1
of
Places:
Orot
Emunim
England
United States
H̠anita
Lima
Amsterdam
Bah̠an
Philadelphia
California
London
Kannot
Washington
New York
Nayn
Challes
Reh̠ov
Boston
People:
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
08.01.1939
216748
{P001} {0186-33} נ.י., 8.1.39 )"The Institute of Public Opinion"( "המוסד לדעת הקהל" באמריקא שיש לו מחלקה גם מאנגליה מפרסם היום מספרים על פופולאריותו של רוזוולט. מוסד זה שבראשו עומד Dr. George Gallup מסדר מזמן לזמן מחקר בקרב המצביעים בכל חלקי הארץ. לפי מספרים של המחקר יוצא שהפופולאריות של הנשיא עולה. בעוד שבדיצמבר היה רק רוב של 1/2 55 בעד רוזוולט הגיע הרוב בחודש ל58- (עדיין בארבע וחצי אחוז פחות מביום הבחירה שלו ב1936-. הוא קיבל אז 27.750.000 נגד 16.700.000 של לנדון. בנובמבר 1938 היה הרוב של רוזוולט 54.4 בדיצמבר 55.5, עכשיו 58.0. הסיבה העיקרית לעליה רואה המוסד בהתרכזות הנשיא בשאלות המדיניות החיצונית: הועידה הפן-אמריקנית בלימה, הנאום נגד הדיקדטורים, הגדלת הזיון. הפופולאריות אינה שווה בכל חלקי הארץ. בדרום ובמערב היא גדולה מאשר במזרח ובצפון. הערים הגדולות יש להן רוב רוזוולטי, הכפר הוא פחות אנטוזיאסטי. {0186-34} {P002} 8.1.39 בשש וחצי הערב טלגרף לי ג'וסף: "איגרת אבן סעוד נתפרסמה במלואה באהרם"- אנו יודעים זאת פה כבר זה ארבעה ימים! ----------- לועידת המגבית: שלוש שנות מלחמה. מקורות חוץ. טירור פנימי. תגובת הממשלה - היסוס, איחור, פעולות צבא - גבורה מוסדית וגופנית. תגובת הישוב: הגנה, התמדה, יצירה, ישובים חדשים, נמל, עבודה עברית, חניתה, מים, השקאה, התנדבות, מלחמה על עליה. איגרת בן סעוד: היסטוריה מסולפת, ארץ קטנה - ביחס לארצות ערב, בחינת נדבר ובחינת יצירה: (יחסינו עם הערבים). אפשריות הארץ מדוע לא ארצות אחרות. קשיים ומאמצים. השיחות. במה נבוא? הסכם על בסיס הכרה הדדית. במרכז עליה. השאלה לא תפחד בלעדינו. דברי אליסון רסל. התכנע אנגליה לאלמות? דברי רוזוולט - שמירת אמונים - מבחן הישוב - מבחן העם. {P003} {0186-35} ניו-יורק. 8.1.39 פוליה יקרה - וודאי ידוע לך כבר מהעיתונים שתום מוני נשתחרר לאחר שישב עשרים ושתים שנה במאסר. הוא קיבל אתמול חנינה ע"י המושל החדש של קליפורניה, קולברט ל. אולסון, דימוקרט וליברל. אני זוכר שהתענינת תמיד תמיד בגורלו של תום מוני, ואני שולח לך פה קטעים מניו-יורק טיימס על מוני שוודאי יענינו אותך. )Cyrus( שבתי שלשום בלילה מפילדלפיה. היתה לי שם שיחה ארוכה עם כורש אדלר - ראש הלא-ציונים באמריקא בדבר הכינוס שאנחנו רוצים לסדר באמריקא מיד אחרי "השיחות" בלונדון. אדלר היה מלא זעם וחימה בתחילת השיחה, בעיקר כעס על ויצמן, אולם לבסוף התרכך ונפרדנו בידידות רבה. אתמול היה אצלי רוסקין, הוא חזר יום לפני זה מאנגליה. הוא מוצא שפני הוסבו ואמרלי אפילו שיכתוב לך על זה. יחד אתו באו הנה סיר רונלד סטורס וזיוו מלונדון. סטורס ירצה בארבעים ערים באמריקא, אחת ההרצאות שלו תהיה מוקדשת לא"י. הוא אינו מידידינו, אולם אין הוא טיפש, והוא יודע שהתנגדות ליהודים אינה פופולארית בצבור האמריקני, ומיד בבואו נתן אינטרוויו לעתונים כמעט לגמרי לטובת הציונות. לפי שעה אין לי יסוד להצטער על בואי לאמריקא, אם כי עדיין לא סידרתי מה שרציתי. אני מרוצה מאוד מהשיחה עם ברנדייס, וגם השיחה עם אדלר היתה לא רעה. אתמול נפגשתי עם הגב' אפשטיין, הנשיאה של הדסה. סיפרו לי שבהדסה יש רוחות נגד הפועלים. הגב' אפשטיין מכחישה זאת. היא בלי ספק דיברה אתי בכנות, אבל אותן המלים יש להן משמעות שונה בפיות שונים. בכלל אין התנועה באמריקא עומדת על הגובה הדרוש, ביחוד בשעה זו, בשכל כך הרבה תלוי ביהדות האמריקנית, וביחוד הציונות האמריקנית. עדיין לא מסינים כאן אנו {P004} {0186-36} חיים בתקופה קשה ואכזרית רבת סכנות ואפשריות, ומה שהספיק אתמול - לא מספיק היום. רבי גולדמן הוא ציוני טוב ובעל כוונות מצויינות, אבל יכלתו וכוחו מוגבלים. אין לו הכוח המניע הדרוש עכשיו. הדסה עסוקה בעבודתה המיוחדת. בלתי ציונים שרויים בפחד, כרוב היהודים. אם כי הממשלה היא ידידת העם היהודי - מפחדים כאן היהודים מהתפשטות האנטישמיות. עוד אין לי ידיעה מסוימת על התחלת "השיחות" בלונדון, אבל ברור שלא יתחילו לפני פברוארי, ויש בדעתי להשאר כאן עד 21 ביאנואר. בשבוע הבא תתאסף ועידת המגבית הארצישראלית בוושינגטון. השנה התאחדו הציונים עם הג'וינט ועושים מגבית משותפת. רוצים לאסוף עשרים מיליון דולר. לפי ההסכם שעשו ביניהם יחלקו את תשעת המיליונים הראשונים באופן כזה: חמשה מיליון יקבל הגוינט, שני מיליון וחצי - ארץ ישראל, שני מליון וחצי ועד הפליטים באמריקא. כל מה שיאספו יותר מתשעה מיליון יחולק באופן מיוחד על ידי ועד של חמשה: שני ציונים, שני לא-ציונים ויושב ראש נייטרלי. אומרים שיאספו 15 מיליון. תכתבי לי ללונדון. תדאגי שגם הילדים יכתבו. נשיקות - דוד. ניו-יורק. 8.1.39 רנה'לה יקרה - אני עכשיו בפעם החמישית באמריקא, או יותר נכון בניו-יורק. כי אם כי נ.י. היא הגדולה בערי אמריקא אין זו אמריקא, ובשלוש הפעמים האחרונות הייתי רוב זמני בעיר זו. רק בהיותי פה בפעם הראשונה, בימי המלחמה, סבבתי הרבה בערי אמריקא האחרות, וגם אז לא בכולן. ואנסה לתת לך מושג כל שהוא מעיר-פלאים זו. {P005} {0186-37} כי אכן אין דומה לעיר זו בעולם- אם כי אין היא הגדולה ביותר: לונדון גדולה הימנה גם בשטח וגם באוכלוסין, ובוודאי גם בחשיבות פוליטית, כספית ומדעית. אבל זוהי עיר שונה מכל הערים שאפשר לראות באירופה, והאופי המובהק שלה הם "מגרדי השחקים" - הבנינים הגבוהים בעלי עשרות קומות, אפילו למעלה ממאה קומה, שאין --------------- דומה להם ליופי ולחן ולעוז. עוד לפני בואכה לניו-יורק אחת נתקל עוד באניה במראה הנהדר והמרהיב של "פסל הדרור" - The statue of Liberty -הפסל בגדול ביותר בדורנו, מעשה ידי ברטולדי, פסל צרפתי, שניתן במתנה ע"י העם הצרפתי לעם האמריקני. זהו פסל ענקי של אשה האוחזת לפיד בידה הימנית המונפת כלפי שמים. הפסל עומד אל אי קטן לא רחוק העיר (אי בדלו Bedloe's Island). הגבה של הפסל הוא 305 רגל, ונראה מכל אניה שבאה לניו-יורק. הדבר השני הבולט מיד בואך לניו-יורק - זהו קו הבינים הענקיים המתרוממים זה למעלה מזה מכל עברי העיר העצומה. יותר מ2500- בתים יש להם למעלה מעשר קומות. הגבוה ביניהם הוא Empire state Bulding העומד באווניו החמישי - הרחוב המרכזי של ניו-יורק, ויש לו 102 איש, ושטח החדרים שלו הוא 2.158.000 רגל מרובעת. 63 מעליות חשמליות מעלות ומורידות את הדיירים והאורחים במהירות של 1200 רגל בכל שניה (מיניטה). בתוך הבית יש קוי טלפון וטלגרף שארכם 17.000.000 רגל. עשרה מיליון לבנים וששים אלף טון של ברזל - אשר הושקעו בבית זה. שוויו - ארבעים ושנים מיליון דולר. (כתשעה מיליון לא"י). ומגג הבית נראה אחד המראות הנפלאים ביותר בעולם. )The Ckrysler Building( לא פחות יפה- אם כי קצת יותר נמוך את בנין קרייזלר ברחוב 42 ולכסיגטול אווניו, יש לו 77 קומות, וגבהו הוא 1,046 מעל הרחוב. שוויו הוא 15.000.000 דולר (למעלה משלושה מיליון לא"י). {P006} {0186-38} החלק העיקרי והמקורי של ניו-יורק זהו אי צר וארוך הנקרא אי-מנהטן ששטחו הוא רק 22 מיל מרובע, השטח של ניו יורק כולה - 320 מיל מרובע. אולם בחלק זה נמצאים הרחובות והבנינים החשובים והעשירים ביותר. ישובו של אי זה הוא 1.867.321, הישוב של ניו-יורק כולה 6.930.446 (בשנת -1903 עכשיו כמובן הרבה יותר). אי-מנהטן נקנה מאת הודים- התושבים העתיקים של אמריקא -בעד סחורה ששויה היה 24 דולר. השווי של האי עכשיו נערך בסכום של 8.373.226.997 דולר (למעלה משמונה מיליארד דולר!). במשך מאה השנים האחרונות שלה שוים של המגרשים והבתים בניו-יורק פי 36.000! עוד בשנת 1818 קנה אדם אחד (רוברט לנוכס) ששה מגרשים גדולים במרכז העיר בעד 500 דולר. מגרשים אלה שווים עכשיו 18.250.000 דולר. רוב הרחובות שבאי-מנהטן רצים ממערב למזרח, מנהר הודסון לנהר "המזרחי"- והם נקראים לפי מספרים: רחוב ראשון, רחוב שני, רחוב המאה וכו'. הרחובות הרצים מצפון לדרום, לאורך האי נקראים בשם אווניו, וגם הם מסומנים אווניו ראשון, שני שלישי וכו'. החשוב ביותר הוא האווניו החמישי, בה נמצאת גם הספריה העירונית הגדולה- ע"י הרחוב 42, ומשום כך היא נקראת ספרית רחוב ארבעים ושנים שעלתה 9.000 דולר. בספריה זו יש שלושה וחצי מליון ספרים בכל הלשונות שבעולם, בה יש גם אחת הספריות העבריות הכי גדולות בעולום. ספריה זו למעלה משתי שנים כשכתבתי פה את ספרי (יחד עם בן צבי) על א"י - ספר שיצא בשנת 1918. קראתי אז מאות ספרים באנגלית, צרפתית, גרמנית, תרכית, עברית, יודית, רוסית על א"י. קצת עזרה לי גם אמא, בהעתקות שעשתה לי מספרים אנגלים. זה היה הספר הגדול ביותר שכתבתי עש עכשיו. הספר לא הושלם. יצא רק כרך ראשון. היה בדעתי לכתוב עוד כרך אחד - על תולדות העמים והישובים בארץ. אספתי לשם כך הרבה חומר, שעודו שמור אתי בכתובים, אך לא הספקתי לגמור, כי אמריקא נכנסה אז למלחמה עולמית, ויחד עם עוד חברים אחדים יסדתי בראשית 1918-7 את הגדוד היהודי, ושבתי לאחר שהתחתנתי עם אמא עם הגדוד לארץ. במקום הספר אחזתי בסיף - ולא השלמתי את עבודתי, בארץ כבר לא יכלתי {P007} {0186-39} להפנות לעבודה גדולה זו, ואם כי צר על שלא השלמתי את המלאכה איני מתחרט על כך. אחד הרחובות המהוללים בניו-יורק, שיצא שמה על פני כל העולם הוא "רחוב החומה" Wall street- זהו רחוב לא גדול בדרומה של העיר, לא רחוק מהים. משנת 1652 בנה כאן המושל ההולנדי (ניו יורק היתה אז עיר הולנדית ושמה היה ניו- אמשטרדם) חומה להגן על הישוב הקטן מפני התקפות ההודים. גדר של משוכה הוקמה מקצה אחד של הנהר עד קצהו השני. חומה זו לא התקיימהזמן רב: בשנת 1663 תפסו האנגלים את העיר, ואז חוזקה החומה, אולם המקום עדיין לא היה כמעט מיושב. רק בתחילת המאה השמונה עשרה גדל קצת הישוב, ואחרי המהפכה האמריקנית החלו לרכז במקום זה את המוסדות המסחריים - עכשיו נמצאים ברחוב קטן זה, באורך של רבע מיל, המוסדות הפיננסיים (כספיים) הגדולים ביותר באמריקא, וזאת אומרת בעולם. פה נמצא המרד של J.P. Morgan- הבנקיר הגדול ביותר אולי בעולם כולו. הבית בלבד נערך בסכום של 5.800.000 דולר, והשם "רחוב החומה", או וול סטריט הוא שם נרדף בכל העולם שביל אילי הכסף. ניו-יורק, למרות צפיפותה העצומה (כחמישים אלף איש לכל מיל מרובע במנהטן, וכעשרים ושנים אלף לכל מיל מרובע בניו יורק כולה) יש לה הרבה פרקים גדולים ,)Central Park( "ואחד הגדולים והיפים שבהם הוא "הפרק המרכזי באורך של שני מילים וחצי, ורוחב של חצי מיל, או 898 אקר (או 3600 דונם). המראה הנפלא ביותר של ניו יורק הוא בערב - כשהעיר מוארת, וביחוד כשרואים אותה מלמעלה, מאווירון. לעולם לא אשכח את המקרה הנפלא והמרהיב כשטסתי לפני שלוש שנים וחצי על פני ניו יורק בשעה עשר בערב, בדרך מבוסטון לניו-ג'רסי. האדמה מהאוירון בלילה לא נראית. השמים והארץ הם גוש שחור אחד, ורק הכוכבים הנוצצים והרוקדים בוקעים את האפלה העמוקה והגבהה. ופתאום התקרבו לניו-יורק ונראתה לנו הקרת הענקית כשהיא כולה דולקת - אוקינוס של אשים ואורות. "מגרדי השחקים" המזדקרים מהרחובות הצרים והננסים היו כמגדלי-אש מחרוזת של להבות {P008} {0186-40} ואורות לאין סוף ולאין קץ - כאילו אגדת אש. וקסמי אורות נעתקו מדמיון לוהט וירדו על פני האדמה. רגעים אחדים יקדה האגדה רבת-האורות מתחתנו - ומיד נעלמה, ושוב טסנו באין סוף של אפלה ----- בעיר זו נמצא גם הישוב היהודי הגדול ביותר בעולם - בניו יורק גופה יושבים למעלה משני מיליון יהודים, עדה יהודית רבת עם כזו לא היתה אף פעם בשום מקום אחר בעולם, אפילו לא בא"י. ובספר הטלפונים של ניו יורק השם כהן הוא המרובה ביותר בין כל שאר השמות. ---- תכתבי לי רנה'לה ללונדון נשיקות - אבא.