יומנים > יומן - מלא 02/10/1939

{0170-03} 2.10.39 נתקבלה תכנית התקציב בכללה, המיוסדת (א) על תקציב "כופר הישוב" בסכום של 6,000 לא"י לצרכי בטחון ולצרכי אירגון, (ב) 2,000 לא"י מאת מס הישוב לצרכי אימון, (ג) 6,000 לא"י מהסוכנות להקמת החייל, (ד) 2,200 לא"י מהסוכנות המשכת התקציב לאירגון, ו-(ה) הקצבה נוספת מאת הסוכנות לצרכי תעשיה, בסכום של 1,000 עד 1,500 לא"י לחודש. הוטל על ישראל, יעקב, יוחנן וי'וסף לנסח את פרטי תכנית הגיוס על פי הכללים שקבענו בנתניה בתוספת הבירורים של היום. ----------------- בשעה 4:00 בקרא י'וסף למזכיר הראשי, שמסר לו שנתקבלה טלגרמה ממשרד המלחמה בשאלה, כמה אשנים אפשר לגייס בארץ-ישראל לגדודי עבודה בשביל הצבא האנגלי בצרפת. הממשלה פנתה לנציבי המחוז לברר כמה ערבים אפשר לגייס, והיא פונה לסוכנות בדבר היהודים. י'וסף אמר שהוא יביא את השאלה להנהלה, אולם דעתו היא בשלילה, אין להוציא יהודי ארץ-ישראל לעבודה בגדודי עבודה בצרפת. המזכיר הראשי שאל איך זה מתישב עם הודעתנו על נכונותמנו לעזור לצבא האגלי. י'וסף הסגיר לו את עמדתנו, שאחנו מוכנים לעזור כיחידות צבא של יהודים ארצישראליים בארץ ושל יהודי הגולה בכל חזית אחרת. י'וסף עורר שאלת רכוש היהודים הגרמנים בארץ לאחר החוק החדש על דבר רכוש נתיני האויבים. המזכיר האזרחי הרגיע אותו שהדבר לא יפגע ברכוש יהודי. המזכיר עורר אז שאלה - מתוך הודעה שאין הוא שואל בידיעת הנציב - אם אי-חתימת חברי ההנהלה בספרו של הנציב היא דבר שבמקרה או מתוך שיטה. י'וסף אמר לו, שאין הדבר מכוון נגד הנציב באופן פרטי, אלא כהבעה מצלית של "נון-קואופריישן" עם הממשלה, שהנציב משמל אותה. הנציב אמר לו, איך זה מתישב עם הביקור של בן-גוריון ושרתוק לפני ימים אחדים, והלא היה לו רושם של שיחה ידידותית. י'וסף אמר לו, שעם פרוץ המלחמה היה בדעתנו לשכוח את חילוקי הדעות. הנחנו שגם הממשלה תשכח, לפי שעה, את זאת, אולם לצערנו נוכחנו שהממשלה עומדת להמשיך במדיניות הספר הלבן, ודבר זה מחייב אותנו להמשיך בהתנגדותנו. הרושם של י'וסף היה שהמזכיר הראשי מצטער על המצב שנוצר. {0170-69} ירושלים, 2.10.39 חזרתי בבוקר לירושלים, ב-12:00 בא אצלי סירני, קבל מכתב מ״מכבי״ שהוא מצטרף למרכז הנועד. מכבי הצעיר הארצישראלי רוצה לסדר מחנה ברחובות של 50 איש,, מבקש עזרה, לסדר להם אימון כאשר סדרו למהנה הנוער המשותף, שהיה לפני הקונגרס, דרושות 10 לירות לתחמושת אימון, הסכמתי להקציב למטרה זו חמש לירות. סירני שאל לעצתי, הלקבל את השליחות שמציעים לו ללכת לגנף לטפל בעניני העולים, אמרתי לו שלפי שעה לא אוכל לשחרר אותו ממרכז הנוער, שעם סידור תכנית הפעולה בשביל המגוייסים נצטרך גם לעבד תכנית בשביל הנועד והוא יהיה דרוש לכך. ב-12:15 היתה לי שיחה ארוכה עם קפלן על עניני התקציב. הקופה לפי שעה כמעט ריקה, במקרה הכי סוב יהיה גרעון בתקציב, כי מאמריקה חושבים לקבל 430,000 לא"י, מארצות אחרות 120,000 לא"י והתקציב הוא 620,000. בררתי עם קפלן את צרכי תקציב הגיוס לשלושת החדשים הראשונים. שאין לתלותם בהכנסות שיתבררו רק כעבור כמה זמן, יש הכרח להבטיח מינימום זה, אפילו אם יהיה צורך להסיג לשם כך הלוואה מיוחדת, קפלן נסה לקבל עמדה זו, מ-6:00 עד 8:00 ביררתי עם יוחנן, יהושע, יעקב, י׳וסף ועוד חברים אחדים את פרטי התכנית של הגיוס. לפי הבירורים של י׳וסף תעלה הקמת מחנה לכל מאה איש ב-500 לא"י בעדך, הסכום המשוער בשביל תעופה, 500 לא"י לחודש, יספיק להכשרת 40 איש נוספים. יהיה קורס אחד באפיקים בשביל 20 איש וקודס אחד בלוד בשביל 20 איש, כל חניך יעלה ב-50 לא"י בערך. הקודס יימשך ארבעה חדשים, לשם כך יש צורך להקים אנגאר באפיקים, שיעלה ב-10,000 לירה. יש לנו כרגע שני מדריכים: צוקרברג ורפופורט, בעלי תעודות, יש מדריך שלישי שעדיין לא קבל את תעודתו, לפי שעה יש לנו בארץ 40 טייסים, 10 גומרי ביה"ס של כ׳ץ, 10 שלנו, ו-20 חניכים באפיקים. הללו עוד לא קבלו רשיונות. יהיה צורך עוד בהוצאות לא רבות למען שהחניכים האלה יקבלו רשיונות. דבר זה יעלה בערך 10 לא"י לאיש. {0170-70} למשה ששלח בי.ג לחו״ז הרמן העביר לירושלים העתק מבתב למשרדו של גבריאל בענין בתי החרושת למתכה, הרמן מציין כי הוא מעריך שלשם הנהלה מוצלחת של פעולות גבריאל ר רו י ליקים אח בתי החרשת אולם מאידך גיסא האימפליקציות הן רציניות מאד ועלולות להכביד על המצב הגבריאלי בסביבותנו. ע״כ הוא מבקש שלפני שיקבלו ההלטה סופית בעני ן יתיעצו גם אתו. בהזדמנות זו הוא מעלה על הכתב הלק מהאימפליקציות: א) הרמן וחבריו נתקלו כל השנים בקשיים בנסיונם להגשים סעיפי הממונות באפן צודק. קשי זה יגבר אם ייעשה משהו אשר.יחייב את הרמן וחבריו להיות אסירי תודה לנו. ואין ליעלות על הדעת כי כל הצעת עזרה וסיוע המוצעת ע"י עוזריו וחבריו בימים אלה נעשית לשם שמים בלבד. הקמת בתי חרושת למתכת אפילו תחת פקוח של גבריאל תגביר את סכנת המסחר הבלתי חוקי בקרב אנשינו - בעיה אשר כבר כיום היא מדאיגה במדה רצינית את אנשי שתי הקרנות בארץ. בצוע המפעל תביא גם לדרישות בלתי רצויות בשדה פעולתו של דוב וין - ענין הנתון כיום לוכוח חמור. לבסוף מדגיש הרמן את הרשם שדבר זה יעשה על חברי הנאמן בארץ ובחוץ לארץ.בצוע ההצעה ישמש חמר תעמולה בקרב חברי הנאמן אשר לכם גם כיום מלא חשדות. הם יעריכו מפעל זה כנסיון להעשיר אותנו במתכת ולהציף בנו את הארץ. תעמולה מסוג זה ברגע הדליקטי הנוכחי במקומנו וסביבותנו עלולה להביא. לידי חדוש הפעולה המעשית של הנאמן בארץ בקנה מדה גדול עם סכוי רציני של עזרה מהסביבה. אם למרות כל הנ״ל יוחלט לבצע המפעל יש להגבילו בתנאים (עיין המכתב הקודם על נושא זה). הוא מקוה כי מועצתו של גבריאל תסכים להערכתו. 3. בענין תכנית צבי מסתבר שהחמר בצורתו הסופית עוד לא הועבר להרמן כי אתמול הבריק ותבע שיועבר לו החמר בהקדם למען יוכל לשוחח עם צבי על הענין לפני שובו לארץ. ג. גדרנו שיחתך עם הרמן בענין החברים, ד. מעיינים באפשרות למתן קונצסיות קלות בשטח החזרת חברי הנאמן תמורת קריאה של ראשי הסביבה להפסקת הפעולות אצלנו. אולם אין נכונות לקונצסיות לגבי תכן הספר. מציינים שאנו לא הצגנו הגויים בספר כתנאי לעזרתנו. אשר להצהרה של הנאמן חושבים לרמן והשועל כי כיום עלול להיות לדבר ערך אולם אי הם מוכנים להתחייב לשום דבר תמורתו. אם המאושר רוצה לבקש את הנאמן לפרטת כרוז יעשה זאת על אחריותו הוא. ה. אליהו מבקש למסור דעתו כי ראוי לשאול בבית נגד השימוש באמצעים שנועדו למפירי בטחון במקרה החברים. {0170-71} למשה, דוד הגיע לערוך שביתת הפגנה במשך שעות אחדות על סגירת העליה היהודית ופרסום מכסה רק לבלתי יהודים מנימוקים:אלף השלמה עם גזירה זו תקל הדרך לגסירת הקרקע.בית הישוב יתחנך לבלוע הכל בשקט.יצחק תומך בו. אמיל הביע חשש שאין לעשות זאת בזמן מלחמה. החלטנו לשוב לדון בזה לאחר שתחוו דעתכם אתם. טלגרפו איפוא מיד. ההנהלה דנה על הצעת הפרופסור והתנגדה לתכנה וגם לנימוקה. במקומה הוצע שלאחר שחיים יסכים ינסה הפרופסור לבוא בדברים עם הצד השני על שיבתם להסתדרות ורק כשיהיה יסוד לחשוב על נכונותם נדון על תנאים.