יומנים > יומן - מלא 12/05/1965

{0200-134} 12.5.65, יום ד' י' אייר הבוקר בא לארוחת בוקר תדי. נתתי לו נאומי שלא הצטרכתי לשאת אתמול, גם הגשתי רשימה של כמה ספרים הדרושים לי. הוא מדוכא למרות הצלחה יוצאת מן הכלל של יום פתיחת המוסיאון. בשמונה וחצי ירדנו לתל-אביב. מצאתי על שלחני רשימת חיים על פגישות היום: 11 - אנשי האיחוד, 16 - אלחנן ישי, 17 - גליקסון יביא לי ספר הזכרון של תלמידי תל נורדו שנפלו בצה"ל. 19 - אספה ב"מחוז" ת"א. 22 - קוקטייל לכבוד הרוטשילדים. בשעה 11 באו אצלי יהושע אדלשטיין (כפר הנשיא), אלי רונן (אלומות), עובדיה פורת (עיינות), יונה רוזן (מגן), דוד קורן וציון כהן (גשר הזיו), עמי אביב (נוה איתן), יוסף יהלום (כנרת), עמוס סיני (עין גב), אופיר (אפיקים), אלחנן ישי, אריאל רנן, חיים דן (עינת), און (תל יוסף), אברהם בן דוד (עין חרוד), אריה בהיר, אביתר ברג (דברת). בהיר טען: חברים מבולבלים, מה יהיה במחצית השנה הבאה? האיחוד מפוצל בעמדתו, יש אנשי מן היסוד, קבוצת חיים גבתי, קבוצת סנטה, קבוצת בהיר ויש מבוכה. חיים דן טען - רק לא פילוג, רנן טען: אף פעם לא היתה דימוקרטיה במפלגה. אי אפשר להאבק במפלגה. זאב און: אמנם המפלגה מתמוטטת, אבל לא פילוג, יש לעשות מאמץ עליון לתקן, על ב.ג. לעמוד בראש הרשומות. בהיר: עכשיו יש לעמוד על העמדת ב.ג. בראש הרשימות, אח"כ נראה. ציון כהן: נלחמנו מעטים נגד רבים וניצחנו כי לא היתה בריחה. עכשיו יש רוב - כדאיניקים. על ב.ג. להשאר במפלגה. קורן: אין מפא"י , לא אצביע בעד רשימה שב.ג. לא יהיה שם. דורש שאעזור לאשכול ואדריך אותו. אביתר: המערך אינו איחוד אלא שנוי מערך הצמרת. למיעוט לא תהיה ברירה לפי שעה יש להלחם להעמיד ב.ג. בראש הרשימה, אם לא - לא תהיה ברירה. {0200-135} יהלום - אין לב.ג. הרשות לעשות מה שהוא רוצה. סיפרתי להם מה שאמרתי לקבוצת חברים אחרת שהיתה אצלי בשבוע שעבר. - שאלתי את יהלום (היה שנתיים במרוקו בשליחות "המוסד") על המצב במרוקו. יש עוד 8.000 יהודים. רוצים לעלות. למלך יש תומכים. איסתיקלל אתו. בעד כל נפש משלמים 100 דולר גם בתוניס יש עוד 30.000 יהודים, יש להם פספורטים צרפתים. קל להוציא אותם, כי הם רשאים לנסוע לצרפת. - בשבע וחצי בערב פגישה עם "מחוז" ת"א - בחדר לא גדול היו צפופים. לא הרשו לעתונאים להכנס. רננה טלפנה לי כי יוסי שריד, דובר המפלגה, אמר כי בפגישה זו יפסיקו ההשתוללות של ב.ג. רננה ודוליק באו ועמדו במסדרון כל הזמן. דברו רק אלה שהיו בשדה בוקר והיו נרשמים ולא הגיעו לרשות דיבור. הראשון היה אנקוריון: נפגמה החברות במפלגה, גם חרות המחשבה. מוקיר גם את אשכול, אבל רק שני לב.ג. אין שחר לדברים שמפלגה זו וזו לא תשב עם ב.ג. אבל ב.ג. יחד עםל.א. פלס דיבר ברתיחה: על ראשות הרשימה יש להחליט רק במרכז. דברי ב.ג. בשדה בוקר זעזעו כולם. בא לארץ 1 במאי 1937 ונכנס למפלגה. ב.ג. אומר שדברי ל.א. אינס אמתיים, והקורס החדש החל במכתב לחולדה. מכתב זה מנע פרישת אלפי חברים. אל יהא ב.ג. גורם מסעיר. ורבה: הצביע עם 40 ולא עם 60. ב.ג. קרא ממעמד לעם, מצטער על שרוה"מ משתתף בשיחות מפרידות. קורא לב.ג. ללכת יחד אתנו למלחמה אבל כל הכרעה מחייבת. פלוטניקוב - מזכיר הסניף ביפו: חזרנו שבורים משדה בוקר. הייתי ממיסדי גורדוניה. השאלה היא אם ב.ג. אתנו, ולא אם אנחנו עמו. כשאנשי 40% התחבקו והתנקשו ראה האסון. פנאי (הצביע עם 40%): מסכים לדברי ב.ג. בשדה בוקר. זיאמה אמר יש שני ב.ג. הממלכתיות אוסרת על אמירת לא אמת. אבל הכרעה היא הכרעה. {0200-136} דרושה התפייסות כמו בכפר ירוק, ולכן יש לתבוע מב.ג. לעמוד בראש כל הרשימות. צ'ואלה - ב.ג. צדק בשדה בוקר. עליו לעמוד בראש כל הרשימות. דברו עוד קורינדר, מנחם כהן, כרובי וגל. הוא דורש מב.ג. לחזור משדה בוקר ולעמוד בראש.מכיוון שהייתי מוכרח ללכת לפגישה עם משפחת רוטשילד, קיצצנו בדוברים ואני קצצתי בדברי. העירותי על מאמרו של שורר שהופיע הבוקר בדבר (כתבתי תשובה ושלחתי למערכת), מכתב חולדה היה נסיון להפוך המפלגה לעדר, כי אין כל סמכות ללא.א. לבטל על דעת עצמו החלטת המרכז בענין מפלגתי, יש מפלגה ויש מדינה - המדינה העיקר, אבל מדינה דימוקרטית לא תיתכן בלי מדינה, ולפחות יותר ממדינה אחת, ומפא"י כפי שהיתה עד הזמן האחרון אינה קיימת עוד - יש רק השם. מפלגתי היתה מיוסדת על עקרונות משותפים ועל חופש דעה וויכוח חברי מתוך אימון הדדי. זה הולך ונהרס. מדוע הצליחה המפלגה לעמוד בראש הישוב והמדינה - מפני שהנטיה היתה ממעמד לעם. עכשיו מפנים אותה ממעמד לכת. אה"ע היא כת, ולכן נתפלגה. היתה לתנועה לאה"ע, הצטרפה לשה"צ ויסדה מפ"מ, נתפלגה ממפמם. ובאשר היא כת - היא מפחדת ממשטר בחירות דימוקרטי, שאז צריך לפנות לבוחר באינטרסים עממיים כלליים, ולא באינטרס כת. הוועידה האחרונה הכזיבה. הטיסו לחברות בנאום רצוף שנאה ארסית. כשדנו במרכז שלפני הוועידה על דרישתי לבחון עם ועדת השבעה לא חוללה האמת והצדק וחוקי המדינה - אמר אשכול שזוהי פתיחת תיבת פנדורה. הייתי אתו הרבה שנים בממשלה - אף פעם לא שמעתי שיש תיבת פנדורה אבל אם הוא פוחד מתיבת פנדורה אינו רשאי לעמוד על ידי הגה המדינה. חבר אחד שסע - בתיבת פנדורה יש סודות בטחון, עניתי לו שעניני בטחון ידועים לי לא פחות מאשר למי שהוא בארץ - ואין לצה"ל פחד מחקירה. הוא נקי לא פחות מהצבאות המעולים בעולם. {0200-137} - משם הלכתי לנשף הרוטשילדי. היה אדמונד, אמו, אשתו ואורחים רבים. היה גם העתונאי הצרפתי פרטינקס ששמעתי שמו כבר לפני הרבה שנים, שוחח אתי ארוכות על אירופה, צרפת והגרמנים. הוא מלא פחד מגרמניה, מתנגד לאיחוד פוליטי של אירופה. - קיבלתי תשובה מאשכול על דרישתי שקול ישראל ישדר החידון התנכי. לא יכל לעשות זאת כי היה עסוק באותו יום בדברים אחרים. עשה זאת גלי צה"ל.