יומנים > יומן - מלא 05/02/1950

{P001} {0017-42} ,5.2.50 יום א' יח' שבט הבוקר שלג (בטבריא!) . ההרים במזרח ובמערב מכוסים שלג. טלפן משה שמורגנטוי כבר סידר בעזרת מוריס וגרין פגישה עם טרומן ואציסון ליום ששי, 10 בפברוארי (!) הוא (משה) רוצה להפנות השיחה לנושא אחר. ראובן יבוא לחיפה לתת לי הפרטים. יצאתי לחיפה אה"צ. הדרך והשדות מכוסים שלג, והשלג ממשיך לרד. דבר כזה עוד לא ראיתי בארץ מיום עלותי ועד היום הזה. הגיפ המלווה אותנו נתקע בסביבת כפר כנא ולא יכל למוש ממקומו. הגענו לזמן בכל זאת, רק יגאל שהיה צריך לפגוש אותנו על יד שער יגור אחר קצת. המשמר עמד וחיכה לנו - והמסדר והטכס נתקיימו לפי התכנית למרות הקור והשלג. דיברתי על הים כמפתח לבטחון ולעצמאות. השלג אינו פוסק. {0017-43} ממסדר חיל הים נסענו למלון, בו נפגשתי עם ראובן, טדי ואבא אבן. מתברר שטעיתי בהבנת הטליפון של משה. הפגישה נקבעה ליום 10 בח"ז לא אתי והשנים (כלומר טרומן ואציסון) אלא לשנים - כלומר מוריי וגרין - עם הנשיא. ונגולה אבן מלבי. טלגרפתי למורגנטוי (העתק לאילת) שלפני אפריל לא אוכל לזוז מהארץ, ולכן ידברו השנים עם הנשיא על מה שיש לדבר: ירושלים, זיון הערבים, נשק לישראל ושלום עם מצרים. ראובן גם מסר על פרטי השיחה עם עבה"י: באו רק פוזי אל מלקי וסמיר. הם הביאו החלטת הממשלה הירדנית, כי מוכנים לתת לנו זכות שימוש בבניני הר- הצופים וגישה - בתנאי שהר הצופים יהיה תחת סוברניות עבה"י, מוכנים גם לתת לנו גישה לכותל המערבי. דורשים השכונות הערביות. דיין "הודה" להם על "נדיבותם," אבל הסביר בבהירות שזהו קץ השיחות אם לא ישנו עמדתם: הר הצופים הוא שלנו, ואין אנו מעונינים בגישה לכותל המערבי, אלא בסוברניות על הרובע היהודי בעיר העתיקה, ואנו נכונים לתת תמורתו או פיצויים מיוחדים או שטח מתאים בשויו. הם ביקשו שניהם, ואמרו שאין החלטת ממשלתם המלה האחרונה. צריכים להודיע על פגישה שניה בעוד ימים אחדים. אבן יוצא מחר לגנף. השלג מוסיף לרדת. טלפנתי לפולה שנסיעתי לוושינגטון בטלה ושמחר אשוב לטבריא.