יומנים > יומן - מלא 02/12/1928

1
of
Places:
Austria
England
H̠ever
Mash'en
Nayn
Kfar Sava
Magdiel
Azor
United States
Bulgaria
Belgium
Danzig
Lithuania
Mexico
France
Constantinopolis
Romania
Havana
Vancouver
Yiftah̠
H̠adera
Reh̠ovot
People:
The use of the photograph is subject to the Copyright Law, 2007
02.12.1928
224926
{P001} {0097-95} י"ט כסלו 2 דצמבר יום א' אני עובר עכשיו על סקירות וח"ב מהמקומות שבקרה אותם, ואציין את הנקודות העיקריות החיוביות והשליליות שבארגון ובמצב ההסתדרות במקום לפי הסקירות הללו. ירושלם (9.11.28). גרעון המועצה בערך 500 (בזה חובות אבודים: אגודת הפקידים 95.85 לא"י.משרד קבלני 74.55 לא"י, גדוד העבודה 104.3 לא"י) = גבית המסים מקיפה לע"ע רק 50% של חברי ההסתדרות. במשך חדשי ינואר=יוני 1928 שלמו באופן ממוצע 1.000 איש, 6.056 תשלומין בסכום של 558.66 לא"י = 94 מא"י כל תשלום. מפרישים לכל אגודה 30% מהכנסות המסים. אין סדר אחד בקביעת התור = ויש צורך בהחשת עבוד חוקת התור. אין הלשכה שליטה בשליחת פועלים מקצועיים, ויש לברר יחסי הלשכה והאגודה המקצועית. אין קשר מספיק עם קלוב התימני. יש צורך בעובד נוסף מיוחד לארגון. האפרט של המועצה עמוס עבודה רבה ועובד בחלקו יותר מ=8 שעות ביום. באגודת החוצבים יש מס נוסף של 1/2% על מס הלשכה לשם הוצאות האגודה, למרות אסור המועצה להטיל מסים נוספים. עבודת האגודה נושאת אופי קבלני. מנכים 1/2 גרוש מכל מטר להוצאות. חלוקת העבודה באגודה לא קשורהכלל עם המועצה. אגודת הבנין והלשכה מטפלים באותם האנשים ויש כפילות ידועה. הרכב מת"ע כמעט אינו מתחלף = השוק הפרטי אינו קולט {0097-96} סוג מסוים של פועלים, ורק הלשכה מעסיקה אותם. חלק מהם אינם מוכשרים כלל לעבודה, הם נופלים למשא כבד על הלשכה. התגבשו כ=30 קבוצי בנין, המשמשים משען להסתדרות. לרוב עובדים בהשוואה. גם בעלי המקצוע שבהם, אולם אין רגולציה בקבלת עבודה בשוק הפרטי. היתה התחרות גדולה בין הקבוצים, עכשיו הוקטנה. אין מס מקביל בשוק העבודה הפרטי. המדד הפנימי, המשרדי באגודת הבנין רוב. אין יחס קבוע בין וה"ת בין המועצה ובין וה"ת המרכזית. יש להגדיר תחומי סמכותם. הנוער העובד אינו מקבל עזרה מספיקה. חוסר מרצים. אין עזרה בקליטה למקצוע. אין קשר בין לשכת הנה"ע ובין לה"ע. אין קשר בין סקציות הנוער והאגודות המקצועיות, ביחוד עץ ומתכת, שבהן מאורגן הנוער, יותר מהבוגר. יחס קשה של פועל בוגר לנוער, יש גם מקרי מכות. מחלקת הפועלות סגורה, כי החברה התפטרה. במשפט החברים יש סדר מופתי מבחינה משרדית. בכלל יש במ.פ.ים סדר וחבר עובדים מתאימים ומסורים. כפר סבא (6.11.28) גזבר מיוחד לכל ענף הפעולה (5=6 גזברים) ולכל אחד הנהלת חשבונות שלו. חשבונות אינם בסדר. בלשכה גרעון של 5 לא"י, אין מקפידים על גבית המסים. בשבועות האחרונים הוטבה קצת הגביה, אין התאמה במוסדות ההסתדרות במקום. חוסר דירה קבועה מעכב בעד הכנסת סדר. מסדרים אגודות מקצועיות של 8=1 חבר (נגרים, בנאים) = שאלה למסור להם סמכות של אגודה מקצועית? משפט החברים אינו פועל, אין תקציב למועצה. {0097-97} מגדיאל (7.11.28) גזבר מיוחד בכל ענף פעולה (8-5). חשבונות לא בסדר. בתקופת ינואר אוגוסט 1928 הכניסו מסי הסתדרות ותרבות 46.64 לא"י, הוצאה 46,46 לא"י. אין תקציב במועצה. אין דואג לגבית מסים. אין כרטיסיה של חברי ההסתדרות במקום. עזובה במשרד - אין רגיסטרציה. אין ארחיור. הפרוטוקולים אי אפשר לקרא ואינם נשמרים. אגודות מקצועיות של 10-5 חברים. אין כלל משפט חברים במקום. הארגון ההסתדרותי חלש. ישיבות המועצה מתפזרות ע"י צעקנים. תור העבודה מתנהל בעל פה. הועד המבקר המקומי אינו מסודר באשמת המועצה. פרומקין מוסר ש"של" חזר שוב מהבטחותיו ואינו רוצה לקבל חזרה 25 הפועלים שפוטרו. מ.פ.ה. עומדת לצאת במלחמה. קיש אובד עצה. בקרוב תהיה עבודת חפירת חול בסכום 500 לא"י מלאכה בלבד שתושבים שההסתדרות תקבל אותה, והסכמנו להכות במלחמה עד שיתברר גורל עבודה זו. נקרא הנה את דוד הכהן ונתיעץ אחו, יחיאל הלפרין המנהל עכשיו מחלקת התעמולה של הקה"ק מציע לי לכתוב חוברת על השומר. חוברת"ביהודה ובגליל" כבר נתפשטה ואפסה. נשלחה לכל הסתדריות החלוץ והשה"צ. אמרתי לו שאין לי כל תקוה להפנות לעבודה כזו עד הפסח. ישיבה עם מרכז הקואופרציה - זברסקי וגורוחובסקי. דורשים קרן לקואופרציה והבטחה תקציב למרכז. חסרים לו 170 לא"י לשנה. הודעתי שהמגבית עד 10.600 חולקה כבר. ונציע {0097-98} שמעודף יפרישו סכום לקרן. במרכז עובדים שני חצאי=עובדים - ברלינר 10 לא"י מנהל חשבונות, זברסקי 6 לא"י, בישיבת המזכירות דנו שוב על הקצבות. אליהו מציע: לנוער העובד (קלובים) 160, למרכז הנוער 120. צופים 60, הפועל 60=96, תימנים 60, רכבת 96, ערבים 168, ריאלטין 420, לקונגרס 1.000, הקצבה לוה"פ 840 = ס"ה 2,964, בררנו עם ניישטט סכויי הקפאי למצבה. ניישטט משער שה,קאי תכניס השנה, אם תעשה פעולה בפולין, באפריקו ובארגנטינה 6.860 לא"י, מזה ישלמו חובות 1,177. הוצאות משלחות 1.200, לוה"ת (מהכנסת רומיניה) 400. ההכנסות של הקפאי בשתי השנים האחרונות (ב=1928 רק תשעה חדשים לע"ע) והכנסה משוערת ב=1929: 1929 1928 1927 אנגליה 60 155 400 ארגנטינה 204 = 500 אפריקו 63 70 2.000 אוסטריה 90 150 180 אסטוניה = 50 100 בלגיה 215 154 250 בולגריה = = 30 ברזיל 110 65 250 גרמניה 174 170 350 דנציג 11 = 25 {0097-99} 1929 1928 1927 יוגוסלויה 4 10 30 לטויה 50 114 150 ליטא 60 20 200 מכסיקו = 7 25 פולין 480 115 1.500 ציחיה 19 51 150 צרפת = 15 100 קושטא 4 = = רומניה = 677 600 שויצריה 12 = 30 ישיבה עם מרכז קפ"ח (פרלסון. ביילינסון, קנבפקי ומרמינסקי), מרמינסקי קובל על הפעולות הכספיות שקפ"ח מסדרת בחו"ל וביחוד באמריקא על דעת עצמה ועל המומ שהיא מנהלת עם מוסדות בלי ידיעת הוה"פ. פרלסון הצטדק שבסקירה דו=החדשית פרסמה קפ"ח את הפעולות הללו והוה"פ לא מחה בידם. דרשתי מקפ"ח שיפסיקו מיד כל פעולה, שיודיעו לוה"פ על כל הקשרים והמו"מ שהם עומדים בהם עכשיו וכל ההצעות שיש להם בשביל פעולות בעתיד, העירותי שלישיבות עם המזכירות די שיבוא חבר אחד מהמוסד, גם המזכירות תתאמץ להסתפק בחבר אחד שישתתף בבירור. רבוי המשתתפים מאריך זמן הישיבות וגוזל זמן המשתתפים. ישיבה עם מ.פ.פ-ת. אתמול נתפשטה שמועה שיפתחו במוצ"ש את"הלשכה השחורה" ויורידו שכר העבודה מ1/2- 17 עד 15 גרוש. {0097-100} נטע דבר עם מכלס, זה אמר לו שבישיבת הועד החקלאי היו מכלס ופסקל מתנגדים לפתיחת הלשכה, אך הרוב היה בעד פתיחה. קבלו את נחמני הספר לחודש ימים. מכלס הבטיח שלא יפתחו הלשכה עד אחרי המו"מ עם הוה"פ. מתנגדים ללשכה משותפת. רוצים שיתוף עם ההסתדרות רק בעבודת הקטיף. מכלס ופסקל רוצים לבוא לידי הבנה עם ההסתדרות. אך יש אנשים שכל מגמתם היא להרוס את ההסתדרות. התאחדות התימנים עומדת לפתוח לשכה בפ"ת ומעבירים לשם אנשים, נטע מציע שנסכים ללשכה של הועד החקלאי ונשתף בהנהלתה איש שלנו. דבדבני מציע שנדרוש התחייבות על קבלת מספר מסויים של פועלים. בשכר התחייבות כזו כדאי גם לוותר על השכר. נגד הסכמה ללשכה של הועד החקלאי.גם ברסקי בדעה זו. פרומקין דורש להעביר 60=100 איש לפ"ת. אפטר מתנגד לביטול לשכת ההסתדרות. ברסקי בעד סגירת לשכתנו לאחר שהוה"פ יפתח לשכה. על ההסתדרות להתרכז רק בארגון הפועלים העובדים. אה"צ ישיבתהוה"פ של א"ה עם תברינו במרכז החקלאי. דנו על מצב הארגון במושבות. על מצב הארגונים והקבוצים, חוסר דירה וחובות הקבוצים, נטע עמד על המצב המסוכן של גבעת השלשה. החייבת יותר מ=3.000 לא"י. אני ואליהו עמדנו על המצב ההסתדרותי הפרוע השורר במושבות, ביחוד בפ"ת, מגד יאל. נ.צ., חוסר קשר של מ.פ.פ.ת. עם הארגונים ועם הפועלים הקבועים. חסר איש בפ"ת, איש במגדיאל וממלא מקום ליודילביץ בזכרון שהוא גם יהיה ב"כ ההסתדרות כלפי פיקא. חורין ציין שהשפיע על המצב הרע במושבות {0097-101} המצב הקשה במרכז החקלאי, חוסר חוקה של סמכות בין המוסדות השונים, חוסר גרעינים מפלגתיים שההסתדרות תשען עליהם. נטע דורש מזכיר מפלגתי לעניני המושבות. החלטנו להזמין לשם כך את בנקובר לשנים שלשה חדשים. קולר ברר את מצב הקרקעות לארגונים באזור המטעים. והאסון שיקרה את פועלי המושבות אם הקרקע לא ירכש. הוצע לשלוח חברים לאפריקו ולאמריקא. בין הארגונים יש אחדים של חברי הפה"צ: ארגון חדרה 30 משפחה, קבוצת הכשרה, ארגון אינטנסיבי פ"ת, וארגון רחובות.