יומנים > יומן - מלא 02/12/1965

{0203-19} 2.12.65 רוברט Boyles, (טכסס, 8 ילדים) בכפר סולר, הוא רוצה שלמות. גוי. רוצה להיות יהודי. רק יהודי יש לו שלטון על עצמו. גם אשתו רוצה. מה זה יהודי? החי לפי התנך, ז"א עשרת הדברות. היה קבלן לבנין. למד רפואה ולא הצליח. בן 40, בנו 18 שנה, שתי שאלות: אם ישלמו על נסיעתם אם יתקבלו לאולפן בלי תשלומים. אס יגמרו אתו (הוא בכפר סולד הוא ואשתו וארבע ילדים) בן אחד 18, אחד 16 (השאר 11, 9, 7, 6, 4, 2,1). {0203-20} פאופ. ברגמ צבי צור גד יעקבי (כלכלה חקלאית) דוד קמחי (אחיו של ג'ון) 15 טלר ותדי - מלחמה - רוסיה, סין יגאל מחי - מזכיר איחוד אירופה, קומוניסם, אינטלגנציה אמריקנית לא מתערבת, קנדי, קבוץ, יוזמנו : אינטלגנציה בארץ, מוח, מכונה, מחשבה, אנדרה שורקי מאייסקי. ישראל כץ - כלכלן אברהם שויצר (הארץ) אברהם וולפנסון ד"ר דורון יגאל תלמי נתן אלטרמן פרופ. דה פריס פרופ. שקי (רופא השנים) יזהר ס. מאיר אביזוהר ארי אבנר משה חביב שמחה בלס משה כספי רבקה בר-יוסף (סוציולוג) עמוס מנור יעקב דורי חיים הרצוג סרוס. גינזבורג דן זסלבסקי (תכניון) מיכאל כספי רפאל רייס בני אילן מרדכי שורר י. וילנצוק ינקי מהלר מרק ורבלום ממי שליט בנימין תמוז (הארץ) {0203-21} לבסוף אתוודה על אחד המשגים הגדולים ביותר שעשיתי בחיי, כשפרשתי מהממשלה והצעתי את אשכול כראש ממשלה, איך הגעתי להכיר במשגה זה פרסמתי בקונטרס "דברים כהוויתם", ולא אגזול מפני זה זמנכם. אך לא אגזול זמנכם לספר איך הגעתי להכיר במשרה זה כי פרשתי זאת בקונטרס שפרסמתי אחרי הבחירות לכנסת בקונטס בשם "דברים כהוויתם". . יערי - ורהפטיג אחרי יערי בגין - לוביאנקר אחרי בגין ספיר - פרדר אחרי לוביאנקר מיקוניס - הרב לוי אליישר - נזרוק חזן - אידילסון אחרי פרדר מ. ארס ו. מהנא תופיק טובי אחרי בבה ר. כהן ז. זלוסקי פרידמן לין אחרי תופיק טובי גרבובסקי גניחובסקי ב.צ. דינבורג אחרי פרידמן ילין י. אידלסון אחרי דינבורג פרמינגר גליקמן פרסיץ הרצפלד מ. בן עמי שרייבמן א. הדר לוי י. בורג ש. דיבון מיכה מ.ד. לוינשטיין {0203-22} שרת בכנסת על קיביה, ביום 7.12.1953 (דברי הכנסת 15, עמוד 320) בישיבת המזכירות ביום 31.12.60 אמר אשכול לאחר ששמע קריאתי מפי אלמוגי: "- - הופיעה הצעתו של רוזן (על ועדת שרים) - עלי להגיד כי חברים ידעו במשך כל הזמן, ואני בוודאי ידעתי, שלבן-גוריון לא נראה המהלך הזה והוא עמד בשלו: ועדת חקירה בצורה משפטית. - בן-גוריון טען כל הזמן שזו לא דרך והוא מתנגד לה. אבל הוא היה מתבטא גם בשיחות אתי: טוב, תבוא עליכם ברכה. אני יודע את דעתי זה לא ייגמר בכך. - במשך השבועות הללו,וזה היה שמונה, עשר פעמים, ידענו שלבן גוריון לא נראה הדבר". אלמוגי אמר מיד אחרי דברי אשכול: "אני רוצה לומר שבמשך כל הזמן לא היה רגע אחד שבן-גוריון לא יודיע כי בלי ועדה משפטית הוא לא יהיה בממשלה, הוא אמר טוב, תעשו כרצונכם. הוא אמר כמה פעמים: טוב, תקימו ועדת שבעה - בלעדי, אולם המפלגה רשאית להחליט. הוא לא פסק במשך כל הזמן - וזה אינו כבר חדש אצלו, כי הוא בממשלה כזאת לא יוכל להיות" (עמוד 16). אח"כ יש וויכוח מענין של חברים להצעות של גוברין (עמוד 26) התפטרות מ. שרת ממשרד החוץ 18.6.56 (דברי הכנסת כרך 20 עמוד 2042). ביום 19.6.56 בתשובתי אמרתי: "בזמן האחרון שעניני הבטחון במדינה החריפו באופן יוצא מן הכלל, וגם נתרבו סכנות מדינות החוץ יותר מאשר מקודם - הגעתי לידי מסקנה כי עכשיו יש הכרח לטובת המדינה שתהיה התאמה מלאה - עד כמה שזה אפשר מבחינה אנושית - בין משרד החוץ ובין משרד הבטחון ונחוצה עכשיו הנהגה אחרת למשרד החוץ - - אם כי כחבר, וכחבר ותיק אני מצטער על כך מבחינה אישית - אבל מבחינה ממלכתית אני רואה ברכה בדבר, הדבר יועיל למדינה." {0203-23} שאילתא בכנסת על דברי לבון על עשרות קצינים וכו' - ביום 23.11.60, כרך 30 של "דברי הכנסת", עמוד 308-307. בישיבת המזכירות ביום 16.12.60 הודיע אלמוגי (אז מזכיר המפלגה): "ברגע זה קיבלתי מכתב מב.ג. וזה לשונו: "למזכירות המפלגה שלום וברכה. לצערי הרב לא אוכל להשתתף במזכירות, אבל אני רואה צורך להודיע לכם כי הידיעה שנתפרסמה שלשום ב"מעריב" כי הודעתי במזכירות המפלגה שלא אבוא לעצרת בת"א מפני שקיבלתי הזמנה שיגרתית היא בדותה אווילית המתפרסמת בעתון זה בהשראה מסוימת. מ"מעריב" הועתקה בדותה טפשית זו בעתונים אחרים. לא באתי לעצרת המתנהלת על ידי פנחס לבון מסיבות שאודיע בבוא הזמן המתאים למזכירות, בכל אופן לא לפני שמעי מסקנות"ועדת השבעה" בממשלה, ולפני השמיעי באזניה מה שידוע על תעלולי פנחס לבון בשני החדשים האחרונים ובימי כהונתו כשר הבטחון. הפעם רציתי רק להגיד לחברים שצורת הזמנה לעצרת "שיגרתית או מכובדת" מענינת אותי כשלג דאשתקד, ובעצרת שאני חושב שעלי להשתתף בה - אשתתף בה גם בלי הזמנה כל שהיא, ככל חבר ההסתדרות או חבר המפלגה. בברכת חברים, ד.ב.ג." (עמוד 14-15).