע כי נצטרך ל250- מיליון דולר לשיכון עולים במשך 3 שנים (דירה 3000 דולר). - בערב בא אצלי ארטור כהן - צעיר משויצריה, שכותב בשביל הוצאת ווינגט ספר על הארץ. הוצאה זו פרסמה ספר על נאצר, ויש ל"אזן החשבון". הספר כמעט גמור, ויש לו אלי חמש שאלות: מה טיב קשרינו עם מדינות כמו בורמה וגאנה, יחסי ישראל והתפוצה, המיעוטים בישראל (מיעוטים פוטנציאליים - אם נכבוש הרצועה, חלק ממערב א"י או כולו): פני הקולטורה העתידה בישראל. לשאלה אחרונה עניתי: ערכי הנביאים - והישגי המדע והטכנולוגיה: למיעוטים - זכיות כאילו היו יהודים, אבל מחוץ לדרוזים [חסוי] ואין מתגייסים לצבא. ואשר למעוטים פוטנציאליים - איני יודע מה יקרה אם ירדן תתפורר, אבל אין לנו צורך בתוספת שטחים אלא בתוספת יהודים: ואנו רוצים להגיע לעם של 5-4 מיליונים, זה יתכן כשירשו ליהודי רוסיה לצאת. על התפוצה - חלק תבוא לארץ (צפון אפריקה, מזרח אירופה, נוער חלוצי מכל הארצות), ועם אלה שישארו - זיקה תרבותית ע"י הגברת חינוך עברי ובקורים בארץ, משלוח הבנים ללמוד כאן לפחות שנה, מחנות לכמה חדשים בשביל נוער. - בתשע בא הנה די לה טורה - גברתן, איש טוב לב, מדבר הרבה, סופר על ארצות אמריקה הלטינית. רוצה בפדרציה: שוק חפשי, מעבר מארץ לארץ, התמזגות למדינה אחת. המלחמה נגד שלטון ההון חזר, מקודם ברובו אנגלי עכשיו בעיקר אמריקני. אמריקה מונעת אינדוסטריאליזציה באמריקה הלטינית, במידה שהיא יכלה. {0158-17} הם דורשים בינאום פנמה (פרו זקוקה לתעלה בשביל להגיע לחוף האטלנטי), ומשום כך הם גם בעד בינאום סואץ. המלחמה נגד שלטון ההון חזר מקרבת אותם לעמים הנלחמים נגד הקולוניאליות. האריך בדיבור כשעתיים. יצחק נבון שהיה נוכח אמר לי כי יתכן שיבחר בקרוב לנשיא פרו.