יומנים > יומן - מלא 13/05/1960

{P001} {0191-168} 13.5.60, יום ו' עליתי הבוקר מת"א לשדה בוקר. מחרתים החתונה של שימח'לה. אתמול הרצאתי בפני העתונאים על מציאות מצרים, לאחר שביררתי בשהיתי הקודמת בשדה בוקר כי בני {0191-169} ישראל לא ישבו יותר משני דורות במצרים, כלומר רק שני דורות נולדו לנכדי יעקב שירדו למצרים יחד עם הוריהם ועם יעקב, ומרשימת נכדי לוי - שהוליד בנים ובני בנים שמספרם הגיע ל25- (רק הבנים) יש להניח כי מספר שאר הבנים ובני הבנים של נכדי שאר בני יעקב הי בערך כך, ז"א כשלוש מאות איש, לכך יש להוסי. לפחות 300 בנות, והרי מספר יוצאי מצרים. עובדה זו שבמצרים נולדו רק שני דורות - היא ברורה בהחלט, אם יש לסמוך על הרשימות בשמות, במדבר ובדבה"ימ, ואם עובדה זו נכונה - הרי המסקנה ההכרחית היא שרק משפחה אחת ירדה למצרים וחזרה, והעם העברי בכללו לא יצא אף פעם מתחומי ארצו, והיה הקדום הרבה ליציאת מצרים ואפילו לירידת מצרים, וההשערה שהבעתי בחוג התנך בביתי, כפי שנתפרסמה בספר "עונים וספר יהושע" מקבלת על ידי כך תוקף רב. אתמול בבוקר היתה לי פגישה מענינת - עם נתן חפשי, שכבר לא ראיתיו עשרות שנים. נזדקן מאוד ופניו נפלו מאוד. בא אצלי בשליחות ארגון סרבני צבא. יש לארגן חמשים חברים הם מתייצבים בלכשות הגיוס אבל דורשים פטורין משרות בצבא על יסוד מצפוני. ביקשתילהגיש לי רשימת החברים, קיבלתי דרישתו עקרונית, אבל אמרתי לו כי אקבע ועדה לבחון כל "סרבן" אם הוא כן וישר, ואם ימצא שאינו סתם משתמט, אלא מסרב לשרת מטעמי מצפון - ישולח לשרות עממי לעולים או לנגב לארבע שנים. נתן חפשי הסכים לכך, אבל ביקש שאצרף בא כוח ארגונו לועדה. הסכמתי לכך. {0191-170} הבוקר לפני צאתי לשדה בוקר ביקרו אצלי שני שרים מנגריה המזרחית: שר הבריאות Omaya ושר החקלאות Okesea, שניהם בלבושים לאומיים ואתם עוזריהם - בלבוש אירופי. השבטים מדברים כל אחד בלשונו, ואין שבט מבין שפת רענו, אך יש חמש לשונות ראשיות, ואולי פעם אחת מהן תהיה הלשון הלאומית. "לפי שענ" הלשון המשותפת אנגלית. יש להם שני בתים: נבחרים וראשי השבטים.