יומנים > יומן - מלא 31/12/1941

{P001} {0065-66} 31 דצמבר יום ד' בתשע וחצי בבוקרה כמדובר בינינו, בא אצלי שלמה {0065-67} גולדמן. שוחחנו עד אחת עשרה וחצי, ומשלוש אה"צ עד חמש. שמעתי מפיו כמה הערות מענינות - וכמדומני נכונות - על המצב הפנימי בציונות וביהדות האמריקנית. לשמחתי מצאתי אותו מדבר בלי מרירות ובלי פניקה שלא כמכתבים שלו. אין הוא מיחס ערך לשיחות עם"הלא-ציונים". "הועד היהודית האמריקני" אין לו הרבה חברים. כוחו היה פעם באישים שעמדו בראשו: [שיף, מרשל, וורבוג, השפעתם היתה אישית] אין עכשיו לועד אנשים כאלה. שמו של ורטהיים לא ידוע כלל, ואין ערך להשתתפותו או להתנגדותו. "בני ברית" נוטה לציונות. אבל המטרה האמתית שלה - להקים הסתדרות גדולה. והיא עושה כל דבר שמושך הלבבות, מלתמה באנטישמיות, "הפצת יהדות", עזרה לא"י - אולם כל אלה הם רק אמצעי למטרה, וווהי עצם ההסתדרות. הוא הדין אצל אחרים. ההסת' הציונית נתרוקנה מתכנה. הפעולה הכספית לארץ נעשית ע"י המגבית העומדת ברשות עצמה, הפעולה למען קרקע - ע"י קה"ק, שאינה כפופה להסת'. הפעולה הפוליטית - ע"י ועד החירום. מהו, איפוא תוכן החברות להסת' הציונית ? להדסה יש פעולה חיה והיא גדלה. להסת' הציונית אין כלום - מלבד עצם החברות, ולכן אינה גדלה והיא נידונה לכליה. יש צורך בהחזרת התפקידים להסת' והקפת כל הסיעות בתוך הסת' אחת ואתידה. ואשר לפעולה הפוליטית: כל מדינאי יש לו "בוס" פוליטי. ע"י הבוסים אפשר לעשות הכל, ויש למצוא את היהודים שיש להם גישה ל"בוס". {0065-68} הצעתי לו והוא הסכים לכנס פגישה פרטית של אישים אחדים (ווייז, ליפסקי, הוא, סולד. לוונטל, גרינברג, גב' הלפרין, גב' פול ואולי עוד מי שהוא) לשיחה על שלושה דברים: 1) הפעולה הפוליטית, 2) כיבוש היהדות, 3) הגברת התנועה וההסת' הציונית. הוא הציע מקום הפגישה בוושינגטון. לי נדאה יותר טוב בנ.י. או פילדלפיה. הוא הסכים לנסיון של קרוב לבבות אישי - ולשכוח כל המריבות. נדמה היה לי שדבר בכנות. אתרת הוא אמן יוצא מן הכלל. ברבע לפני שתים עשרה הייתי בבית המשפט. כאן נתברר לי שזוהי תהיה לא פגישה עם פ.פ. בלבדו, אלא עם השלישיה כולה, לארוחת צהרים. הסעודה הוכנה במשרדו של פ.פ. ובאו מיד אחרי גם ב.כ. וד.נ. פ. דרש ממני להתחיל - ולדבר מתוך הנחה שהשומעים אין להם מושג כל שהוא מהנידון. אמרתי שאגיד מה שהוא על שלוש ארצות - ולכל הפחות על אחת מהן איני יודע כלום - בשעה שהשומעים יודעים עליה הכל מה שאדם בימינו יכל לדעת. א"י. אנגליה, אמריקא. אני חי 35 שנה בארץ. באתי שמה במטרה מוקדמת, אך רק בתוך ישיבתי בה והסתכלותי בנעשה לבשה המטרה עור ועצמות. ראיתי שני דברים : {0065-69} א) יהודי עירות פולין, ליטא, רוסיה וארצות אחרות הפכו להיות בוני=ארץ: זורעים וקוצרים, שותלים ונוטעים, סוללים ובונים, יורדי ים ודייגים, חוצבים ומסתתים ועושים כל מהשעושה כל צבור גויי בארצו, וכמעט מה שיהודים במקום אחר אינם עושים. תמורה זו שתלה בחצי מליון נפש - עלולה בתנאים דומים לחול במליונים. ב) ארץ קטנה, דלה, שוממה ועזובה - הפכה בחלקה, בחלק שיהודים נתישבו בו. לארץ פורחת ורבת-תנובה המפרנסת ברמה אירופית ישוב צפוף. ומה שקרה בחלק קטן של הארץ עלול לקרות בארץ כולה - אם יהודים יתישבו בתוכה. אנגליה - לפני לכתו אמר לי מיניסטר המושבות שלפי חקירתו יהיו לאחר המלחמה אפילו יותר משלושה מליונים פליטים יהודים, אולם המדיניות הנהוגה בארץ היא של הסה"ל. בראש הממשלה עומדים אנשים שהתנגדו בתוקף לתעודה זו. פשר הדבר: העם האנגלי סילק ממשלת צמברליין, לאחר שנוכח בעוורון מדיניות "הפיוס" - אולם במזרח התיכון נשארו השליטים הקודמים: הפקידות הקולוניאליות ושליחי משרד החוץ. שאינם מתחלפים עם חלופי הממשלה בלונדון, והם ממשיכים את מדיניותם: אי-הבנה, אדישות, התנגדות למפעל הציוני, מפני : 1) ראיתם מצומצמת בטפוח יחסים עם שליטי העולם הערבי הנוטים למדינות הציר, וא"י משמשת אמתלא נוחה להסתר כשלון מדיניותם. 2) פקידות קולוניאלית מותאמת לישוב קולוניאלי, {0065-70} "ילידים", והיהודים בארץ, רמתם, שאיפתם, כשרונם, חריצותם, תכונתם הדינמית והתקדמותם המהירה - אינם הולמים - מסגרת ההרגלים, היחסים וההבנה של פקידים קולוניאליים. בממשלה בלונדון יש גם שרידי המשרד הישן - והכוחות בעדנו ונגדנו כמעט שקולים, והסטטוס קוו בכל כבדו הוא לפי שעה נגדנו, ומשום כך כה חשוב מה עלולה לעשות הארץ השלישית - אמריקא - לדעתו תלוי גורל השלום, אולי יותר מגורל המלחמה, ביכלתה, חכמתה והדרכתה של אמריקא ב"סידור חדש" של העולם. גם עתידנו הקרוב קשור אולי יותר בעמדת אמריקא מאשר בעמדת אנגליה. אמריקא פירושה לגבי ענינו - איש אתד. אולם איש זה אינו חי בתוך חלל ריק. הוא מוקף יועצים וידידים, והשאלה הפוליטית שלנו היא כיבוש הלבבות של עשרים ושלושים אנשים היושבים ברבם בעיר זו. פ.פ. הוסיף מלים טובות ומעטות אחדות לחזק דברי על מפעלנו בארץ. ב.כ. שהיה צריך למהר ללכת, שאל מהי התכנית שלשמה אני רוצה לכבוש לבבות ? אמרתי : 1) צבא יהודי בארץ. 2) משטר בארץ שיאפשר המשכת מפעלנו והרחבתו ע"י מספר יותר גדול של יהודים לאחר המלחמה. ב.כ.. שלא כדרכו. התפרץ בענין הצבא: למה דווקא {0065-71} "בתור יהודים - מדוע לא להתנדב סתם לצבא האנגלי ? מזמן שהכרתי אותו אני רוחש כבור רב לאיש זה, והיה צר לי לראותו הפעם. כנראה נפצע (אם בהיותו בלונדון או פה) ונתאכזב מאוד - בגלל היותו יהודי, ואולי סיבה זו חיה רק בדמיוני; אולם צלילותו הרגילה לא היתה אתו הפעם, ולא רק אני אלא גם פ.פ. התפלא. ד.נ. נשאר שקט. גם הוא תבע זהירות, לא לעשות רושם כאילו אנו עכשיו דואגים רק לעניננו, אולם הוא רוצה בימים הקרובים להפגש אתי לבדו. לשם שיחה יותר יסודית. כשהלכו השנים אמר לי פ.פ. שד.נ. היה מרוצה מדברי והבטיח עזרה. לפנות ערב בא אצלי לוונטל. הביא לי מתנה את A History of Mediavel Husig Jew Philosophy ספרו של שהוציאה החברה היהודית בפילדלפיה שהוא עומד בראשה במהדורה חדשה, לאחר שהספר אזל מהשוק. ביקשתי לפני שנה ספר זה בפילדלפיה, ולוונטל הבטיח להמציאו לי. הוא הופיע רק היום. לוונטל הסכים לרעיון על כינוס מספר אישים, ובקש ממני להתקשר עם קודמו אד. קופמן, העומד לצאת מחרתיים לפלורידה. טלפנתי בערב לאד קופמן - אבל ענו שהוא נח. ביקשתי למסור לו שאני צלצלתי לו, ושאני גר במלון אמבסדור.