יומנים > יומן - מלא 29/10/1964

{0199-262} {0199-262} 29.10.64, יום ה', כג' חשוון חיפה באחת עשרה בא אצלי רלף גולדמן. פניתי לפני שנחייב ויותר לראשי המגבית (אד. ורבורג וחבריו) שנתקלה אז באי-רצון, סוף סוף נתקבלה, והם עמלים להשיג בחמש השנים הבאות 127 מיליון דולר לצרכי חינוך: מילגות לילדים עניים, בנינים. המינימום שמקבלים מתורמים הוא 100.000 דולר, בתנאי שזה לא יהיה על חשבון המגבית המאוחדת. נמצא להם יהודי יוג'ין פורקף (בעל חנות המוכר רק במזומנים, ובשליש פחות מאשר מקום אחר, רק במזומנים, ובלי משלוח לקונה, ואמצאה פשוטה זו הביאה לו מיליונים) שהיה תורם למגבית 100,000, הבטיח 600 אלף לחינוך והכפיל תרומתו למגבית. יקימו ביהוד (ראש ' המועצה מימני, סודיס חתוקה) בנין לב"ס תיכון וברכת שחיה; ארגון הנשים במגבית התחייבו לתת 300,000 דולר לבניני ב"ס בדימונה במשך שלוש שנים. {0199-263} {0199-263} שני תורמים נתנו 200.000 דולר למילגות. - היש ספרדים תימנים? - רלף עומד בקשר עם 6-4 ספרדים. אלישר עוזר קצת. יהודי אחד עשיר גדול, בן 75, מוריס לוון התחייב לתת מיליון דולר אם יאספו עוד 29 מיליון. לבסוף השיגו מהממשלה נכוי התרומות ממסי הממשלה. הרולד גורס (גוי שנפגש אתי בטבריה בעניני חינוך) עוזר לפעולה זו. רלף נתן לי הרצאה שלו בבילטמור ביום 24.9.64 שבה הזכיר שיחתו אתי . באופן רשמי ופומבי יתחילו הפעולה ביוני או ביולי בקיץ הבא. רלף שואל אם אהיה מוכן לבוא - לא לאספה פומבית אלא לפגישה עם כמה עשרות אנשים? אמרתי שלע"ע איני יכל להבטיח, אבל אין זה מן הנמנע. שאלתיו אם פנו ללסינג רוזנוולד (בול רוזנוולד עוסק בכך). הוא מבקש שאכתוב לו. אמרתי שיפגשו אתו תחילה - ואם יראו צורך במכתב שלי - אפנה אליו. סיפרתי מה שאמר לי בבקורו בארץ : היה נלהב ממראה עיניו, אבל אמר שהוא נשאר אנטי-ציוני, ולא יתרום למגבית: אבל יעזור בעצמו, עד עכשיו - עד כמה שידוע לי - לא עזר. אבל אהיה מוכן להזכיר לו הבטחתו. הוא מסר בידי סקירה מקפה ומפורטת על החנוך בארץ מאת א. היימן. {0199-264} {0199-264} - אה"צ בא י. נבון והפציר לא לפרסם מכתבי ל"דבר" - כי הוא וחגי מטפלים בענינים במידת מספיקה. ויתרתי לו. הוא גם הבהיר שלא דייקו אלה שספרו משהו בשם ל.א. - ושמחתי על כך, כי לא יכלתי להניח שאמנם ל.א. אמר זאת. - -בערב באה למלוננו המשלחת של הפרלמנט האירופאי צרפתים, איטלקים, גרמנים, הולנדים, בלגים ולוכסנבורגים. עלו לחדרי והשיחה נסבה על איחוד אירופה. סיפרתי להם מה שאמר לי גיסו של דיגול - ואחר כך גם גנרל קסרו שדי- chֻגול מחייב של אירופה, אלא הוא שזה ייעשה בהדרגה. ענה לי צרפתי אחד (סוציאליסט) שאני "אופטימיסט". הם שאלו אותי מה דעתי אני, הסברתי להם שפירוק נזק והבטחת שלום לא ייתכן בלי שני דברים: הכרה במין ועזרה כלכלית לה - ואיחוד מדיני של אירופה. אין הסינים כל כך דוגמתיים כפי שהם מתוארים, מאז 1949 שנו כמה פעמים דרכם, ולדעתי הם סינים לפני שהם קומוניסטים, והסינים הצטיינו תמיד בגישה מעשית וגמישה ולא באדיקות. ואם אירופה תתאחד - כוחה גדול מכל אחד משני הענקים עכשיו - ארה"ב וברה"מ, והיא רוצה בשלום,ויחד עם אמריקה ודאי שלא תפחד מסין, וברוסיה בלי ספק גדל הצמאון ליתר חופש ולרמת חיים יותר נאותה, ושני אלה נושאים בחבם דימוקרטיה.