יומנים > יומן - מלא 05/02/1930

1
of
Places:
Haifa
H̠ever
Kawkaba
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
05.02.1930
223473
{P001} {0098-24} ז' שבט 5 פברואר יום ג' נסענו בבוקר לחיפה. ישיבת מזכירות הוה"פ עם מ.פ.ח. שיביץ תובע 400 לא"י ממפ"ח לדבר ודורש תשלומין מסודרים כפי ההסכם 75 לא"י לשנה. {0098-25} שפירא הבטיח להכניס חוב זה בסידורים שיעשו באמצע מרס. ישיבה עם המשרד הקבלני ומרכז העבודה. שורה של עבודות שהמשרד נשא אליהן עיניו לא נמסרו לו, והמשרד סובר שיד מרכז העבודה באמצע. מנהלי המשרד הם מילסון, אבצוג ודגני. דוד הכהן: העבודה הקטנה ותנאיה הקשים וגם הקושי בקרדיט - הבריחו מחיפה את כל הקבלנים וגם הכבידו על פעולת המשרד שלנו. חסרו מפעלי עבודה גדולים, ומפני כך לא הצליח המשרד. העבודות נתקבלו ע"י קבוצות פועלים בתנאים ירודים, שלא היו מסכימות לתנאים אלו אילו המשרד היה מקבל העבודה. ברל רפטור: הגיעה השעה לחדש סו"ב. בלי הון חוזר לא יוכל להתקיים שום משרד קבלני. ע"י מרכז העבודה סודרו בזמן האחרון עבודות כבישים בסכום של 34 אלף לא"י, מהם 25 אלף של הממשלה, 9.000 של יהודים שנמסרו לממשלה והיא עשתה העבודה. לכל עבודות אלו לא נתנה ההסתדרות אף פרוטה להגשמתן. אבא חושי: בחיפה ובסביבתה יש שני מוסדות קבלניים: מרכז העבודה והמשרד הקבלני. פירוד כוחות זה מזיק. גם היחסים האישיים מקלקלים השורה. יש צורך במשרד אחד, שיקיף גם את הסביבה. היחס של הצבור בחיפה למשרד הקבלני הוא שלילי. השפיע סו"ב. יש גם טענות מסוימות למשרד החיפאי, כשהמשרד היה מוסר העבודה לפועלים בקבלנות - היו מרוצים. כשהיה מנהל ברג'י (כמו במפרץ חיפה)היתה התמרמרות עצומה. המשרד צריך להיות של קבוצות קבועות. בן-דוד: יום העבודה לא ירוכז בהסתדרות. יהיה צורך {0098-26} להוציא כמאה חברים קבלנים המעסיקים גם פועלים שכירים. יש עבודה בחיפה, גם בנינים גדולים של 4-3 אלפים לירות, הקבוצות מקבלות אותם. צריכים לתת לפעול למשרד בחיפה. שפירא - המשרד יכל לעבוד בלי הון חוזר. יש להקים מקודם משרדים מקומיים (מחוזיים) - המשרד הארצי יוקם אחר כך. שיטת משרד העבודה למסור עבודה לאישים - מזיקה. דרושה שיטת מוסדות, ולא שיטת אישים. בשיטה זו לא נגיע למשרד קבלני ארצי. פרומקין - משרד העבודה בחיפה אינו צריך לטפל בעבודות שבמחוז, אלא להתרכז בעיר. רמז - גדלו כוחות ונצטברה אנרגיה ואמונה ולא צריכה להיות טרגיות בוכוח. בת"א נעשה נסיון בקבלנות עץ, שסו"ב חבר בו ראשי. עובדים עכשיו אותם האנשים שעבדו בדרור, באותן המכונות, מנהל הענין רוזנברג - והעבודה מסודרת, כי כל פועל הוא אחראי לעבודתו. ב"חרושת עץ" זו עובדים 20-15 איש. הלל כהן רוצה לנסות לעשות זאת במקצוע הבנין. גם ללוינשטיין בירושלם יש רעיון מעין זה. ההסתדרות צריכה לתת עזרתה לנסיונות אלו. לעבודות גדולות ולנותני עבודה מרכזיים יש צורך במוסד אחר. בשביל נותני עבודה גדולים יש חשיבות לאיש שינהל אתם מו"מ ויודע לרכוש אמונה. המשרד הקבלני בחיפה צריך להתרכז בעבודה מקומית ולארגן נושא קבוע לעבודתו. מרכז העבודה דואג לנותני עבודה גדולים (פיקא, ממשלה, חברת חשמל) ואין אחד צריך להצר צעדי השני. קפלן - יש שאלה אחת: איך להלחם נגד חזיון הקבלנות, {0098-27} של הקבוצות המתחרות. המשרד הקבלני הוא התשובה לשאלה זו. תעודתו אינה לקבל עבודות מהמוסדות הלאומיים, שבהם עניני הפועלים מובטחים בין כך ובין כך. שאלה שניה - כבוש עבודות הממשלה חברות בין לאומיות. הנהלת העבודה של מרכז העבודה סודרה לעבודות לאלו adhoc . שאלה שלישית - עמדת ההסתדרות בקבולת הלאומית לבנין שצריכה להוצר בארץ. בעוד זמן מה נדון שוב על שאלות אלו במועצה מצומצמת של באי-כוח הערים. ישיבה עם מזכירות מ.פ.ח. בפעולה הערבית, שליד המועצה נוסדה ועדה - משה שפירא. אבא חושי וגרובמן יתד עם פיליפ. בארגון ועידת הפועלים הערבים היו פעילים אחדים מפועלי הרכבת שהיו פעם בהסתדרות וקרובים עכשיו לפרקציה, אחד מהם קצת קרוב להסתדרות. עד עכשיו הם לא עשו כלום מלבד ההתערבות בענין פועלי מבריק ולא הצליחו. המועצה עוזרת לפועל אחד שפוטר מקרמן תופיק. הועד שנבחר בועידה נזהר לא לבוא בדברים אם ההסתדרות. פיליפ,לדעת,אבא חושי עובד רק בעד כסף. הוא גם נמצא תחת האגודה. הוא מיעץ לעבוד בזהירות ולעזור קצת לועד מבלי לפרסם זאת, אחרת יאבד הועד את השפעתו. האגודה לא הקיפה את פועלי חיפה. הפועלים הנוצרים מתיחסים בזלזול לאגודה. רוב הפועלים המקצועיים הם נוצרים. הפרקציה מנסה לחדור לאגודה ויש לחשוש שיצליחו, כי יש להם כסף ובכסף ישפיעו. {0098-28} כהן מהרכבת- הפחד המוטל על הפועלים הוא גדול. מפחדים להקרא בשם בוגדים. על מכתב הסתדרות פועלי הרכבת להנהלה בדרישה להוספה חתמו 30 איש מששים, ביניהם גם אחדים מחברי הועד הערבי, אולם בסתר, שלא יודע לחבריהם. שנים שלשה גם משלמים מסים להסתדרות עד היום, אבל בסתר. החלטנו להמשיך את עבודתו של פיליפ ולהבטיח את משכרתו ישר ע"י הוה"פ ולקבל את בר-כוכבא לעבודה הערבית ולעבודת פועלי הרכבת.