יומנים > יומן - מלא 31/10/1939

{P001} {0170-58} ירושלים, 31.10.39 הבוקר נפתח במשלחת של "הפועל המזרחי": שרגאי, קסטנבוים, גרינברג, ברנשטיין. הם דואגים שבישיבה הקרובה של הועד הפועל הציוני המצומצם תובטח הרחבת ההנהלה, כלומר בחירתו של שפירא להנהלה. לפי דבריהם לא היתה החלטה בועדה המתמדת על הרחבה. מלבדי וגרינבוים לא הבטיח להם איש מחברינו את הכנסת שפירא. אמרתי להם שרצוי שייפגשו עם חברי המפלגה. ----------------- אחריהם באה משלחת של רבנים: שני הרבנים הראשיים, הרב עמיאל מתל-אביב, הרב ציטרון מפתח-תקווה, הרב ברלין. הזמנתי לפגישה גם את הרב פישמן, שבחציו הצטרף לצד המשלחת. ארבעת הרבנים הראשיים העמידו את שאלת הישיבות בארץ. הישיבות האחרונות למעשה, שנשארו ליהדות החרדית לאחר חורבן פולניה, שלרגל המצב הקשה עלולות להסגר, ואם הסוכנות לא תבוא לעזרתם, יצטרכו לשלוח משלחת לאמריקה, וכבר בחרו למשלחת את הרב הרצוג, הרב עמיאל וראש הישיבה מלצר. הרב ברלין הציג את השאלה על שטח יותר מעשי, שההנהלה צריכה להקציב לזה כסף, כי נפסיד יותר אם תצא משלחת מיוחדת לענין הישיבות. לפי דבריהם יש בכל הישיבות בארץ כ5,000- תלמידים. הבטחתי להעמיד עוד הפעם את השאלה בהבלה, אם כי כבר נתקבלה פעם אחת החלטה. ----------------- המשלחת השלישית שבאה אחריה היתה ממשפחת זייד. באו צפורה וגיורא בשני ענינים: א. הם תובעים נוסף לאדמה שיש להם בשיך-אברק, 300 דונם, עוד 700 דונם, למען הקמת משק קבוצתי במקום זה, שבו ישתתפו גם בני משפחת זייד. ב. הם מערערים על שטח של 400 דונם, שבו נפל זייד, שנמסר ל"הכשרת הישוב" בשביל פרטיים. אמנם מגיעה אדמה בשטח ההוא לאנשים פרטיים, אבל הם מציעים לתת להם לא השטח בו נפל זייד, אלא שטח מעבר לכביש. {P002} {0170-59} נבחרה ועדה הסתדרותית לטפל בשאלת הקמת זכר לזייד, חבריה: בצר, לביא ונחום הורביץ. הבטחתי לטפל בדבר זה יחד עם הרצפלד ולביא. ----------------- מיד אחרי זה בא אצלי פ.ר. פנה אליו אריאב בשם התאחדות האכרים בקובלנא על ההנהלה בגלל מסקנותיה בענין המפקחים על האריזה. אמרתי לו שאני מוכן לשוחח בדבר זה כפרט עם פרט, אבל אם הוא פונה אלי כחבר הועד הלאומי, איני מוכן לדון על כך. לפי דרישת התאחדות האכרים טיפלה ההנהלה בדבר זה כבורר, בניגוד לדעתי שאין חברי ההנהלה צריכים להיות בוררים, אבל לקחנו בחשבון את המצב המיואש של המשק ועשינו לפנים משורת הדין. הפרדסנים יכולים לקיים את המסקנות שלנו או לא לקיים אותן, אבל מסקנותינו הן סופיות. ----------------- מיד אחרי זה באה משלחת מלת-אביב: ברל כצנלסון, שפרינצק, קוסוי ופיינשטיין, בלווית דיין בדבר ה43-. דרשו פעולה בלונדון ופה. הציעו לשלוח מיד איש ללונדון. אמרתי, שאם כי ברור שלונדון לא תתערב, אבל מהרגע הראשון הסכמנו שיסע דיין ללונדון לשם הרגעת ההורים, אולם לא נתקבלה ויזה,] וספק הוא אם עד צאת פסק הדין הסופי מהמפקד יספיק מישהו לבוא ללונדון, לכן מוטב לטלגרף לחיים בענין זה והוא יעשה מה שאפשר לעשות. בארץ יש רק לפנות למפקד הראשי, והסוכנות תפנה, וגם הועד הלאומי יפנה, וגם רצוי שדוב בשם ההסתדרות יפנה. עד פסק הדין הסופי אין לעשות שום פעולה ציבורית. מה לעשות אח'כ נדון אז. לפי הידיעות בידי עלול פסק הדין הסופי להופיע ביום הששי, אם כי לא וודאי עדיין אם יופיע ביום זה. ----------------- דוד הכהן שבא היום לירושלים ספר לי פרט קטן, השופך קצת אור על הערכת החוגים הצבאיים בדבר עמדתנו. קצין אחד התאונן לפניו לפני שבוע למה היהודים אינם רוצים ללכת לחזית בצרפת. דוד הסביר לו שאין אנו יכולים לרוקן את הארץ, ושאנו מוכנים להתגייס כאן. {P003} {0170-60} הקפין שאל אותו כמה אנשים יכולים אנחנו לספק, וכששמע את התשובה על 40,000 שאל: האינך סבור שאמון 40,000 יהודים בארץ עלול להביא לידי התפוצצות פוליטית? האם לא יותר טוב שאנשים אלה יאומנו בצרפת? ----------------- לאחר הצהרים נתכנסה הועדה: קפלן, סנטור ואנוכי, שנבחרה אתמול מטעם ההנהלה לברר את השאלות המעשיות הכרוכות בעליה. השתתפו בישיבה גם שפירא ודובקין. השאלות שדנו עליהן היו: א. איך להשתמש בכסף רומניה ובכמה? ב. איך לסדר את עלית 700 האיש יוצאי-וינה, הנמצאים כבר בדרך? ג. אם נשתמש בכספי הונגריה, בולגריה, יוגוסלביה ועוד לצרכי העליה? ד. הלהביא לארץ עד 2,000 איש, כהצעת דובקין, גם אם לא יהיו לנו כספים מיוחדים לסידורם בארץ. א. ברומניה 12 מיליון לעיים. קפלן וסנטור מסכימים שישתמשו רק ב 6,000,000 לצרכי העליה, בדבר ששת המיליונים הנשארים מציע סנטור לחכות, עד שנדע אם הג'וינט יקבל את הצעתנו להשתמש בלעיים שלנו ולשלוח את הדולרים אלינו. אם תהיה תשובה שלילית, נדון אז בשאלה. קפלן מתנגד בהחלט להשתמש בכספים הנוספים לצרכי עליה. דובקין בעד השתמשות בשאר הכספים. אם ההנהלה תחליט שרק 6 מיליונים עומדים לרשותנו, יהיה הכרח להעזר בכסף זה רק לעלית הפולנים. יש להעלות כ400- פליטים פולנים מרומניה. לשם כך נחוץ כ8,000- לא'יט, חלק מזה יתנו העולים עצמם. ב. בשביל הוינטים מציע קפלן להשתמש בכסף שיש בלונדון, 2,400 לא'י. לכך מתנגדים דובקין ושפירא, כי כסף זה שמור בשביל שתי אניות, שהושקע בהן כבר יותר מ10,000- פונט. קפלן סבור, שאינה אחת, האניה הצפונית, עוד הרבה זמן לא נוכל להשתמש בה, ובשביל האניה הצרפתית אפשר להשתמש בכסף הנמצא בצרפת. כולם הסכימו להקציב לעלית הוינטים מיליון ליבה בולגריים, ולדרוש מהקהק'ים שהיא תוסיף ףאת הכספים שלה. לדעת שפירא לא יספיק הכסף הזה, כי בשביל הבאת הוניאים דרושים בלי סידורם בארץ 25,000 לא'י. דובקין מודיע שאם יקבלו 3 מיליונים ליבה אפשר להעלות את 700 האנשים האלה. {P004} {0170-61} ג. קפלן מתנגד לשימוש בכספים אלה. דובקין דורש להקציב כספים אלה ולהעלות עוד 800 איש, מהם 500 אבסטריים (חלוצים שנרשמו בגיסטאפו כקנדידאטים ליציאה) ו300- פולנים ורומנים. קהלת וינה נותנת -.12 לא'י לאיש, אם יוסיפו את הכספים שיש בארצות הבלקניים, אפשר יהיה להעלות 800 אנשים. ד. סנטור בעד העלאת 800 איש נוספים, מחוץ לפולנים שברומניה, ו700- רומנים בתנאי שנוכל לתת לכל עולה לאחר בואו לארץ -.5 לא'י לסידור הראשון. שפירא מציע שהמינימום, שנבטיח לכל עולה, יהיה -.3 לא'י. דובקין אומר: גם אם נוכל לתת רק 1.500 לא'י לסידור ראשון נביא את 800 האיש. לדעת קפלן הכרחי סכום של 30,000 לא'י לסידור הראשון. בתקציב העליה מטעם הקונגרס, לאחר בדיקת הועדה התקציבית, יש לשלושת החדשים הראשונים, החל מאוקטובר, 5,000 לא'י, מזה הוצאו כבר 2,800 לא'י, נמצאים עוד בבית העולים 450 איש, ועוד עתידים לבוא עולים בסרטיפיקאטים, שיעלו בכסף, באופן שלדברי קפלן אין בתקציב כמעט אף פרוטה לסדור ראשון של עולים חדשים, ובלי אמצעים מיוחדים אין אפשרות להעלות אנשים נוספים. חילוקי הדעות יובאו להכרעת ההנהלה בישיבה מיוחדת מחרתיים. ----------------- לפנות ערב קבלתי מאת המזכיר הראשי אישור על המכתב אל הנציב בדבר העליה בהודעה שהמכתב יועבר למזכיר המושבות. אמסור את המכתב לפרסום בעתונות בארץ, אבל כמעט מובטחני שהצנזורה לא תרשה את פרסומו. ----------------- {P005} {0170-62} בערב בירור עם יוחנן, יעקב, ישראל, דוב, יהושע, ברני-בחלק הבירור גם א.ק., י.ג., - על תכניות הגיוס. הודעתי שסו'ס הוקצב סכום כסף לראשית הפעולה במשך 6-5 חדשים. הסכום הוא פחות ממה שדרוש, אבל הרבה יותר ממה שמאפשרת הקופה. כשלון של מ'ג יקצץ בהכרח בתכנית שלנו. כמה דברים שהיה בדעתנו לעשות, הם יהיו לפי שעה מן הנמנע, ושום כך יהיה צורך להשתמש בכל האפשרויות החוקיות במסגרת הנוטרים. מיעוט האמצעים הציג לפנינו את השאלה מה עדיף, היקף רחב או תוכן מלא, ולא גם במסגרת קצוצה. ההיקף הרחב דרוש לנו למען הכניס מכסימום של אנשי הישוב למסגרת הארגון והמשמעת. התוכן המלא דרוש לנו לעצם התכלית של הגיוס, אם להקמת צבא מיד כשנדרש על ידי הממשלה לכך או לצרכי כיבוש בבוא הרגע המתאים. מתוך שיקול כל הנתונים הגעתי לידי מסקנות: א. לקיים את "משמר העם" במיקף המלא לפי התכנית שציינו להקציב לכך -.500 לא'י לחודש. ב. "חיל העם" בהיקף הכללי, אולם בתוכן מקוצץ ובמינימום של הוצאות הכרחיות בהחלט. ג. "חיל השדה" בהיקף מקוצץ, אולם באימון מכסימלי, עד כמה שאפשר בציוד מלא. לאחר בירור, שנמשך כמה שעות, הגענו למסקנות אלה: א. האימון ייעשה עד כמה שאפשר במסגרת החוקית. הוטל על יהושע ויעקב לבדוק אפשרויות אלה. ב. ל"משמר העם" מוקצב -.500 לא'י לחודש, לאימון הימי - -.500 לא'י, לחיל התעופה - -.500 לא'י. ג. למפקד הארצי של "משמר העם" מוצע ד'ר בידאם, כמנהל הלשכה נמצבי. ביראם יהיה כפוף להנהלה ויעבוד מתון התאם עם המטה. ד. יעקב יגיש בימים הקרובים הצעה על המפקדים העירוניים. ה. אם "המשמר האזרחי" בתל-אביבי ייכנס באופן אורגני ל"משמר העם" ימונה להפרין כמפקד עירוני של תל-אביב. ו. הוטל על יעקב לעבד תקציב בשביל "חיל העם" וחיל השדה במסגרת של -.3,000 פונט. ז. במטה תוקם גם לשכה לתרבות, וא.ל. ינהל את הלשכה. ח. תוקם מועצה בעלת סמכות מיעצת בלבד מורכבת לפי שעה מיוחנן, יעקב, יהושע, ישראל ודוב. ברני סגן יו'ר. נתעוררה השאלה על צירוף דוב השני, צרוף גד ופ.ר.