יומנים > יומן - מלא 16/04/1966

{0202-35} 16.4.66 עניתי כמעט לכל המכתבים שקיבלתי בימי שבתי בלונדון ולאחר שובי, וכתבתי הערב רשימה ל"דבר" בתשובה לרשימה של איזה יהויריב ב"דבר" מאתמול על "יואב בדורו" שחלקו מכוון נגד יותם וחלקו נגדי. עכשיו אנסה לסכם המצב עד צאתי מהממשלה בכנסת החמשית. ממשלתי האחרונה הוקמה ביום כג' חשוון תשכ"ב 2.11.61. המו"מ על הקמת הממשלה החל ביום ג' אלול תשכ"א 15.8.61. ביום 16.6.63 (כב' סיוון תשכ"ג) הודעתי בממשלה על התפטרותי. ביום כט' ניסן תשכ"ג (23.4.63) נפטר בן צבי, ובשנתון תשכ"ד נתפרסם הספדי על יצחק. הצעתי לזלמן שזר להיות מועמד לנשיאות, מפאי הסכימה וכך והוא נבחר ביום כ"ז אייר תשכ"ג (21.5.63) לנשיא ב67- קולות (33 בעד פ. ברנשטיין). לראשונה נבחר בן צבי (לפי הצעתי - מתחרהו היה י. שפרינצק) כיום כ' כסלו תשי"ג (6.12.52), שנית נבחר ביום ג' חשוון תשי"ח (25.10.57), בשלישית ביום ב' חשוון תשכ"ג (30.11.62). ממשלת ישראל קיבלה אמון ביום 26.6.63 (64 בעד, 43 נגד). בנאום ההצגה אמר אשכול (ביום 24.6.63) כרך 37 של "דברי הכנסת", עמוד 2158: ..ייהממשלה החדשה, היא ממשלת המשך. תכנית פעולתה לשנים הבאות תונחה על ידי העקרונות שגובשו בקווי היסוד אשר הוגשו לכנסת הרביעית ביום 16.12.59, וחזרו ושימשו בסיס לממשלה שהוצגה ביום 2 בנובמבר 1961 - על אף ההמשכיות בהרכב המפלגתי ובתכנית, שונה ממשלה זו מקודמתה. דוד בן גוריון לא יעמוד, לצערי הרב, בראשה. {0202-36} במשך עשרות שנים, בטרם זכינו לעצמאות, ואחרי הקמת המדינה עמד ד.ב.ג., כמעט ללא הפסק, בראש מאבקנו הלאומי. בחזונו המרקיע, בראייתו המפוקחת, בעוז החלטתו ובכושר ביצועו, הוא הנחה את עמנו במאבקים גורליים שהביאו להקמת המדינה ולקבוץ גליות וקבעו מעמדה בעולם ואת דמותה ברוח. יותר מלכל אדם אחר בדורנו יאה לו התואר "מקים המדינה". העם כולו רוחש לו אהבה, הערכה ותודה עמוקה. הוא השכיל לרתום את כוחות הנפש והגוף של האומה הישראלית המתחדשת, לכוונם לביצוע המשימות העצומות שהוטלו על דורנו בצו ההיסטוריה היהודית. מתוך אמונה לוהטת בייעודו של עמנו הנצחי, ידע להתגבר על המכשולים בדרך - על שטנה ואיבה מסביב, ועל אדישות מחוץ. הוא השכיל למנוע רפיון מבית. נשען על מפעלי הכיבוש של ראשוני בוני הישוב, ועל כיסופי דורות, חישל בעוז ובעקשנות את מכשירי תקומתנו הלאומית, אתהמדינה ואת צבאה, את צה"ל - אשר מיגר אויבים שקמו לכלותנו והציב גבולות ישראל. הוא נאבק על הגשמת חזון הדורות, חזון שיבת ציון, נאבק - ויוכל. הזדהותו עם מיטב שאיפות התקומה שפעמו בעמנו במשך אלפיים שנות גלות וסבל, היא שתקבע לד.ב.ג. את מקומו בהיסטוריה, כאחד מגדולי החזון וההגשמה של עמנו בכל הדורות. מקום זה שמור לו בזכותו הוא, מעבר לכל תפקיד ותואר רשמי". ראשון למתווכחים היה, כמובן, בגין: "ירווח לה למדינה, וייטב לה לאומה, תרד , השנאה והמשטמה, ויעלה הכבוד ההדדי. תיעלם הנקמנות והנטרנות ותקום יריבות, אף חריפה, אך הוגנת ומכובדת: יורחק הסילוף ותשגה האמת, יפחת פירוד הלבבות, ותעמיק הכרת האחדות, תודבר הצביעות ותעלה הכנות. יושם כץ לחנופה ביזנטינית, ואומץ לב אזרחי וחירות המחשבה יבואו במקומה" (הוא חזר על דברים שאמר ב-28.5.62) - לרגל התפטרות י. בןאהרון, דברי הכנסת כרך 34, עמוד 2061). {0202-37} אחרי בגין דיבר י. הררי והביע תמיהה על התפטרותי "ללא הסברים: לדעתנו, ללא הכנה וללא הכשרה מה יבוא אחריו, וזה לאחר עמידה בראש השלטון במשך חמש עשרה שנה במדינת ישראל, לאחר שב.ג. היה לדמות היסטורית, האיש האחד שקבע את מגילת העצמאות. נראה לנו, איפוא, שחייב היה לתת הסבר לעם ולמדינה, מה היו המניעים שלו לעזיבה פתאומית זו של הממשלה ושל השלטון - - האשמה להתפטרות הממשלה ולהקמת הממשלה החדשה, לדעתנו, על מפא"י, על סיעת מפא"י". אחריו דיבר גוברין, והשני לו יעקב חזן. הוא אמר: "אילו הייתי משוכנע שרוה"מ ד.ב.ג. פרש מכהונתו כי עייף מלשאת בעול הכבד, אותו הוא עומס זה עשרות בשנים ואין הוא יכול עוד - הייתי בין הראשונים המצטערים על כך. אני רוצה לראותו בתוכנו עוד הרבה שנים כשהוא בריא, מלא כוח ורענן. הייתי מצטער מעומק לבי על פרישתו זו על אף העובדה שזה שנים רבות הוא יריבנו הקשה ביותר, ואנו החולקים הבלתי נרתעים על מדיניותו הפנימית והחיצונית כאחת, בתחומים הקובעים ביותר של חיינו המדיניים - - לפנינו ממשלה חדשה שאין בה שום חידוש - אין זה בנין קבע, כי אם סוכה - רוה"מ המיועד חה"כ לוי אשכול, הוא אשף המו"מ, אמן הפשרה הבונה והמשלה כאחת. אבל כמה זמן יהיה בכוחו להטליא טלאי על גבי טלאי, ומה יהיה כוחה המדריך והמכוון של ממשלה כזאת?" אחריו דיבר י. רפאל: "פרישתו של ד.ב.ג. מראשות הממשלה והנהגת המדינה מעוררת צער בלב ידידיו ויריביו כאחד, ידידיו ומעריציו, תומכיו וחסידיו מצטערים על פרישתו, כי ראו בו מנהיג דגול בעל זכיות ובעל חזון, והם מוכנים ללכת אחריו תוך אמון בסגולות ההנהגה שלו. יריביו יצטערו אף הם על שייעדר מהמערכה ומהבירור הפנימי, ואפילו מהוויכוח הסוער לעתים, איש בעל שעור קומה של ממדים בלתי שכיחים בתוכנו". י. בן-אהרון ענה לבגין : "- דוברה של סיעת חרות, שפתח בשרטוט דיוקן עצמו, אם כי זה הוגש בתור פורטט הזולת. מתוך דבריו ניבט אלינו דיוקנו של הדובר". ברוך אזניח סיים נאומו במלים אלה: "זכות גדולה היא לאומה שד.ב.ג. עמד בראשה ויצא בצבאותיה. לא אנסה להביע את רגשות היקר והאהבה המפכים בלבי לדמותו הגדולה, ניבי דל מול עוז הרגש. במקום זה הנני להביע הזדהות עם דרכו בהנהגת עמנו ומדינתנו עשרות בשנים, {0202-38} ותפילתי בלבי שאורו לא ייגנז ויוסיף להאיר בחיינו ובמאבקנו, לנו ולכל ישראל". י.מ. לוין דיבר מבלי לנגוע במי שהיה, יעקב כץ (פועלי האגודה) שבא אחריו אמר: --ב.ג. אשר משום מה פרש מכהונתו לאחר שנות עבודה והצטיינות למן קום המדינה ולאחר ניהול יעיל ותקין של הדברים הנוגעים לכל ישראל ולתחיית עמנו עלי אדמת אבות, רבות הן זכיותיו בשטח זה, ואנו צריכים לציין זאת על אף חילוקי הדעות העמוקים בענין אמונות ודעות שהיו בינינו". ג"בר מועדי פתח: "בראשית דברי אלה מביע אני בשם רשימת השיתוף והאחווה את צערנו הרב על התפטרותו של מר ד.ב.ג. מראשות הממשלה וזאת בשל אישיותו המכובדת וכשרונו לעבוד ולבנות, שכן הוא הקדיש את מיטב ימי חייו להגשמת המטרות הנעלות והאצילות. בתקופת כהונתו הוא עשה את הנסים הגדולים, לרבות זה הנס של הכרזתו על קום מדינת ישראל, שאנו כולנו נהנים מטובה. יתרה מזו, אין אנו שוכחים את מעשיו בסקטור הערבי ובמיוחד פעולותיו בקרב הדרוזים שכן הוא הקים גדוד דרוזי שטיפח והתעצם בפיקוחו, עד שנהפך לכוח גדול במסוגל להגן על שלמות גבולות המדינה. כמו כן הושיט מר ב.ג. יד עזרה לחיילי גדוד זה בענינים שונים, והקים להם יחידות דיור בכפרים דרוזיים שונים רבים, ועל כך אנו רוחשים לו הוקרה וכבוד". אחריו דיבר אליאס נח'לה (קידמה ופיתוח): "בשמי ובשם חברי אני מביע צערנו על התפטרותו של מנהיג מפא"י, מר ד.ב.ג. מראשות הממשלה, זה המנהיג אשר בילה את תקופת בחרותו וזיקנתו במאבק ומאמץ עילאיים, שאף הגבורים היו נלאים מלעמדו נגדם, למען ביסוס וחיזוק קיומה של מדינת ישראל בכל השטחים, עוד לפני קום המדינה ועד עצם היום הזה". אחריו דיבר יוסף ספיר (הליברלים) : "אין תימה בדבר שהדיון על הממשלה המוצעת - נסב במידה רבה על מר ד.ב.ג., על פרישתו ומשמעותה. מסופקני אם רבות המדינות, שבהן אישיות אחת, אומנם דומיננטיתמאוד, הטביעה את חותמה על כל החיים הפוליטיים והחברתיים במשך תקופה מכרעת ובעיצוב ההווי המתחדש כדוגמת מדינתנו, ואין בזה לפיכך משום פליאה אם גם חבריו וגם יריביו מתקשים בהסתגלות כה מהירה לנוף החדש". מאיר ארגוב ציין ש"זוהי הממשלה השתים עשרה למדינת ישראל בחמש עשרה שנות קיומה" גם הוא ענה לבגין: "העם לתפוצותיו יודע את ב.ג., מכיר אותו, את {0202-39} פעלו, אהבתו לעם, כושר הכרעתו, ברגעים גורליים. מוקיר תבונתנו המדינית, תחושתו הלאומית, מלחמתו על אחדות העם, מלחמתו נגד הפיצול, נאמנותו הרבה לערכי המשטר של העם, והעם יודע את ערכו. דיבור כזה שנשמע מפיו של חה"כ בגין - הוא לא רק סילוף, הוא מסוכן מאוד". כאמור אושרה הממשלה החדשה, ברוב של 64 נגד 43. רק הערב קראתי בפעם הראשונה הוויכוח הזה בכנסת (25-24 ביוני 1963). אוכלוסיה : כל האוכלוסיה יהודים עליה רבוי טבעי אוכלוסיה אוכלוסיה בסוף 8.11.47 812.700 716.7 בתחילת השנה השנה 758.700 649.700 4.600 104.400 758.700 1948 1.013.900 758.700 20.300 239.900 1.013.900 1.173.900 1949 י ה ו ד י ם אוכלוסיה אוכלוסיה בתחילת השנה רבוי טבעי עליה בסוף השנה 1.203.600 160.500 29.000 1.013.900 1950 1.404.400 166.900 34.500 1.203.000 1951 1.450.200 10.700 35.100 1.404.400 1952 1.483.600 1.600 35.000 1.450.200 1953 1.526.000 11.100 31.300 1.483.600 1954 1.590.500 31.200 33.300 1.526.000 1955 1.667.500 43.800 33.200 1.590.500 1956 1.762.700 61.100 34.100 1.667.500 1957 1.810.100 14.500 32.900 1.762.700 1958 1.858.800 14.700 34.000 1.810.100 1959 1.911.200 12.800 34.600 1.858.800 1960 1.981.700 37.800 32.700 1.911.200 1961 2.066.900 55.000 32.200 1.981.700 1962 2.155.600 53.000 33.700 2.068.900 1963 2.239.200 41.100 35.800 2.155.600 1964 2.239.200 1965 {0202-40} אפשריות ניצול הקרקע בתנאי בעל, בתנאי שלחין : כל שטח המדינה 20.700.000 דונם, שטח שנסקר 14.550.000, שטח שלא נסקר 6.150.000. שסח שנסקר לעבוד כל הגידולים 3.390.000 3.940.000, למטעים וגידולים רב שנתיים 701.000, 1.341.000 מניצול חקלאי רק לאחר הכשרה 200.000 לייעור 880.000, בריכות דגים קיימות 59.000 , שטח בנוי 600.000, 600.000 חורבות חלים ועתיקות 25,000, ודיות, נחלים ושונות 60,000, אגמים וברכות מלח 450.000. לא מתאים לשלחין 7.875.000. עולים יהודים לפני המדינה : ;13.892 - 1924 ;8.175 - 1923 ;8.685 - 1922 ;8.294 - 1921 ;8.223 - 1920 ,1.806 - 1919 1925 - 34.386; 1926 - 13.855ן 1927 - 3.034; 1928 - 2.178; 1929 - 5.249; 1930 - 4.944; ;29.72 - 1936 ;61.854 - 1935 ;42.359 - 1934 ;30.327 - 1933 ;9.553 - 1932 ;4.075 - 1931 ;3.733 - 1942 ;5.886 - 1941 ;8.398 - 1940 ;27.561 - 1939 ;12.808 - 1938 ;10.536 - 1937 .118.993 - 1948 ;21.542 - 1947 ;17.760 - 1946 ;13.121 - 1945 ;14.415 - 1944 ;8.507 - 1943 שטח מעובד - באלפי דונמים תש"ט תשי"א תשי"ג תשט"ז תשי"ט תשכ"ב תשכ"ג תשכ"ד תשכ"ה 1964/5 1963/4 1962/3 1961/2 1958/9 1955/6 1952/3 1951/1 48/9 1.650 3.350 3.550 3.685 4.105 4.030 3.970 4.110 4.190 ס"ה 300 400 650 965 1.235 1.415 1.470 1.465 1.555 בהשקה 1130 2.229 2.614 2.670 2.915 2.751 2.637 2.759 2.800 גידולי שדה - 439 100 30 50 20 25 25 25 שטח הכנה 70 157 244 262 259 261 273 258 283 ירקות תפ"א 355 392 433 536 680 777 808 835 848 מטעים 15 27 35 40 46 56 58 59 59 ברכות דגים 175 174 169 165 155 147 124 106 80 שונות {0202-41} תש"ט תשי"א תשי"ג תשט"ז תשי"ש תשכ"ב תשכ"ג תשכ"ד תשכ"ה 1964/5 1963/4 1962/3 1961/2 1958/9 1955/6 1952/3 1951/1 1948/9 ס"ה 1.310 2.705 2.960 3.030 3.350 3.180 3.150 3.225 3.330 מזה בהשקיה 292 460 638 946 1.209 1.385 439י1 1.433 1.522 שטח הכנה 439 100 30 50 20 25 25 25 25 ירקות וכו' 51 120 227 225 219 228 210 235 מטעים 275 312 347 424 557 152 682 709 721 ברכות דגים 15 35 45 46 56 58 59 59 59 שונות 77 101 114 134 139 146 149 154 155 שטח נטוע יער תשיח תשיט תשך תשכא תשכב תשכג תשכד 394 367 347 326 326 299 279 252 222 148 107 53 האוכלוסיה היהודית בסוף 1964 לפי יבשת הלידה : ס"ה 2.239.177; ילידי ישראל 881.490 (39.4%); ילידי אסיה 308.887 (13.8%); ילידי אפריקה 334.233 (14.9%); אירופה ואמריקה 714.567 (31.9%). תקציב 1.4.49 - 31.3.50 הכנסה 40.118.000 ל" מס הכנסה 8.6 מיליון לי, מכס 8 מ. , דלק 3 מ.ן בלו: משקים 1.475.000; טבק 4 מיליון, גפרורים 25.000; מס רכוש עירוני 7 מ., מס רכוש חקלאי 1.500.000; בולי הכנסה 0.8 מ., דמי רשיונות 1 מ.ן הכנסות משרותים 34 מ. ארנונה 0.4 מ., אגף המזון 1 מ., הכנסות משרד התחבורה 40.133.000 לי, הוצאה 40.518.000: כנסת ראשונה 360.000, נשיא המדינה 70.000, שרי המדינה 29.000, משרד רוה"מ 780.000, משרד האוצר 1 מ., משרד אםפקה וקיצוב 1.225.000, בטחון 7.500.000, כריאות 2 מ., דתות 420.000; חוץ 1.2,מ., חינוך ותרבות 1.986.500; חקלאות 1.2 מ., מסחר ותעשיה 225.000, משטרה 2.550.000, משפטים 500,000; נפגעי מלחמה 225,000; סעד 1.035.000, עבודה וביטוח עממי 1.820.000; עליה 275.000, פנים 60.000, קליטת עולים 2 מ., שקום חיילים 3.6 מ., חובות ורבית 1.5 מ., רזרבה 377.700, {0202-42} שיקום נזקי מלחמה 0.4 מ., הענקה להוזלת מחירים 1 מ., הוצאת מפעלי משרד תחבורה: דואר 2.181.700, נמל חיפה 1.7 מ., רכבת 650.000, מפעלים אחרים 246.300. הכנסה והוצאה 15.5.48 - 31.3.49: הכנסה 28.884.035, הוצאה 27.529.365, עודף הכנסה על הוצאה 1.355.918. תקציב 1962/3 2.375.400.000 ל"י, תקציב 1963/4 2.790.000.000, תקציב 1950/1 59.465.000, תקציב הפיתוח 65 מיליון ל"י. ההכנסה הלאומית ב)1949 נאמדת ב240- מיליון ל"י, בשנת 1950 - 337.6,מיליון, עליה של 43%. הכנסה לגולגלת עלתה מ236.5- ל"י ל266.2- מ. הרכב ההכנסה הלאומית בשנת 1956: חקלאות 32.1,מיליון, חרושת (כולל חשמל) 82.2, בניה 40 מ., מסחר 49.9, תחבורה 20.9, שירותים 62.5, ממשלה 50 מ., - ס"ה 337.6 מיליון. הרכב מקצועי 1949 1950 ענף מפרנסים % חקלאות 47.000 13 72.000 17 חרושת 79.000 22 102.000 24 בניה 22.000 6 24.000 2/ו5 תחבורה 22.000 6 20.000 4.5 מסחר 61.000 17 58.000 13.5 ממשלה וכו' 23.000 6 9.000 2 9 40.000 שירותים אתרים 64 , מספר העסוקים בפועל 318.000 88 410.000 95.5 מבוטלים 42.000 20.000 4.5 יבוא 68.900.000 ל"י 102.300.000 יצוא 10 עודף יבוא על יצוא 89.100.000 58.300.000 {0202-43} 1964 1963 חקלאות, יעור ודיג 90.500 83.500 חרושת 185.700 205.700 בניה ועב"צ 67.500 73.000 חשמל, מים ושרותים סניטריים 13.400 15.500 מסחר, בנקאות 99.200 102.500 תחבורה, הובלה, שרותים (ס"ה) 53.500 58.200 שרותים ממשלתיים וצבוריים 61.700 62.400 שרותי בריאות, חינוך וסעד, דת ועוד 112.000 120.200 שרותים אישיים 6 כל המועסקים 747.000 785.000 כל המועסקים בשרותים 231.400 245.600 בדולרים % המסחר לגלגלת יבוא נטו יצוא נטו עודף יבוא היצוא היבוא היצוא הגרעון על יצוא מהיבוא 214 27 241 11.3 223.411.000 28.495.000 251.906.000 1949 209 28 237 11.7 265.128.000 35.147.000 300.325.000 1950 225 30 255 11.7 366.928.000 44.759.000 381.682.000 1951 174 27 201 13.5 278.722.000 43.489.000 322.261.000 1952 135 35 170 20.6 222.293.000 57.636.000 279.979.000 1953 119 51 170 30. 200.948.000 86.300.000 287.248.000 1954 141 51 192 26.6 245.397.000 89.056.000 334.453.000 1955 147 58 205 28.4 269.092.000 106.501.000 375.593.000 1956 152 72 224 32.4 292.700.000 140.197.000 832.829.000 1957 141 70 211 33. 281.828.000 139.102.000 420.930.000 1958 122 85 207 41.3 250.908.000 176.383.000 427.291.000 1959 134 100 234 42.6 284.370.000 211.276.000 495.696.000 1960 158 103 267 40.9 344.830.000 239.082.000 583.912.000 1961 155 118 273 43.3 354.819.000 271.403.000 626.222.000 1962 137 142 279 51. 325.221.000 338.285.000 663.506.000 1963 182 142 324 43.8 452.281.000 351.821.000 804.102.000 1964