יומנים > יומן - מלא 03/02/1939

{P001} {0188-06} 3 פברואר ארוחת צהרים עם אדוורד נורמן. הוא טוען שאינו ציוני, אולם הרצאתו על דעותיו והשקפתו מכחישות טענה זו. הוא רואה שאלה של מיליונים פליטים , לא רק בגרמניה, אבסטריה, ציחיה והונגריה. עומדת גם שאלת יהודי פולין, רומניה ועוד. הארצות הגדולות והעשירות - אמריקא ואנגליה - לא יקבלו אותם. מחפשים, איפוא, ארצות לא בנויות: גואינה בריטית, רודסיה ועוד. ברור שכל אלה הם נסיונות שוא. המוני יהודים לא יתישבו שם. {0188-07} נסינות ההתישבות מחוץ לא"י לא הצליחו. יש רק א"י. היה בארץ בשנת 1933 - המיד ראה הקושי הערבי, אמר אז לנפשו אם העליה תתרחב יתקוממו הערבים. יבינו שאם הדבר ימשך כעשר שנים תיהפך א"י למדינה יהודית. ואין להניח שישלימו עם כך בשתיקה. האין פתרון לשאלה זו ? האין אפשרות להושיב ערתי א"י בארץ אחרת ? מצרים לא באה בחשבון. ישובה צפוף ואינה זקוקה לתוספת ישוב. חצי אי ערב הוא מדבר, לא מתאים לפלחים. סוריה היא צרפתית , והמקומות הטובים מיושבים. עיראק יש בה אפשריות גדולות: אדמה,מים - וישוב קטן. הממשלה מרחיבה שטח ההשקאה, אך מאין תקח כסף ומתישבים ? אם נציע לעיראק להושיב ערבי א"י - לא תרצה לשמוע.תראה בכך מזימה ציונית. הדבר יתכן רק אם הרעיון יתעורר כאילו בתוך עיראק עצמה; מתוך צרכיה היא.לקח עתונאי היודע את הארץ ואנשיה אמר לו: לך לעיראק, תכתוב משם מכתבים לעתונים. תפגש עם מכירים ותציג להם שאלות כעתונאי: מה גודל הישוב, מקורות המים, מקורות הכסף, הסכנות מבחוץ - תביא אותם לתשובה שאפשר בעירק להושיב ערבים מבחוץ. מאין ? סוריה לא תשלח אנשיה. אנשי סעודיה הם בידוים. מצרים אינה מעונינת לחזק את עיארק. יאמרו: ניקח מא"י. הוא שלח אותו עכשיו שנית: לכתוב ספר על עיראק: על התפתחותה וצרכיה לאחר עצמאותה. ושוב - ישאל שאלות במגמה מסוימת. עכשיו הוא בא ללונדון לדבר עם משרד המושבות שלא יציע לעיראק טרנספר ערבי מא"י. כל הצעה שתבוא מהחוץ רק תזיק - {0188-08} אפילו אם תבוא מהממשלה האנגלית. קל וחומר אם תבוא מהסוכנות היהודית. הוא בעצמו מתכונן ללכת לעיראק. לא לשם הנהלת מו"מ. כל מו"מ כזה יזיק. יבואו כתייר סתם למען שיוכל פעם להגיד אם ישאל : כלום היית בעיראק ? כן, הייתי שם. אמרתי לו: אם יש אפשרות של טרנספר ערבי מא"י לעיראק - וה"אם" הוא גדול מאוד - הרי זוהי הדרך היחידה שעלולה להביא לידי כך. וחשיבות הטרנספר היא בעיקר פוליטית לפתור הקושי של ישוב ערבי בתוך ישוב יהודי, ולא קושי התישבותי, כי גם במציאות הקיימת יש אפשרויות רחבות להתישבות יהודית בארץ. הבחור עושה רושם של איש רציני, אדוק ברעיונו, מוכן להוציא עליה כספים - כספו הוא ! - וזמן, בלי לדרוש פרס או פרסום. רוצה להיות כלא-ציוני בחבר הדן עם הממשלה, ומצטער על חבריו הלא-ציונים שסרבו לבוא למו"מ.