יומנים > יומן - מלא 29/11/1928

{P001} {0097-85} ט"ז כסלו 29 נובמבר יום ה' ישיבה עם מרכז קפת טלוה ווה"ת בענין החוב. זברסקי מבאר: קפ"מ מלוה רק לפרטים. והלוותה רק לעובדי וה"ת ולא למוסד. נצטבר מהלוואות אלה חוב של 260. וה"ת הודיעה לעובדים שנכתה את החוב מהמגיע להם. כשקפ"מ ראתה שוה"ת אינה משלמת החלה דורשת ערבים פרטיים. השנה גדל החוב בעוד 100 לא"י, לאחר ששלמה חלק נשארה חייבת היום 265 לא"י. הבנק המרכזי דרש עוד לפני חצי שנח ליקוידציה של החוב הזה. הבנק הודיע עכשיו שאם לא יבוטל החוב יפסיק כל הקשרים עם קפ"מ. קפ"מ הציעה לוה"ת שתתן שטרות 20 לא"י לחודש, בתנאי שקפ"מ תחזיר במשך השנה בצורת הלוואות 60 לא"י, יבנאלי לא הסכים, ודרש להחזיר 75 לא"י במשך תרפ"ט. זברסקי הסכים לכך, אולם לאחר שההצעה הובאה לפני מזכירות הוה"פ = דרשה זו להחזיר 105 לא"י. המו"מ הזה נמשך כחודש ימים. ויטלס גם הוא אחר כל דחיות אלו התחרט מעשית דיסקונטו על שטרות וה"ת. זברסקי מחפש עכשיו מוסד אחר שיעשה דיסקונטו על שטרות וה"ת. {0097-86} פרומקין מוסר שענין של שוב לא מסודר. הלשכה שלחה לפי ההסכם 25 פועל לשל ב=18 גרוש ליום. אולם הנהלת של פיטרה את הפועלים בטענה שפוריות עבודתם היא רבע מפריון עבודת הערבים, המקבלים רק 14=10 גרוש. טענה הלשכה היא שמקום העבודה שנתן לפועלים הוא קשה. פרומקין בעד מוצא של פשרה ושלום עם של. במזכירות בררנו שוב את התקציב ויצא לנו גרעון של 42 לא"י לחודש. משכרות 263 לא"י (.ב.צ. 19.6, ב.ג. 22.5, י.א. 22.5, א.ג. 17, קפלנסקי 30, וה"ב 30,3, לוינסון 7,5, ליובא 12, גניה 7,3, אבן זוהר 10, חסידי 16, חצי לאנגלית 4. פרויס 16, לובטקין 15. הלפרין 16,ניישטט 17) לסנה 6. הוצאות אחרות 150: דירה 20, מאור ומסים 3,5, הדפסה 3, ספרים ועתונות 3, דואר 5, טלגרף 4. טליפון 4, מכשירי כתיבה 5. ישיבות הוה"פ, וה"ב 10, נסיעות הוה"פ ווה"ג 20, מועצת ההסתדרות 10. נסיעות לחו"ל 15, רבית 5, פצויים 8. אינטרנציונל 4, בית הדין העליון 4. שרות ונקיון 9. הוצאות בלתי נראות מראש 12, משרד ירושלם 3,6. הכנסות: 377 (המגבית 100, מסים מגשר 20, ממ.פ.י. 35, מ.פ.ה. 35. ירושלם 15. טבריא 3, עפולה 2, הבנק 42, המשביר 10, מרכז עבודה 15, מועצת הפועלות 10, וה"ב 30, קפא"י 90, מקפ"ח 15. יש חברה, ביחוד בתקופה זו, בפעולה שיטתית ומכוונת מראש של הוה"פ בהסתדרות. הלקוי הכי גדול בעבודתנו עד עכשיו היה חוסר הדרכה מחושבת מראש במדה מספיקה מצד הוה"פ. יותר {0097-87} מדי היה הוה"פ נתבע. פחות מדי תובע, הוא העמד ברוב הענינים בפני צרכים ודרישות, ונטפל לדרישות אלו. הוא לא היה מופיע לפ ני המאורעות, לא היה בודק את המוסדות באופן שיטתי בלי קשר עם ענינים אקטואליים. בקצור עבד בלי תכנית, יש צורך שבכל תקופת=זמן, נגיד ממועצה אחת לשניה, תקבע מראש תכנית פעולה בקוים כלליים כמובן, אשר הוה"פ יטפל בה, מלבד הענינים השוטפים שיובאו לפניו. במסגרת תכנית זו יקבע הוה"פ בכל חודש תכנית חדשית, נסיתי לציין ראשי פרקים של תכנית פעולה בשביל התקופה הקרובה (עד הפסח). א) תיקון היחסים עם הסתדריות חוץ: הפועל המזרחי, מרכז בעלי מלאכה (הסתדרות המורים?), ב) סידור יחסי קבע עם נותני העבודה בחרושת, במושבות. חווי עבודה, ג) הפעולה בחו"ל: הכנות לקונגרס, מגביות. החלוץ והנוער, ד) הכנות לקבלת העליה וסידורה בעבודה, ה) ליקוידציה גמורה של חוסר העבודה. העברת פועלים למושבות, ו) המשכת הפעולה הפוליטית בירושלם ובלונדון על עבודה ערבית בנמל, ז) הפעולה בקרב הפועלים הערבים בחיפה . ארגון "הברית הבין לאומית", ח) פיקוח שיטטי על המוסדות והמועצות: ישיבות פריודיות {0097-88} עם ב"כ המוסדות והמועצות. ט) הגברת הארגון ההסתדרותי: בדיקה יסודית ושיטתית של המצב באגודות המקצועיות וועדי הפועלים במקומות ותיקון הבדקים, י) דאגה אקטיבית להתישבות פועלי המושבות ובנין שכונות העובדים. יא) מגע מתמיד עם הצבור. מועצות מחוזיות. מועצות של פועלי המושבות, של פועלי הבנין ועב"צ. של פועלי החרושת, של המושבים ושל הקבוצות, יב) תיקונים אורגניז ציוניים: קביעת חוקת חלוקת העבודה (חוקת התור), חוקת עובדי ההסתדרות, תיקונים במשפט החברים. שפרינצק כותב לי על ההכנות לועידה הגרמנית. בועדה פריץ נפתלי. לובינסקי, ברוך. ברגר ורובל. שוחחתי בדרך לירושלם (אתמול) עם טבסקי בשאלת האיחוד, הוא מתנגד לאיחוד מטעמים אלו: 1) ההפסד של קיום שתי המפלגות הוא מופרז. כבר הסתגלו בהסתדרות לפעולה משותפת, אין תמיד הכרה בזוגות. 2) השכר של האיחוד אף הוא מוגזם. גם בתוך מפלגה אחת מוכרחים להתחשב את חלוקי דעות וגופים פרקציוניים. ביחוד במפלגה המאוחדת, שירבו בה המנהיגים ויצטרכו {0097-89} לתת סיפוק לעסקנים מרובים. 3) האיחוד יביא להשתלטות האפרט. כשיש שתי מפלגות יש בקורת ופחד המפלגה המתנגדת. מפלגה אחת גדולה שתהיה כמעט אידנטית עם ההסתדרות לא תפחד מכל מתחרה והאפרט ישליט עצמו ויחניק כל בקורת. 4) האיחוד יביא לידי הגברת פוע"צ שתהיה המפלגה האופוזיציונית היחידה. היא תרכז סביבה את כל הבלתי מרוצים רק היא תבקר באופן חפשי. 5) האיחוד יביא לידי פסיביות גמורה של אנשי הפה"צ גם בתוך המפלגה עכשיו רבים הפסיביים, ברץ למשל, אנשי נהלל. לאחר האיחוד ישתתקו גם המעטים שהמפלגה מכריחה עכשיו לפעול. 6) האיחוד פירושו למעשה קפיטולציה גמורה של הפה"צ וכניסה לתוך ברית פוע"צ. עניתי לו על טענותיו: 1) הפסד הפרוד מבחינת עניני ההסתדרות בארץ אמנם אינו גדול כל כך. אם כי טברסקי ממעיט את גודל ההפסד. אבל העיקר המגיע לאיחוד הם לא עניני ההסתדרות - כי אם הדאגה הגדולה להגשמת הציונות. המפלגות הקיימות בארץ ואתן יחד ההסתדרות מחוסרות כל ערך מבלי הסיכוי הגדול הזה. הפועלים בארץ הם הצבור היחיד שהעמיס על עצמו אחריות רבה לגורל הציונות. הם הקבלנים של הציונות המתגשמת. בגלל הפירוד אין אנו יכלים לעשות את המוטל עלינו. מלבד מה שיש בתנועה הציונית ספיקולציה {0097-90} על הפירוד בינינו. הרי גם דאגתנו ואחריותנו אנו נפסדת לרגל הפירוד, מבלי שנהיה לכוח אהד ומאוחד לא נוכל לשאת באחריות ולהיות הכוח המכוון והמפעיל. 2) בזמן הראשון יהיה קושי במפלגה המאוחדת ויצטרכו להתחשב בפירודים המפלגתיים וההסתדרותיים את "היחוס" ו"המולדת". אבל הנסיון של א"ה הורה שבמשך הזמן באה התמזגות גמורה, אם תהיה "גרופירונג" במפלגה המאוחדת לא תהיה כלל וכלל על פי הקו של המפלגות הקודמות. ביטול הפירודישחרר אוצר רב של אנרגיה בשביל פעולה חיובית, שבוזבזה עד עכשיו למלחמה ושמירת העמדות. 3) החשש להשתלטות האפרט הוא מיוסד, הוא קיים גם במפלגות הקימות ובהסתדרות כמו שהוא עכשיו. יש יסוד לחשוש לתגבורת כוח האפרט במפלגה גדולה השלטת בהחלט בהסתדרות, וזו תהא דאגה רצינית למעט את הסכנה הזאת. ויש, לדעתי, די כוחות מוסריים בתנועתנו, לשמור על ההסתדרות בפני הקלקול הזה, ודוקא במפלגה מאוחדת יקל הדבר. 4) הפחד מפני תגבורת פוע"צ מיוסד על השקפה מוטעת ממקרא שהאיחוד אינו מביא לידי תגבורת התנועה, אלא רק לאיחודה. האפשריות הגדולות שתפתחנה לתנועתנו מהאיחוד יגבירו את כוח השפעתה של המפלגה המאוחדת. כמובן יהיה הרבה תלוי מהאחריות ומכשרון הפעולה של המפלגה, אם המפלגה לא תדע למלא את שליחותה באמונה ובכשרון תתגבר האופוזיציה. 5) המפלגה המאוחדת, למען מלא את תפקידה תצטרך להפעיל את המכסימום של חבריה, ולא יתכן שדוקא מי שהיו חברי {0097-91} הפה"צ יהיו אז פסיוויים. בכלל תמוהה בעיני הערכה פסימיסטית זו של חבר הפה"צ על מפלגתו. 6) האיחוד יהיה איחוד ולא כניסה = כי כניסה היא בלתי אפשרית. המתנגדים לאיחוד בא"ה שואלים שאלת עמר היד ועה: ממה נפשך. אם חברי הפה"צ הם מסכימים לדעות א"ה = יכנסו לא"ה, אם אינם יכלים ורוצים להכנס, סימן שיש להם אידיאולוגיה אחרת, ואיך נוכל להתאחד אתם. רעיון האיחוד נובע מתוך האמונה ששתי המפלגות הגיעו בהתפתחותן למצב כזה, שאין ביניהן חלוקי דעות יסודיים. אם האמונה הזאת בטעות יסודה לא יקום האיחוד. א"ה לא תסכים להתאחד במחיר ותור על דעותיה. וכך גם בודאי הפה"צ. האיחוד יקום רק מפני ששתי המפלגות אינן צריכות לוותר על עיקריהן. אין, איפוא, כל יסוד לדבר על כניסה. ביחוד אין לדבר על כניסה לברית פוע"צ. א"ה אינה בברית פוע"צ במובן זה שהברית משפ יעה עליה. א"ה משפיעה על הברית, עוד לא במדה מספיקה. היא אינה מנהלת את המפלגות בחו"ל, ביחוד בפולין, אבל אף פעם לא היתה א"ה מושפעת מהמפלגות בחו"ל. האחוד בחו"ל יצא לפועל על פי לחץ ועל יסור תכנית של המפלגה המאוחדת בארץ.