יומנים > יומן - מלא 02/08/1943

{P001} {0159-11} ¯,2.8.43 ירושלים ¯שלשום בבקר קבלתי פתקא ממ' ש' מקאהירו שנזדמן בארוחת ערב אצל מוין עם ¯הוסקינס, שמסר לו שהוא עומד לנסוע לאיבן-סעוד בענינינו, כפי שרמז בשליחות ¯הנשיא כתוצאה מהשיחות של וילס ושל הנשיא עם דר' וייצמן. למחרת ארוחת הערב ¯,'יצא הוסקינס לסוריה ויחזור למצרים לאחר שיהיה בארץ שלושה ימים - יום ו ¯יום ז' ויום א' - והוא מוכן להפגש אתי. מ' ש' מציע להתקשר אתו על ידי פינקרטון. התקשרתי עם הקונסול האמריקאני והפגישה נקבעה לשעה 11.00 ביום א' (אתמ ¯.בבית הקונסול ¯לאחר קבלת הפנים עזב אותנו הקונסול לבדנו. הוסקינס, שנפגשתי אתו ¯לפני 8 חדשים, שאל מה קרה מאז ועד היום הזה בארץ. אמרתי לו שבמובן זה הארץ ¯נמצאת במצב טוב, היות ולא קרה שום דבר. הגיוס נמשך והולך, אם כי הגיע כמעט ¯לנקודת הרוויה, לאחר שהישוב נתן יותר מ30,000- איש לכוחות המזוינים, שלפי ¯קנה המידה האמריקאני זה צבא של 8 מיליונים. התעשיה שלנו מוסיפה לעבוד ¯בשביל הצבא, ובימים האחרונים יש קצת האטה. בשטח הערבי יש סימנים קלים ¯המעידים על התפכחות מהספר הלבן, ויש ערבים אחדים - אם כי לא ברור באיזו מידה ¯.הם רפרזנטטיביים - המוכנים לבוא לידי הסכם עם היהודים שלא על יסוד הספר הלבן ¯הוסקינס שאל אותי מה בדבר ה"נון-קואופריישן" שלנו עם הממשלה. לפני ¯צאתו מאמריקא הוא קרא בעתונות סטייטמנט שלי בענין זה. הסברתי לו שהנדון ¯אינו נון-קואופריישן כללי עם הממשלה, אלא אך ורק בקשר להכרזת הממשלה על ¯פיתוח לאחר המלחמה הבנוי על הספר הלבן. הוא בקש פרטים בענין זה, ולאחר ¯שמסרתי לו הנקודות העיקריות שבתכנית הממשלה ובעמדתנו אנו והחלטת הועד הפועל ¯הציוני, בקשני להמציא לו את נאום הנציב ואת נאומי ואת החלטת הועד הפועל ¯.הציוני ¯השיחה עברה למצב הענינים באמריקא, והוסקינס ספר שמאז היתה ¯התקדמות רבה בתוצרת המלחמה. כמעט אין בית חרושת יותר העובד בשביל התצרוכת ¯הציווילית, והמצב של היצור המלחמתי משביע רצון, אם כי עדיין לא נפתרה לגמרי ¯.השאלה על המצאת תוצרת זו לחזיתות, אבל יש התקדמות גם בשטח זה ¯- אמרתי לו, שבמכתבים שקבלתי בזמן האחרון - עוד לפני נפילת מוסוליני ¯מאמריקא כותבים לי על אופטימיות רבה השוררת שם לקץ מהיר של המלחמה. הוא ¯אישר שיש שם מצב רוח כזה, אולם הממשלה עושה הכל כדי לעקור אשליה זו מלב ¯.1944 הציבור, ואין להניח שהמלחמה תגמר לפני סוף ¯שאלתיו אם הוא יכול להגיד לי לשם מה הוא נוסע לאבן-סעוד. הוא אמר שנסיעתו זו היא סודית, וגם בוואשינגטון וגם בקאהירו ידוע רק שהוא נשלח {0159-12} ¯לקאהירו, אבל הוטל עליו מטעם הנשיא לראות את אבן-סעוד ולברר אם הוא מוכן ¯.להפגש עם דר' וייצמן או עם אחד מנציגיו לדון בשאלת ארץ-ישראל ¯,הוא שאל אותי מה דעתי על אבן-סעוד. אמרתי שאף פעם לא נפגשתי אתו ¯אבל היו לי שיחות עם נציגיו בלונדון ובבירות. הרושם הכללי של האיש הוא ¯של איש נבון וזהיר. ידוע לנו שבימי ועדית לונדון, אם כי שליחו השתתף במלחמת ¯המדינות הערביות, הוא נקט עמדה שונה מזו של שאר המדיניות, והודיע לממשלת ¯הוד מלכותו שבפתרון שאלת ארץ-ישראל יש הכרח להתחשב ביהדות העולמית ולא למסור ¯את יהודי ארץ-ישראל לחסדי המופתי; אולם בזמן האחרון הופיע - כמדומני בפעם ¯הראשונה - בהצהרה אנטי-ציונית חריפה בעתון אמריקאני, וטענתו העיקרית היתה ¯שלאחר שהערבים כבשו את הארץ לפני 1,300 שנה והם שליטים בה מאז, אין ליהודים ¯.יכולה להיות כל תביעה עליה. הוסקינס העיר שוייז ענה על הודעה זו ¯הוספתי ואמרתי שלדעתי אין לאבן-סעוד כל מעמד בארץ-ישראל, ואני מסופק ¯אם התערבותו תהיה לברכה. ייתכן שיש לו אמביציות פאן-ערביות, אבל לא ערביי ¯סוריה ולא ערביי עיראק ולא ערביי ארץ-ישראל מוכנים לקבל את שלטונו, ולא תהא ¯,לו השפעה על הערבים אם ירצה להתערב לטובתנו, רק כאשר יצהיר הצהרות נגדנו ¯.יהיו דבריו נשמעים בקרב הערבים ¯.סיפרתי לו על תכנית פילבי, שכאילו היא נעשתה בסמכותו של אבן-סעוד ¯הוסקינס העיר, שייתכן שלא תמיד אנשינו מוסרים בדיוק הצהרות מושלים, וייתכן ¯.שזה רק מהרהורי לבו של פילבי - למה שאני הסכמתי ¯ספרתי להוסקינס על השיחה שהיתה בוואשינגטון בסטייטס-דיפארטמנט ¯בהשתתפות שרתוק על ענין אבן-סעוד, שבה הסביר שרתוק שאין להכניס את אבן סעוד ¯לתוך ענין זה, ונדמה לי שהממונה על המזרח התיכון מוריי קבל את דעתו של שרתוק ¯בענין זה, ומכיוון שהוא עומד עוד להפגש אתו לפני הנסיעה, אני מניח ששרתוק ¯.בעצמו ימסור לו על ענין זה בפרוטרוט ¯,שאלתי את הוסקינס לתכניותיו, אמר לי שהוא ביום ג' יהיה בקאהירו ¯,ביום ד' יהיה בג'ידה, ישב בסעודיה 3-2 שבועות, משם יחזור למסור דו"ח לנשיא ¯.אבל בדרכו הוא יהיה בירושלים, יראה אותי ויוכל למסור לי יותר פרטים ¯הוא חסיד גדול של עובדות, ולפני חזירתו הוא רוצה לקבל את הידיעות ¯.האחרונות על המצב למען שהדין והחשבון לנשיא יהיה מלא עד כמה שאפשר ¯שאלתיו על רשמיו מהארץ בפעם הקודמת ובפעם זאת. אמר לי שהוא כאדם ¯הקשור בעצמו עם חרושת הטכסטיל בניו-יורק בקר בבתי החרושת שלנו, ואם כי הוא ¯מצא אותם בפריחתם, הרי הוא מסופק אם בלי תעריף גבוה יוכלו להתקיים גם לאחר ¯.המלחמה, כי הנחשלות של המכונות לא תרשה להם להתחרות בשוק העולמי החפשי ב"אתא" למשל עובדים על כל שני נולים פועל אחד, בשעה שבאמריקא מספיק מפקח {0159-13} ¯אחד על ארבעים נולים מיכאניים. אמרתי לו שאין זה מן הנמנע שאחרי המלחמה ¯.נעלה את הרמה הטכנית של החרושת שלנו ¯שאלתיו על טיב העבודה של הפועל שלנו, אם הם נופלים בהרבה מהפועלים ¯באמריקא ובאנגליה, והוא אמר שלא מצא שום פגם בעבודה, אבל פריון הפועל אינו ¯תלוי רק בו, אלא בעיקר במכונות. כל זמן שהחרושת שלנו תהיה מיוסדת על כלים ¯.מיושנים תזקק להגנת מכס ¯,הוא מסר לי שלפני נסיעתו ראה את גולדמן וגם היתה לו שיחה עם פרנקפורטר ¯.אשר שם על עצמו את אדרתו של המנוח ברנדייס ¯.השיחה נמשכה כשעה והיתה יותר ידידותית וגלוית-לב מהשיחה הראשונה נפרדנו על מנת שנפגש שוב לאחר שובו מסעודיה.