יומנים > יומן - מלא 18/07/1949

{P001} {0050-49} 18.7.49, יום ב' כא' תמוז הועדה שקבענו ביום הששי - שריב, דורי וד. הורוויץ לבחון מחדש תקציב הצבא - הכניסה קיצוצים. הגיעו למסקנה שתקציב המעבר (אבגוסט 1949 - מרס 1950 שנקבע ל2,270,000- אפשר להפחית בסכום 1730,000 (דחית שכר קבע עד 1 בנובמבר 1949 - הפחתה ב600.000- ל,י, מפחיתים 1000 מקבלי שכר במגויסים, {0050-50} הקיצוך בחמשה חדשים 150,000 ל"י, מפחיתים מסעיף אכסון והנדסה 400,000, מפחיתים ממשרד הבטחון (בערך תעש) 400,000 - התקציב המוצע עכשיו 20,970,000 (לחודש 2.621.250) לזה יש להוסיף תקציב יולי 1949 3.250.000, חדשי אפריל מאי יוני 1949 12.000.000, שקום 3 מיליון, רכש 6,3 מיליון, חובות 3,5 - ס"ה 49.020.000 ל"י. הממוצע בימי המעבר 32.600 (28.805 חיילים + 3800 אזרחים) המכסימום (באבגוסט) 59.000 (54000 חיילים + 5000 אזרחים). המינימום - בפברואר 1950 21.850 חיילים + 2500 אזרחים. במרס יקלטו 3600 טירונים. האוצר יקח על עצמו כל החובות והטיפול בפצועי המלחמה, נכים, משפחות חיילים ונעדרים. באו אצלי הרבנים הראשיים: הרצוג והרב עוזיאל. הרצוג מברך ראש הממשלה שנארגות סביבו אגדות בגולה. מתענינים המצב הדת - כנראה כתוצאות התעמולה קתולית, שישראל נהפך למרכז אתיאיסטי. גם יהודים חוששים. הוא הסביר שבישראל יש נשואין דתיים מה שאין באמריקא הדבר הניח דעת השומעים. רוצים לשחרר תלמידי ישיבה ולפטר נשים משרות צבאי. בדבר התלמידים אמרתי להם שעוד מוקדם לדון בכך. בחוק לא יקבע כל הפרטים - יתן סמכות לחייב לשתי שנים, אבל לא יחייב לקבל כל אחד לשתי שנים. ביקשו ממני להפגש עם ראשי הישיבה. בדבר שרות הנשים הסברתי שהדבר חל רק על שנת שרות ראשונה - להכשרה חקלאית ואימון ראשוני, לפני ההכשרה. השנה השניה המוקדשת לאימון צבאי ממש - בה לא ישרתו נשים אלא בהתנדבות. {0050-51} קיבלו הסברתי בענין זה, ביקשו רק לשחרר נשים נשואות, גם מחובת הכשרה. הבטחתי לעיין בדבר. אח"כ בועדת הכספים. הסברתי ההנחות שעליהן יבנה הצבא והתקציב הצבאי. נשאלו שאלות ע"י רוקח, בן אליעזר, ברל רפטור, סנה ואחרים. אילת בא להפרד. חוזר מחר לארצות הברית. יעצתיו לטפח יחסים עם הקונגרס - הועד לעיני חוץ ולצבא, גם בסנט וגם בבית הנבחרים. לקשר קשרים עם חוגים איטנלקטואליים, ולדאוג לאנשי מדע לארץ. בא אצלי בילבי - ביקר בעבר הירדן, סוריה, ולבנון. לעיראק לא הרשו לו לבוא. למצרים לא הלך - סבור שלא היהו נותנים לו. הרושם שלו משיחות עם ערבים - שלא ישלימו עם ישראל. העלבון על מפלתם גדולה - ויחכו עד שיוכלו להתנקם. מדוע הכריז זעים על רצונו לשלום? מפני שנחוץ לו זמן ורצה לעשות רושם טוב בעולם ומרגיש עצמו די חזק להודיע כל מה שהוא רוצה. היה במשולש, המרירות נגד עבדאלה גדולה, אבל אין הוא סבור שהיו מצביעים בעד ישראל נגד עבדאלה. אם יהיה פלבייציט - ההצבעה תהיה לטובת עבדאלה - כי צבאו שולט. האם ירצו במדינה עצמאית. פוחדים - כי אנחנו נבלע אותם. גם בסוריה ובלבנון פוחדים מרצון ההתרחבות שלנו. החשש הזה אצלם רציני. בכל פעם שבייגין מדבר על כיבוש עבר הירדן - מפרסמים זאת באותיות של קידוש החדש. לדעתו אם נציע להשתתף בפתרון שאלת הפליטים ונודיע שנקבל 10-15% אחוז - תעמודנה ארצות הברית מאחורינו. רצה שאתן לו הצהרה כזו - אמרתי לו שיחכה ויראה מה נעשה בלוזן. הערבים היו רוצים שאנגליה ואמריקא יערבו לגבולות - אבל מסטייבלר שמע שאין כל סיכוי לזה. גלוב רוצה בשלום עם ישראל - כמובן על מנת שעבר הירדן תספח המשולש. {0050-52} רוצה שנשקיט הכנסיה הקטולית. שאליתיו מה סיבת הרוגז? אמר הנזק שגרמנו לכנסיות. אמרתי לו אם אנחנו באיזה מקום אחראים לנזק - נפצה, כי אין לנו ענין לפגוע בכנסיה. דיברנו עוד על סיכויי לוזן. אמרתי לו לא לפרסם כי איני מאמין בועד, איש כבונץ היה אולי מצליח, כי הוא היה חרד רק לשלום, לחברי ועדה זו יש שאיפות נוספות של ממשלותיהם. רצה לפרסם זאת בשמי - אסרתי עליו, כי איני רוצה לפגוע בועדה. אמרתי לו שאם כי אני מוכן באמצע הלילה לקום ולחתום על שלום - איני נחפז ואני מוכן לחכות עשר שנים. לא דוחק אותנו שום דבר.