1
of
Places:
Azor
Berlin
Havana
München
London
Paris
United States
Vilnius
Romania
Mele'a
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
28.10.1945
219501
{P001} {0057-27} 29.10.45, יום ב', בבוקר נפגשתי עם אדי וורבורג, שעומד לרשת מקומו של בנשיאות הג'וינט. - בעשרים לפני אחת עשרה טלפנו לי ממשרדו של אייזנהויר שהגנרל רוצה לראות אותי מיד. בעשר כשהייתי במשרד אמרו שהגנרל יחזור רק באחת עשרה ומכוניתי נצטוותה להיות אצלו רק באחת עשרה. הודעתי שאין לי ברגע זה מכונית ושלחו לי מכונית אחרת. הכניסו אותי למשרדו של א-ר, מקושט בשלושת דגלי המעצמות הגדולות. אייזנהויר בא לקראתי ופתח: גנרל סמיט אמר לי שאתה הרוח החיה במפעל הבנין בארץ. אמרתי: סמיט הוא נדיב, אני רק אחד העושים, ואני מאושר להגיש לך אישית את תודת העם היהודי על מה שאתה עושה לאנשינו. שחרורך את אירופה הוא ענין להיסטוריה עולמית, מה שאתה עושה לאחר השחרור לאנשינו הוא חלק מההיסטוריה שלנו. הוא הפסיקני ואמר שהשאלה היא פסיחולוגית. אנשים שסבלו כל כך הרבה כאנשים האלה מתיחסים לכל בחוסר אמון ומלאים רוגז. הוא יודע שהם רוצים ללכת לארץ, אבל אין זה בידו, הוא רוצה להועיל להם בהיותם פה עד כמה שאפשר. אמרתי לו שבעיקר יש לעשות שני דברים: לתת להם שלטון עצמי - למען יגדל אמונם בעצמם, והכשרה מקצועית או חקלאית למען הכשיר אותם לעתיד. לשם כך יש לרכז אותם עד כמה שאפשר בשטח אחד. הוא אמר: זה רעיון חדש ונראה לי לנכון, כי הפיזור מכביד על הזנתם וגם מעורר בהם חשדים. אמרתי: יש עוד נימוקים - כשיהיו יחד ישתלטו עליהם הטובים שבהם, כשהם פזורים פועלים הרעים, וגם יש להם יותר מדי מגע {0057-28} עם הגרמנים. שאל אם שלטון עצמי מקומי או כללי? - אמרתי . שניהם, כי לא בכל מקום יש אנשים מרכזיים ורק בשלטון עצמי כללי יעמדו בראשם הטובים שבהם. שאל על הכשרה חקלאית. סיפר שהיה באחד המחנות והציע להם אלפים הקטר עם בנינים והכל. שוחחו ביניהם קצת ואמרו שלא יוכלו ללכת שמה לעבוד. הבטחתיו שיש צעירים שילכו ברצוןלעבוד. שאל אם ההזנה לא תכבד ע"י פזורם. אמרתי: אל תפזר, קח שטח חקלאי סביב מינכן. גילה הבנה גמורה לישיבות ההכשרה והרהביליטציה הנפשית. סיפרתי לו על הצורך בספרים ובחומר קריאה שאין למצוא אלא בארץ ושהצעתי לסמיט לשלוח אווירון לארץ. שאל מתי ישובו האנשים לארץ וסיפר שבהיותו בצפון אפריקא צווה לדרלן לבטל כל ההגבלות נגד היהודים ודרלן נתן לו מכתב מחיב בקונסטנטין (בצרפתית) - (אינו קורא צרפתית ואינו יודע אם המכתב אוטנטי) המבקש לבטל את הגזירות לאט לאט ובהדרגה, למען שלא להרגיז הערבים. אמרתי לו שיתכן שהרב הוכרח לכתוב מכתב כזה, אבל אין לחשוש להעלאת היהודים לארץ. השיחה נמשכה למעלה מחצי שעה. בשובי למלון מצאתי שריפקינד וניידיטש שבו. נשלחו 50 ילדים מפרנוולד ללונדון לפני יומים! אייזנהויר סיפר לי שנתן סמכות לריפקינד לתקן לקויים קטנים מיד במקום, ונתן הוראות מתאימות למפקדים, תיקונים גדולים יביא לו. לאחר שיגמור תפקידו הרשמי יהיה {0057-29} ריפקינד לספר לעולם מה שראה כאיש חפשי בהחלט. הוא רוצה שהעולם ידע האמת (הכעס על הדו"ח של הריסון גדול). קבענו פגישה עם ניידיטש וריפקינד לחמש בקרלטון. קבעו נסיעתי לפריס למחרת הבוקר שעה 8. עלי לצאת מפה בשבע, ובעשר אהיה בפריס. - רות מוסרת שביתנו בברלין מיינקהשטרסה 10 לא נחרב, ונמצא באזור הבריטי. - שוורץ: מכלכלים 5000 ילדים (עד בני 16) בפולין עוזרים לנוער (קבוצים): מזון, כלים ומכונות להכשרה, בערך 2000 בקבוצים, מהם 1000 בליגה, 1000 באיחוד. יש לג'וינט תקציב של 80.000 לחודש בשביל נוער, התקציב הכללי לחודש בפולין וחצי מליון דולר. אמרתי לו: נוציא הילדים והקבוצים לגרמניה. שוורץ סבור שרבים לא ילכו לגרמניה. הממשלה הפולנית הבטיחה לשוורץ ולזומרשטיין שלא תהיה שום הפרעה ליציאתם לארץ - כשיקבלו סרטיפיקטים. היהודים מרוסיה יתחילו לחזור לפולין, כי הם סבוריםשיוכלו לצאת מפולין, אבל לא יוכלו לצאת מרוסיה אם ישארו בתוכה. יש 150.000 יהודים ברוסיה שיחזרו. גם יהודי וילנא (3500) שיוכלו להוכיח שהיו נתיני פולין, יוכלו לשוב לפולין, וישובו. התקציב הכללי של ג'וינט לשנה 28 מיליון. פולין 6, הונגריה וצ'חיה יזקקו לסכומים גדולים. יש כ40.000- יהודים {0057-30} בצ'חיה. לרומניה .400.000 לחודש. לעליה - סבור שוורץ - יש לחח 25% מכל התקציב. הוכחתי לו שכל איש שמעלים ארצה - הוא ריוח נקי בשבילם, כי הם מוציאים למעלה ממאתים דולר על יהודי שזקוק לעזרתם. - אה"צ פגישה עם קורדיליה טרימבל מצלב אדום אמריקני ע"י USFET וליאונרד קסדה, ממונה על הצלב האדום. קורדיליה לוותה פעמים שיירות עולים לארץ בזמן האחרון. - לפנות ערב שיחה עם ריפקינד וניידיטש. לר-ד יש ספקות בנוגע להצעה אחת שלי -"ריכוז טריטוריאלי". ספק אם כולם ירצו, ספק אם זה יתכן, כי דרושים גרמנים לעבודות צביריות שאין היהודים רוצים ויודעים לעשות (שרות עיר וריכים). אולם הוא סבור שכולם יש להושיב בחדרים, ובסביבת מינכן ויתהווה מאליו מרכז. גם הוא רואה חשיבות ההכשרה, ויתאמץ להרחיק הגויים האויבים. יאמר לאייזנהויר שתפקיד ההצלה ( rescue ) נעשה כהוגן, אבל יש תפקיד של החלמה, וזה עוד טרם נעשה אלא במקצת. והוא צודק בזאת. - היום הופיעו בעתון האמריקני הצבאי שתי ידיעות: 1) אטלי יצהיר בקרוב מדיניות ארי"ת ויציע לשלוח ועדה לבחון כמה "מנושלים" רוצים ללכת לארץ, 2) ווגנר וטפט הכניסו ריבולוציה בסנט לדרוש עליה יהודית בלתי מוגבלת. {0057-31} אמרו אתמול או שלשום הודיע העתון שקבוצת סנטורים יצאה ללונדון לדרוש מאטלי עליה יהודית. - בערב בא אצלי ניידיטש. שוורץ מציע לו הנהלת ג'וינט בשטח הגרמני לאחר שישתחרר מהצבא בעוד חודש. שאל לעצתי. אמרתי לו שבנסיון שיש לו מהמצב באירופה והמגע שלו עם אמריקנים יוכל לעשות עבודה חשובה באמריקא, אבל בשעה זו הפעולה בקרב הפליטים באירופה יותר חשובה, כי יהדות זו ממלאה עכשיו תפקיד מכריע בגורל המדיני של הציונות וציוני כמהו המכיר הארץ וקרוב לפליטים דרוש כמדריך. הוא נוטה לקבלת ההצעה אם כי עדיין רוצה להתיישב בדבר.