יומנים > יומן - מלא 02/12/1964

{0199-324} {0199-324} 2.12.64, יום ד', כד' כסלו קיבלתי מברקת פרוטוקולים אלה מישיבות המפלגה (בענין ,"הפרשה"): 18.10.60 (בוקר), 18.10.60 ;אה"צ), 19.10.60 (עד כאן מזכירות), מרכז 19.10.60, ישיבה במזכירות, 19.10.60 מזכירות, 11.1.61, 11.1.61 (בלילה): בישיבת מזכירות 18.10.60 אומר מזכיר המפלגה, י. אלמוגי: "העמדה שלנו עד הבוקר היתה שהמפלגה היא בעד מיצוי הדין והצדק עד תום במישור ממלכתי. זו היתה עמדת מפא"י. עמדה זו אושרה פעמים על ידי מזכירות המרכז. - כשנודע שיש חילוקי דעות, קודם כל פרוד בענין "הפרשה" שבא שתי מפלגות - חרות וציונים כלליים - מהרצל ברגר לכנס מיד ועדת חו"ב. אנו התיעצנו בינינו והגענו למסקנה, - התביעה הזאת של כינוס ועדת חו"ב נתמכה על ידי כל המפלגות; נדרשה באופן אולטימטיבי ע"י הח' לבון". ד. בן-גוריון: "אני עבדכם התנגדתי ומתנגד לכך. אלמוגי: הדרישה לכנס את ועדת חו"ב באה מצד כל המפלגות ונתבעה באופן אלטימטיבי על ידי הח' לבון". עמי אסף: "מה זאת אומרת, באופן אלטימטיבי"? י. אלמוגי: הוא דרש הודעה בוועדת חו"ב. בררנו את הענין {0199-325} {0199-325} - 95 - והחלטנו כי אין לנו אפשרות למנוע מלבון את הופעתו בועדת חו"ב. ומאז החלטנו החלטה זו - והיא תאמה את המעדה שלנו שענין זה שייך למישור הממלכתי. - ברחבי התנועה יש מבוכה רבה, כעס גדול ותביעה נמרצת שהמפלגה תפסיק את ההשתלוללות האנטי מפלגתית ואנטי ממלכתית המשתוללת בארץ כסופה. - עכשיו נשאלת השאלה: מה לעשות? ד. בן-גוריון: "אני הייתי בעד זה שהמפלגה לא תתערב בענין. עכשיו דעתי זו נתחזקה פי כמה. ואתן רק שני נימוקים: א) אין לה כוח. יש אנשים שלא יישמעו למפלגה. הס משתמשים באמצעים שהמפלגה אין לה שליטה עליהם. ב) לא ראוי למפלגה לעשות זאת כי פה יש בעיה שאינה בעיה מפלגתית, אלא בעית בירור האמת. זה אפילו לא עניו לוועדת חו"ב. ואני מוכרח להסביר מדוע שללתי, ואני שולל יותר, כל מה שאני שומע יותר ויותר את הדיון בוועדת חו"ב. אני קראתי 3 פרוטוקולים של ועדת חו"ב, ואני חושב שוועדת חו"ב אינה מוסמכת לדון בעניןן כי וועדה כמוסד וכלל חבריה אינה אובייקטיבית בענין זה. כי בוועדת חו"ב יושבים אנשים שעוד טרם התחיל הבירור פרסמו בעתונות שיש דרייפוסיאדה. כל אחד יודע מה זה דרייפוסיאדה. - אני צפיתי שיגידו מי בגד ומי זייף למען ייקרא לדין, כי במדינה זו יש דין ויש דיין. אבל הם נזהרים. - בגין ובדר מפרסמים מאמרים שיש בהם קצת יותר מרמז על ראש מפא"י העומד מאחורי זה. לצערי, אולי אוסיף לתמהוני, בזמן האחרון הצטרף לזח מאיר יערי. מ.י. התחיל לדבר על דרייפוסיאדה ועל הדימוקרטיה בישראל הנמצאת בסכנה. {0199-326} {0199-326} קראתי בפרוטוקלים של ועדת חו"ב ואיני מכיר ועדת חקירה שנהגה כפי שנוהגת ועדה זו. שם משמיצים ומלגלגים על אנשים שבעיני העם הם מהימנים. מי יכל להיות יותר מהימן מנשיא בית המשפט העליון, השופט אולשן? מי יותר מקובל בצבור כאדם הגון ובעל זכויות בהגנה ובצה"ל כרב אלוף דורי? מלגלגלים עליהם בוועדה, והוועדה שותקת, - ושוב משמיצים, לא בדברים ברורים אלא ברמזים אחד הרמטכלים שלנו, שבלי ספק הוא כתב אחד הדפים הגדולים ביותר בהיסטוריה היהודית - לא נשמעה אף הערה אחת מהיושבים שם. הוטלו אשמות על אנשים אחרים, אחרי שסיפרתי על הדרישה ממנו לחזור, קראתי מסקנות א-ד, זו היתה ועדה פרטית, לא כזו שאני מניתי (ועדת כהן) והכול היה סודי), תביעת לבון ממני לטהרו וכו') מועדת חו"ב וא-ד לא הודלף דבר. הפעם הכל מודלף. - "ארץ נסערת, הבעיה היא או ש... עשה מה שעשה על דעת עצמו, או שעשה על דעת לבון - זה ענין של בירור האמת - בוועדת חו"ב משמיצים את הצבא, את הקצונה. בעמוד 35 טען ז. ארן משהו, אמרתי לו "בירור האמת קודם למפלגה", אחרי דברים אלה אמר ז. ארן "זה שלבון אמר בישיבת הממשלה ובוועדת חוץ, או ששרת אמר בכנסת שההתפטרות (של לבון) קשורה עם ענין הריאורגניזציה, זה היה הכרחי. לא יכלו להגיד אחרת. הם היו פושעים אילו אמרו. הם היו מוכרחים לעטוף את זה באיזה דבר" - לפני זה הוא טען: "חלקתי על הקו של לבון אבל הייתי משוכנע שבענין הביש הזה הוא נאשם. "לאחר מסקנות ועדת {0199-327} {0199-327} השנים הייתי משוכנע במאה אחוז שלבון אינו אשם בענין זה, עכשיו - פי כמה וכמה" - אמר אחר כך (עמוד 26): "זיאמה הרבה יותר קרוב לי ואהוב עלי מאשר גיבלי, אבל לא אעדיף את זיאמה על גיבלי, כי לגבי הצדק והאמת לשניהם אותן הזכויות". כשחזר מ. ארגוב ז"ל, שהיה יו"ר ועדת חו"ב מחוץ לארץ, אמר בישיבת הועדה ביום 26.10.60: "הפרשה הזאת מופיעה בעתונות היהודית בחו"ל. בימים האחרונים מטפלים בזה ביסודיות נ.י. טיימס, טיימס לונדוני, הרולד טריביון ו"מונד". באותה ישיבה אמר חזן - "אני חוזר על בקשה שביקשתי בהתחלה, אני מבקש להזמין את הקצין גיבלי". בישיבה ביום 1.11.60 אמר חזן: "יכול להיות שוועדת השרים תגיד שיש למסור זאת (זיופים ומי נתן הוראה) לוועדת חקירה משפטית. הייתי היחידה ששלוש פעמים הצעתי להזמין את גיבלי. דיבת לבון בענין "החמשה" בסוריה - בישיבת ועדת חו"ב ביום 17.10.60 והפך הדברים - בישיבת ועדת חו"ב ביום 18.1.55. - שאול בן שמחון: אבוטבול ועוד שנים מחבריהם הזמינו אותי לפגישה עם צירי הועידה (289) מעיירות פיתוח. הוועדה מתכנסת (אם לא תידחה) ביום ד' .16.12.64 {0199-328} {0199-328} הצעתי להם להפגש או בבאר שבע ביום ה', 10 בדצמבר, או בתל-אביב באחד מימי 15-13 בדצמבר בתל-אביב; בתנאי שתחילה ידברו חברים - ואני אחריהם. הסכימו לכך. - הזמנתי אלי את חיים. ביקשתי לצלם שני פרוטוקלים מישיבות המזכירות מיום 18.10.60, וגם קטעים מעתוני "דבר" ו"על המשמר" מהימים האחרונים לפני הכרזה העצמאות ביום 14.5.48. חיים סיפר שאתמול נפגש אשכול עם דוד הכהן, ס. יזהר, משה דיין: צדוק, פרס, ברגמן, אהרון ידלין: תדי, אלמוגי (כל אלה נזדמנו ביום א' בבוקר במשרדו של פרס ושם היה גם שאול, אצל אשכול נעדרו צדוק יעץ לאשכול לפרסם חוות דעת היועץ המשפטי ולהסתפק בזאת. כנראה שכך יעשה. אצל שמעון פרס אמר שאול שיש להקים וועדת חקירה. - בערב בא אצלי משה דיין. סיפר שדוד הכהן כינס בראשית השבוע כמה חברים אצל פרס ודיבר בחריפות על הכרח ועדת חקירה (השמות רשמתי מקודם לפי סיפורו של חיים י.בעמוד 71) ואמש לקח אותם לביתו של אשכול ודוד הכהן אמר לאשכול שלא ילך אתו יחד בענין זה. צדוק אמר שהממשלה לא תוכל להתעלס מחוות הדעת של היועץ המשפטי. הוא (צדוק) דרש פרסום חוות הדעת, והצבור אז ידע שטענות ב.ג. היו נכונות. משה היום שוחח עם דוב יוסף. שאל על טיבה של חוות הדעת של היועץ. יוסף אמר לו שהוא יוכל להגיד לו מה אמר על כך איש אחר - {0199-329} {0199-329} ז. ארן. הוא אמר שזוהי חוות דעת קטלנית. אשכול לא יפרסם חוות דעת זו, גם לא מסר אותה לחברי הממשלה אלא לשנים - לשפירא ולזיאמה. לדעת יוסף חרג היועץ קצת מסמכותו והציע גם הצעות מדיניות. דב יציע למנות ועדת חקירה מי נתן הוראה. מ. דיין בטוח שאשכול לא יתן להקים שום ועדה. הראיתי למשה מכתבי מהיום לאשכול. הוא סבור שאשכול לא יתן בשום אופן אפשרות לחקירה חדשה.