יומנים > יומן - מלא 08/11/1956

{P001} {0015-10} 8.11.56 יום ה' בבוקר באו איתן לוריה והרצוג. לפני כך טלפן לי אבן מלא עחרים.גם מברקיו זורעים אימה ופחד. הוור הזהיר את שלוח שינתקו כל קשרים אתנו, יפסיקו כל עזרה, ואולי גם יגרשו אותנו מאו"ם. כנראה נפל עליהם פחד רוסיה. לפי הידיעות זורם נשק רב עם "מתנדבים" לסוריה. איהן: כל העולם מתלכד נגדנו על ישבנו בסיני, מחוץ לצרפת, שאף היא לא תוכל לעמוד אתנו עד הסוף. היה כבר מצב כזה בנובמבר 1948 שדרשו מאתנו להחזיר כוחות נו. (בעשר טלפנתי לאבן - אולי מוטב שאבוא מיד לוושינגטון. ענה שהוא מחייב הדבר ויתקשר עם הבה"ל ויודיע לי בעוד כמה שעות. עכשיו בנ.י. 3 בלילה). - (איתן ממשיך) יש ליצור אינטרסים זרים שאנו נשב בסיני. יש ענין איסטרטיגי: אם רוצים שהתעלה תהיה בין לאומית רצוי שנשאר בסיני והאנגלים יגידו - שהם ישבו, וע"י כך תושג משרה זו). יש אינטרסים כלכליים: איטליה ובלגיה כבר פנו אלינו להבטיח אינטרסי הנפט שלהם, נוכל להבטיח להם ניצול יותר מועיל (הם שניהם אינם אלא "זבובים" ביחס לכוחות העולמיים). אם מצרים תישאר - תוכל להלאים הנפט. אנחנו נבטיח אותם נגד הלאמה.. יש מכרות בסיני (נחושת, מנגן ועוד) שלא נוצלו עדיין. אם לא נקבל אותן לנו, אלא ניתן קונצסיות לחברות שלא נוצלו עדיין. אם לא נקבל אותן לנו, אלא ניתן קונצסיות לחברות זרות - ניצור אינטרס (מדוע; לא יבטיח זאת כח בין לאומי? מפני שצין זה כוח ריבוני, אלא משטרה). יש אפשרות של הושבת פליטים בסיני. הרצוג: הממשלה נקטה בשלוש עמדות: בתשובה לאייזנחויר אמרנו שנשוב לאחר כריתת שלום. לאבן הודיעו המשרד שלא נסוג מסיני, בכנסת נאמר שיש הבדל {0015-11} בין סיני ובין מצרים. יעקב הרצוג מציע לאייזנהויר שתשובתנו לו קיימת, אבל החזקת סיני הו הקלף היחיד להכריח לעשות שלום. - היה זה יום בלהות [ ח ס ו י ] מרומא, מפריס ומוושינגטון רודמות זו אחרי זו ידיעות על זרם מטוסים ומתנדבים סובייטים לסוריה, על הבטחה להפציץ את ישראל - שדות התעופה, הערים ועוד, אם הסורים והירונים יצאו למלחמה בנו... יש אולי הרבה מהגוזמה בידיעות אלו. אבל אגרתו של בולגנין אלי - מכתב שראוי היה להיכתב על ידי היטלר - והשהוללות הטנקים הרוסים בהונגריה מעידים למה נאצים קומוניסטים אלה מסוגלים לעשות. שתי ישיבות הממשלה בבוקר ובערב. שיחה עם מנהיגי האופוזיציה - ברנשטיין ורוקה, בן אליעזר ומרידור, הרב א.מ. לוין, התיעצות עם אנשי משרד החוץ; בירורים עם משה דיין (נתתי הוראה להפסיק פרוק חטיבות המלואים ולהחיש בכל האמצעים אוסף השלל והמלקוח במדבר סיני), לבסוף כתיבה שדר לעם: שידור ברדיו - וכך עד רבע לפני אחת בלילה. באפיסת כוחות ששבתי הביתה וזמן רב לא יכלתי להירדם. אני מתאר כיצד קיבל צבאנו שדרי - אבל בתשובה לאייזנהויר אין אף התחייבות אחת הפוגעות בשבעה הקוים שקבעתי אתמול בכנסת - אם כי אין לו בטחון גמור שנעמוד בכל שבעה הקוים. אבל ביקשתי החברים בממשלה לא להיתפס לבהלה של סכנת הרופים. עוד העולם אינו הפקר לגמרי. - הודיעו לי שרנדולף צ'ורצ'יל מסכים להשא ר בארץ עוד יום אחד - אם אוכל להיפנות לראותו. אראהו מחר בבוקר בביתי.