יומנים > יומן - מלא 02/10/1960

{P001} {0193-37} 2.10.60, יום א' טסתי הבוקר לירושלים לישיבת הממשלה בבוקר ולישבת ועדת חו"ב אחרי הצהריים. בישיבת הממשלה הודעתי כי אמסור הודעה לעתונות, שבה אעמיד הצבור של שני מאורעות הפרדים שכמה עתונים ממזגים אם מתוך אי-ידיעה או מתוך זדון. 1) מקרה ביש שקרה ביולי 1954 (מקרה מצרים), 2) התפטרות שר הבטחון דאז (לבון) מפני שההצעות שהציע לראש הממשלה דאז לשנות באופן רדיקלי מבנה מערכת הבטחון לא נתקבלה על ידו. אחרי הישיבה דברתי עם בן-אהרון. אמרנו ששני עתונים בוחשים בפרשה זו מתוך מגמה זדונית: חירות, שאינה ראויה לתשובה ולתשומת לב, וספר עלום שם ב"למרחב" בכל כתבותיו יש מגמה ברורה להשמיץ אנשים שלא היו אהובים על לבון. בן-אהרון אמר לי שהסופר עלום שם הוא פטמן שבא לאחדות העבודה ממפ"מ והוא מהחבורה של לבון. נתתי לו העתק המכתב שכתבתי לישראל בשכחי שאינו בארץ. {0193-38} בשלוש אה"צ הצעתי שיוזמי הפגישה יגידו מה שרצו. פתח דימולס (שהשתתתף בפברואר 1955, בישיבת ועדת חו"ב כשלבון הופיע לפניה והסביר שהתפטר "לאחר ההשתלות הזאת ותקלות נוספות שקרו לאחר מכן - - הודעתי לראש הממשלה שלפי דעתי - אין למנוע כשלונות כאלה ואין להבטיח שליטה על כוחות הבטחון בלי שינויים רדיקליים למדי במבנה מערכת הבטחון כולה ובסמכויות ענפיה השונים. - לאחר דחית הצעות מתוך שיקולים של ראש הממשלה אני לא ראיתי כל אפשרות לעצמי לשאת באחריות לעניני בטחון המדינה והודעתי לראש הממשלה על התפטרותי מהממשלה"), ששכח מה שדובר לפני חמש שנים וחצי בישיבת ועד חו"ב שהיה נוכח בה, וגם השתתף בדיון, וטען כי הפרשה שבגללה התפטר שר הבטחון היא בעיה אנושית, מדינית ומפלגתית, והציע שהוועדה תראה החומר החדש שנתגלה ולאור החומר תראה אם יש צורך להמשיך בבירור או לא. שוב הסברתי כי היו שני מאורעות, ואם כי יתכן כי התקלה במצרים גרמה לשר הבטחון דאז להציע שנויים רדיקליים במבנה מערכת הבטחון, אבל עובדה שההתפטרות באה לא בעקבות התקלה במצרים, אלא בגלל סירוב ראש הממשלה דאז לקבל הצעות לבון. האם עוד נאום ישועי צבוע בדר, והוחלט לכנס ישיבה שניה ולשמוע את לבון. הודעתי לועדה שאני מוסר הודעה לעתונות, ומסרתי לועדה תכנה בקיצור. {0193-39} קיבלתי בבוקר תשובה משרת, מיד לאחר שקיבל מכתבי השני (שבו שאלתי על הצעות לבון) כי "עד כמה שזכורים לי הדברים היה עיקרה של התכנית בחלוקת משרד הבטחון לשלוש חטיבות נפרדות, כל אחת כפופה באורח ישיר לשר הבטחון, עם ביטול תפקידו של המנהל הכללי. אפשר היו כלולות בתכנית גם הצעות על שנויים במבנה המטה הכללי, אך זאת לא אזכור. אני בטוח כי פרטי הדברים זכורים היטב ללבון עצמו". בחמש בערב חזרנו לשדה בוקר. אישרנו הבוקר בממשלה מכירת נשק לאקוודור בסכום של 4.380.960 דולר (מרגמות 120 מ"מ עם פצצות, מרגמות 81 מ"מ עם פצצות, פגוזים של 105 מ"מ, מוקשים נגד רכב, 500 עוזי וכדורים 9 מ"מ). בהיותי בירושלים באו אצלי תדי ויגאל ידין. יש תכנית להקים מוסיאון בירושלים. זה צריך לעלות 5 מיליון דולר. יש כבר מיליון ל"י למטרה זו מכסף אמריקני. בני ברונפמן הודיעו שאביהם מוכן לתת 1/2 2 מיליון דולר למטרה זו וגם להקדיש חצי מיליון להחזקת המוסיאון בכל שנה, אם המוסיאון יקרא על שמו של ברונפמן. הם שאלו אם להסכים. אמרתי שהעיקר הוא המוסיאון, ולא יהיה אכפת לאיש אם על טבלה יחרת שמו של ברונפמן. {0193-40} יגאל סיפר לישקיבל מכתב מאנגלי (או אמריקני) שהוא יכל להשיג כל המגילות הגנוזות שנתגלו ונמצאות בידי בידווים אם הדבר ישאר בסוד וישלם בעד כל מגילה מיליון דולר. יש כאילו עשר מגילות. סיפרתי לו המעשיה הסינית על עשיר אחד שטבע בנהר ודיג עני משה גויתו. באו בני הטובע לתבוע גוויתו, והדיג דרש סכום גדול. הלכו הבנים לעו"ד לשאול בעצתו. אמר העו"ד: הדיג אין לו צורך בגויה, ואחרים לא יבואו לקחת אותו, לכן מוטב שהבנים יחכו. הללו קיבלו העצה ולא פנו עוד לדיג. ראה הדיג כי עוברים ימים והפגר בביתו, פנה לאותו עו"ד לשאול בעצתו מה לעשות. אמר לו העו"ד: הבנים יכלים לקבל הגויה רק ממך, ולא משום מקום אחר - לכן חכה. ההיסטוריה לא מספרת במה זה נגמר. אבל אתה, יגאל, יכל לחכות, כי סופן של המגילות להתפרסם, ונדע אז תכנן, וזהו העיקר. לכן - חכה. הסכים.