יומנים > יומן - מלא 29/09/1930

{P001} {0103-69} ברלין, 29.9.30 חברים - אני שולח לכם את נאום הפתיחה לקונגרס בשביל "דבר". אולי תמסרו גם העתקה להארץ. " קונגרס חשוב - הסתדרות העובדים בא"י, אשר הזמינה את הכינוס הזה, שולחת לנאספים כאן ולשולחיהם באשר הם את ברכתה הנאמנה, ובשמה אני אומר לכל הצירים, המוזמנים והאורחים ברוכים הבאים ! מתוך סיפוק והתעודדות שמעו פועלי א"י על ההד הרחב והכביר שקריאת ההסתדרות מצאה בכל תפוצות העם היהודי, ביחוד בקרב המוני הפועלים, ארגוני הנוער ואנשי הרוח. לא בלי היסוסים וחששות החליטה ההסתדרות לפני כשנתים וחצי להלכה על כינוס קונגרס עבודה עולמי למען א"י העובדת, ורק לפני חדשים אחדים יכל היה הוה"פ של ההסתדרות לדון על הגשמת ההחלטה וכינוס הקונגרס בפועל. למרות הזמן הקצר של הכנות מעשיות ולמרות הקושיים הגיאוגרפיים הכרוכים בפיזורינו - נזעקו לקריאת ההסתדרות למעלה מארבע מאות אלף איש ואשה מכל קצות הגולה. אף כינוס פועלים יהודי אחד לא זכה עד היום להשתתפות רבת-עם כזו. באופן מיוחד עלי לציין את החלק רב- המשקל של שני המרכזים היהודים הכי גדולים בעולם: המשלחת האמריקנית יש לה יפוי-כוח לדבר בשם רבע מיליון פועלים וידידי א"י העובדת. המאורגנים בועידת המגבית האר"ית הנערכת מדי שנה {0103-70} שנה בשנה מטעם איחוד האגודות המקצועיות היהודיות בניו-יורק. במדה ידועה זכאים חברינו האמריקנים לראות עצמם כאבות הקונגרס הזה. כי עוד בשנת 1918 כונס בניו-יורק קונגרס פועלי יהודי למען א"י - אשר השתתפו בו כמעט כל ארגוני הפועלים היהודים באמריקא. שליחי פולין נבחרו, כמו בשאר ארצות אירופה, בבחירות ישרות שנערכו במיוחד לשם קונגרס זה על-פי כרטיסי בחירה אישיים במספר קרוב למאה אלף. בצער עמוק עלי לציין שממאות ואלפים מחברינו הכי מסורים ונאמנים נגזלה חופשתם להפגש אתנו. בתי הסוהר ותחנות הגירוש ברוסיה חסמו את הדרך אלינו בפני מיטב הנוער היהודי ובחירי עובדיו, אולם אנו מאמינים שסבלם ההירואי לא יהיה לשוא. אי-אפשר לבלי הצטער גם על העדר חלק אחד מצבור הפועלים היהודי, אשר מילא פעם תפקיד חלוצי בחיי העם היהודי בגולה, ואשר עד היום אנו מחשיבים את פעולתו המקצועית והסוציאליסטית בקרב הפועלים היהודים בפולין. אנשי הבונד הפולני נמנעו מבוא אלינו - כי אף הם כלואים במאסר - של דעותיהם הקדומות, ולמען כסות על טעותם ההיסטורית הם בוחרים להתנכר לא"י הפועלית אשר צמחה וגדלה מבלי להשגיח בנבואתם הכוזבת. אולם אנו מקוים שמתוך גידולה של א"י העובדת ושאב גם הבונד הפולני כוח ואומץ מוסרי להשתחרר מדוגמאות שנתבדו, כאשר עשו זאת טובי חבריהם באמריקא. וימצאאת מקומו בהתלכדות העולמית של מעמד הפועלים היהודי סביב מפעל השחרור של א"י העובדת. {0103-71} [ הערה בכתב יד: ברלין, ה' תשרי תרצא 27.9.30 ] חברים = הגורל רצה שדבר הקונגרס, אשר הוחלט עליו בימי עידוד ורוחה למפעלנו בארץ, יצא לפועל בשעה קשה והרת=משבר חמור לתנועתנו. מאורעות אוגוסט ומאי = עוד צלם הכבד תלוי על פני כל עבודתנו וקיומנו. הטבח בימי אוגוסט, פרי תעמולת=זדון. שיסוי דתי ונרגנות פוליטית של כנופית כוחני דת ורודפי בצע אשר בקשו לבצר את שלטונם המתערער על המוני העם הערבי על=ידי הפחת משטמה גזעית ודתית ומלחמת עם בעם = לא עקר מלבנו את הכרח שותפות-הגורל המקשרת את העם היהודי השב לארצו עם ששכניו הערבים בני הארץ וסביבותיה. הפועלים היהודים אשר בימי המאורעות עמדו בנשקביד בחפירות ההגנה העצמית נוכח הפורעים, הודיעו למחרת הפרעות: "לא נוותר אף משהו ממלוא מאוויינו הציוניים, לא נרתע אף לרגע מהגברת מפעלנו בארץ = אולם לא נתן יד לכל מזימת נקם וחרם לאומי = אנו שבים לארצנו לבנות בה אח עתידנו בכוח עצמנו וברשות עצמנו, אך לא על חשבון אחרים ולרעתם. אנו רוצים ומעונינים בהפרחת הארץ על כל תושביה. בבנותנו את הארץ נבנה את כל בניה, ידנו המושטה לשלום לא תרתע גם מפגיון רוצחים. כמקודם נתמיד בשאיפתנו לקיים יחסי שכנים של הבנה ועזרה הדדית. כאשר עד עכשיו נהיה מוכנים לפעולה משותפת את העובדים הערבים, ונסייע באמונה לכל התחלה ונסיון של הפועל הערבי להלחם על הטבת תנאי עבודתו וארגונו." {0103-72} לאחר החנקשות-הדמים בחיי הישוב באה התנקשות פוליטית, לא פחות איומה ומזעזעת בנפש המפעל שלנו. לאחר פרסום דברי הסלף של רוב חברי ועדת שו גזרה ממשלת המנדט על העליה העובדת למרות הצורך התכוף בתוספת ידים עובדות, אשר ממשלת א"י בעצמה הכירה בה. למרות מאורעות הדמים לא פסק כוח הגידול של הישוב, ועבודת הבנין לא נפחתה אלא להיפך, נתרחבה, הממשלה המרכזית עצמה ציינה בדו"ח השנתי שלה לחבר הלאומים לשנת 1929 את ההתבצרות הכלכלית של הישוב לאחר מאורעות אוגוסט. "ההשתבחות הממושכת של התנאים הכלכליים - נאמר בדו"ח, הביאה לידי יצרת מקורות עבודה חדשים בחרושת,בבנין ובחקלאות. הביקוש לפועלים למרות ההפרעה של המהומות, עלה על ההצעה." במצב זה לא יכלנושלא לראות בגזרת העליה אלא הרכנת ראש מצד ממשלת המנדט בפני עורכי הטבח.ולא רק אנחנו - כך נראה הדבר לכל דעת הקהל בעולם, כאשר נתגלה בדיון ועדת המנדטים. מכה זו שהוכינו מאת ממשלת המנדט היתה מרה שבעתים, בבואה בימי ממשלת פועלים, אשר עליה נמנים ידידים נאמנים של מפעלנו, ואשר ראשה ומנהיגה ראש אותנו בעבודתנו. נשיא ממשלת הפועלים כתב אחרי בקורו בארץ: "היהודי הבא לארץ הוא איש עבודה והחזון. כשהוא חופר, זורע ונוטע הוא ממלא שליחות וחובה. כשהוא עובד יש לך ההרגשה שהוא נותן לארץ יותר משהוא לוקח ממנה. על הערך הפנימי של מפעל ההתישבות היהודי בארץ לא יחול כל ספק. עשר שנות עבודה כזו אשר במו עיני יגדילו את עושר הארץ פי מאה. {0103-73} הישוב הערבי אינו משתמש באוצרות הארץ ואינו יכל לפתחם = שום איש המכיר את הארץ לא יפקפק בכך. תושביה של א"י בימינו הס פחותים מאשר תושבי הגליל בלבד בימי ישו. הארץ אינה מפותחת ואוכלוסיה מועטים. שטחי קרקע רחבים אינם מעובדים = והשטח הנושב מעובד רק באופן פרימיטיבי. הירדן והירמוק שופעים מי=ברכה, אך אין משתמש בהם. ההתישבות היהודית משנה כל זאת. בא"י יש מרחב למאות אלפים יהודים, ולא עוד אלא שהארץ תובעת ברמה פועלים חדשיםוחריצות נוספת." ברוח הדברים האלה כתב גם בא כוח מפלגת העבודה בועדת שו. תנועת הפועלים הבריטית, לא פחות מתנועת הפועלים היהודית, חייבת תודה עמוקה לחברה הרי סניל על דבריו הישרים, האמיצים והכניס, חדורי רוח ידידות והוקרה גס לעם היהודי וגם לעם הערבי, אשר גללו את חרפת ועדת שו מעלמפלגת העבודה באנגליה. ומשום כך נדהמנו עוד יותר מהעובדה המרה, שלא רוחה של תנועת העבודה הבריטית, אשר לא הכזיבה אף פעם את הבנתה ואהדתה למפעל השחרור של העם והפועל היהודי בארצם, אלא המסורת הנפסדת של הפקידות הקולוניאלית הדריכה בשנת משבר זו את מעשי ממשלת הפועלים בקושיים החמורים אשר נתגלו בא"י. אולם עובדה מרה זו אינה מערערת את אמונתנו ברגשי היושר והכוח המוסרי של העם העובד האנגלי. שום כשלון זמני ומשגה חולף של באי-כוח הפועלים אין ביכלתם לרופף את אמונתנו בנצח המוסרי של האנושיות העובדת. עם כעמנו שאין כוחו אלא בצדקת שאיפתו וטוהר פעלו = אין לו משען חיצוני אחר בעולם {0103-74} מלבד כוחות=העבודה החותרים לקראת השלטת הצדק והשויון ביחסי עם ואדם. כל סבך השאלות הכרוכות במאורעות השנה האחרונה עוד יעמדו לבירור מקיף ויסודי בכינוסנו זה. עכשיו אני רק רוצה לציין בהדגשה יתרה, שלא לרגל המשבר כי אם למרותו כינסנו עכשיו את הקונגרם שלנו. (עד כאן דברתי עברית, מכאן ואילך ביודית). חברים = לא קושי עראי, לא צורך הרגע, לא תפקיד חולף הולידו את הכינוס הזה. לא דברי עידוד, לא הבעת סימפטיה ולא דימונסטרציה כלפי חוץ או פנים הם מטרתו. לאחר עשרים וחמש שנים של מפעל מהפכני ומאמץ חלוצי עקשני שהיה מופנה כולו כלפי פנים, כלפי עצמו = כלפי הסתגלות לארץ, חדירה לענפי עבודה שונים, הקמת משקי עבודה בכפר ובעיר, כיבוש השפה. יצירת הוי-עבודה חדש, סידור המעמד העובד ואיחודו, יציקת דפוסי-תרבות וצבוריות חדשים, אשר שינו את פני הישוב והטביעו עליו חותמת העבודה היוצרת במדה שאין דומה לה בשום ישוב יהודי בעולם, - רואה את עצמו עכשיו הפועל העברי בארץ קרוא לכוון בתנופה גדולה את מאמציו גם כלפי העם אשר בגולה, מתוך האמונה שעתידו של העם וגורלה של א"י יחתכו על=ידי העבודה העברית ונושאיה. מתוך הכרזה זו כונסה ההסתדרות את קונגרס העבודה. הקבוץ אשר נטל על עצמו את האיניציאטיות הנועזה הזאת {0103-75} אינו מפלגה. הסתדרות העובדים מאחדת בתוכה את כל פועלי א"י בלי הבדל זרם ומפלגה. אין ההסתדרות שואלת ואני מאמין של חבריה. כל מי שחי על יגיעו מבלי נצל עבודת זולתו ראוי להתיצב בשורות ההסתדרות. אין ההסתדרות גם ארגון משקי ומקצועי בלבד, לא רק צרכים חמריים ותביעות כלכליות ליכדו אח פועלי א"י לחטיבה מגובשת שאין דוגמתה אולי בכל תנועת הפועלים היהודית בעולם. הסתדרות העובדים = לפי מהותה הנפשית ולפי הרצון ההיסטורי הפועם בתוכה הוא ארגוןשל מיסדי-ממלכה, לא ממלכת שלטון ודיכוי, אלא ממלכת=עבודה ושויון. לא בכוח הדבור. לא בתעתועי צבאיות מתהוללת, לאבנפנוף אגרוף משותף, לא בלהטי דיפלומטיה. בסילופים אלה של רעיון האבטואמנציפציה ביהודית רואה ה"פועל היהודי רק גלגול חולני ועקר של הבלי-הקבלה" בימי הבינים אשר האמינה שיש בכוחה להפוך חמר דומם לגולם חי בכוחו של "השם המפורש". התיאולוגיה הפוליטית המחודשת של הגולםספוגאינה אלא סימן של התנוונות ועקרות נציינליסטית. ממלכת-העתיד אשר אליה נושאים נפשם פועלי א"י = צבא ההגשמה של חזון=התקומה העברית בא"י = תוקם אך ורק על=ירי "מעשה בראשית" לאומי גדול, מאמץ=יצירה ממושך ועקשני של בוני=ארץ בזיעת אפם, בכיבושי העבודה, במפעלי ההתישבות, בבנין משקים, ביצירת תרבות, בעיצום דפוסי חברה חדשים, במאמצים פוליטיים, במלחמת= המעמדות לזכיות הפועל והעם = עם כל חשיבותם העצמית הסוציאלית והלאומית, לגבי אלה שעומדים במערכה = רואה הפועל העברי רק שלבים {0103-76} בסולם ההגשמה, אשר תכליתה היא פתרון טריטוריאלי-ממלכתי של שאלת העם היהודי במלוא=היקפה בכוח העבודה היוצרת ובת=החורין על אדמת=מולדת. הארץ שאנחנו שבנו אליה, ושאנחנו מאמינים שהעם היהודי ברוב מנינו ורוב בנינו ישוב אליה אחרינו -אינה פלשתינה הנוכחית המדולדלת, החרבה, המרוששת, המפרנסת בדוחק ובעוני את תושביה הערבים. פלשתינא וו אין בכוחה לקיים גם אח ישובה הערבי הקטן. לאחר שנתפרסמו דברי הסילוף של רוב ועדת שו, הודה סוף סוף אחד מגבורי הרפורט הזה = לוק הידוע, בפני ועדת המנדטים שבימי תרכיה היתה הגירה גדולה של ערבים מארץ ישראל, ודוקא אחרי המלחמה, עם העליה ההמונית של היהודים בארץ, נתמעטה ההגירה הערבית, הארץ שאנו שבים אליה = אנו יוצרים אותה מחדש ומגדילים את תחומיה, בתחומים המורחבים האלה אגו מתישבים. שלשה ממדים לארץ. על שני ממדים אין לנו כל שליטה. הללו ניתנו מהטבע = והם: האורך והרוחב של הארץ. אולם יש ממד שלישי = הכי חשוב = וזהו פריון הארץ . את הממד השלישי הזה אנו משנים, מגדילים, ומרחיבים, ושעורי ההרחבה אינם תלויים אלא בנו. 100 דונם המכניסים 2.000לא"י גדולים מאלף דונם המכניסים רק 200 לא"י, כי הממד השלישי של השטח הראשון הוגדל פי מאה, ביחס לממד המשקי של השטח השני. בהגדלת הפריון של הארץ אנו מסוגלים להפוך דונם אחד לעשרה דונם וגם למאה דונם, ובדונמים החדשים הנוספים על ידינו בהפראת הארץ אנו מישבים {0103-77} את העולים שלנו ומסייעים להרים את המצב של התושבים הישנים. אין אלה השערות עיוניות = אלא מסקנות מעשיות של פעולתנו בארץ. המטרה הסופית של הרנסנס היהודי = קוממיות ארצית וממלכתית של העם היהודי במולדתו = תקום מתוך פרוצס הבניה של א"י העתידה, אשר שיעור=גדלה מותנים אך ורק מכשרון היצירה והעבודה של העם היהודי. א"י העתידה אינה שוכנת עדיין כולה על גדות ים התיכון = אלא היא גנוזה בפוטנציה היוצרת של המוני היהודים בעולם כולו. א"י שלנו רובצת בתוכנו אנו, ועלינו לדלות אותה מתוך המרץ הטמיר של העם אשר רק שמץ מנהו נתגבש בבנין ישובנו בארץ. א"י תהיה ארץ יהודית במדה שיציבו לה מיכולת והרצון שלהעם היהודי. זכותנו על א"י היא זכות על עבודה. הזכות הקולקטיבית של אומה ליצור לעצמה בסיס קיום והתפתחות בעבודתה העצמית, ומפני כך מוכרחה א"י היהודית להיות ארץ=העבודה, ומפני בך מוכרחה היא להיות ארץ השלום, על בסיס הקואופרציה עם בניה הערבים. אי=אפשר לבנות הריסות הארץ מבלי לבנות ממילא וכיודעים הריסות תושביה: קוממיות לאומית, חברת-עבודה, קואופרציה יהודית-ערבית = אלה הם שלושת היעודים המתמזגים בפעלו ושאיפתו של הפועל העברי בארץ. {0103-78} מתוך סיכום=פעולה של רבע מאת=שנה, מתוך נסיון רב- תוצאות ועשיר כבושים וכשלונות, אכזבות והישגים = רוצה הפועל העברי בארץ לתת ביטוי והערכה למפעל ההגשמה הציונית וחזון ליעודו ההיסטורי. מתוך מגע בלתי אמצעי את המציאות האר"ית על כל סבוכיה וקושייה הפוליטיים, החברתיים והכלכליים = הוא רוצה לחשוף את האפשריות הרחבות, הבלתי משומשות, הצפונות בארץ, אפשריות של קליטת המונים גדולים בעבודה והתישבות עממית רחבת= מדות, ולקבוע את היסודות הסוציאליים ויחסי העמים שעליהם צריכה להכון עבודתנו בארץ. מתוך עמידה איתנה ללא=חת בחפירות ההגנה ומשמרות העבודה בארץ בשנות משבר ופורעניות הוא רוצה להסתער על הרפיון המעשי והמבוכה הרעיונית השוררת בעם היהודי, = למען הבקיע דרך לתנועת=עם רחבה ורבת=פעלים, אשר תשא באומץ ובידים אמונות את דגל התקוה המלאה, הלאומית והסוציאלית כאחת, ואשר תעמוד באמונה לימין המפעל הגדל בארץ, מתוך חרדה שאינה נותנת דמי לגורל העם והארץ, ומתוך אמונה עמוקה בצדקת עבודתו וניצחונה ההיסטורי הוא רוצה להערות את המקורות המסכים במעמקי העם, בתנועת הפועלים, בנוער החלוצי, באנשי הרוח והעבודה למען הפעילם ורכזם סביב מפעל הבנין וההגשמה ונושאו העיקרי = מעמד העובד השואף ליהפך לעם עובד, . {0103-79} סיכום. סיכוי. גיוס = אלה הם שלושת הדברים שהצגנו לקונגרס ראשון זה למען א"י העובדת, שיש לי הזכות לפתוח עכשיו בשם הסתדרות העובדים העברים בא"י. ד.ב,ג,