יומנים > יומן - מלא 13/07/1968

{0205-27} {0205-27} 13.7.68, יום שבת הבוקר באו אצלי גאולה ועמנואל. היו שלושה שבועות באנגליה, אצל ידיד אנגלי. הודעתי לשניהם עמדתי בשאלת העזבון של פוליה ושלי. לפולה היה מותר לחלק כספה לילדיה כרצונה. אני הבינותי צוואתה, שנתנה כל כספה לגאולה וחלק ליריב. אני רואה רכושפולה ורכושי אני כיחידה אחת. אני רואה הילדים כילדים שוי זכיות של פולה ושלי. ומה שלא יאמרו עורכי הדין על כוונת צוואתה של פוליה אודיע אני בצוואתי כי הכסף שלי יחולק במידה שווה בין שלושת הילדים: אם כספי פולה חולקו באופן שווה בין שלושת הילדים כדעת אקרת - גםכספי יחולק ככה. אס אחד מהשלושה קיבל מפולה יותר יחולק כספי באופן כזה שלשלשתם יהיה אוחו הסכום מכל ההון של פולה ושלי. עמנואל רשם לעצמו הדברים וימסור זאת לעמוס ולרננה. באו אצלי בעוד גאולה ועמנואל אצלי שני צעירים בריטים (יהודים) קלריז לודינג ואשתו דוריס, שניהם לומדים שנה בירושלים, הוא מדעי המדינה והיא לימודי יהדות. הוא שאלני שלוש שאלות: 1) היש משבר ערכים בנוער - אמרתי, שיש כמובן נוער שונה זה מזה, אבל מעולם לא היה לנו נוער יותר טוב מזה שיש לנו היום, ואני מכיר הנוער בארץ קרוב {0205-28} {0205-28} ל62- שנה והראיה - הצבא, שאין טוב ממנו, במובן צבאי ומוסרי בעולם. קלויז קרא שיח הלוחמים והסכים אתיעל טיב המפלגות בארץ. עניתי: כולן רעות בגלל משטר הבחירות. לא העם בוחר בממשלה, אלא מזכירי המפלגות לאחר הבחירות ומכיוון שיש פיצול מפלגתי רב - יכלה מפלגה קטנה לסחוט דברים שהם נגד דעת הרוב בעם. הכרחי שנוי משטר הבחירות ועכשיו לאחר שמפלגת העבודה החליטה מה שהחליטה - אם לא ישנו את הצמרת ההחלטה יש תקווה לרוב בכנסת לשנוי משטר הבחירות. 3) מה זאת הכרה יהודית שיש להנחיל לנוער. אמרתי: יהדות (כאומה וכאמונה) שונה מנצרות איסלם ואומות אחרות. היהדות היא לאומית (כל החגים, הארץ קדושה, ירושלים, קבלה) - ויחד עם זאת אנושית יותר מכל אמונה: שני הצווים המרכזיים - ואהבת לרעך כמוכה שחל גם גרים (כלומר זרים) ולא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה - אין בכל ספרות קדומה. התורה פותחת לא בלידת משה או אברהם כמו ספר מתיה - אלא בבריאת זכר ונקבה ראשונים אצלם אלקים - לא שחורים, לא לבנים, לא צהובים, לא יהודים, לא נוצרים, לא מוסלימים אלא אבות כל המין האנושי, זוהי תמצית היהדות - יחד עם תוחלת תקומה לאומית וכלל אנושית. הם סיפרו כי ידידם חיבר נגינה לשיר של אלטרמן: "אזרח מדינת ישראל - ד.ב.ג. (בעיני יקרים שני הפסוקים: "שאלות - לא פיך וכתבך לא ראיתי הרוית, אך לא קדוש באיזור". - הבטחתי לעמנואל לדבר עוד פעם עם צ'רה שיתן לו תפקיד עצמאי ולא סגנות. הוא הבטיח לי פעם לדבר עם עמנואל על כך - ולא דיבר אתו. . (אלתרמן: "אמרה ישראל: השאלת את פי ונטלת ממני עצה עם רשות בצאתך הטית שכם לעל הלזה יפרץ סיגים ועגולם? ותאמר: שאלתי לא פיך וכתבך לא ראיתי על חרות, אך שמעתי מצות לרבי אשר אח בתוכו עד עולם". - גליתי היום המקום של נאום פינסקר בועידת קטוביץ (כרך א' כתבים לתולדות חבת ציון ישוב א"י של דרויאנוב, עמוד 276. {0205-29} {0205-29} - לפנות ערב ישבתי עם קבוצת תלמידים מקנדה. שוחחנו שעתים על ההיסטוריה היהודית על עם סגולה, איך עמד ואיך נעמוד, על צורך בעליה ועוד.