יומנים > יומן - מלא 03/04/1950

{P001} {0017-67} 3.4.50 בא עזר. בעוד שבועים יתחילו בבנין הקונגרס. יעבדו 400 פועלים. סו"ב אחראי לגמר הבנין לפני 20 בדיצמבר, מועד הקונגרס. יש 350.000 ל"י (150.000 מסוכנות ומקה"ק וחברה כלכלית למען ירושלים). 100.000 מפיץ אפק, 110,00 נתקבלו כהלוואה אפותיקאית. הבנין יעלה מיליון. ינסו לגייס בארץ 100,000 מחברים ומתנדבים, 300,000 בתרומה של המרי בנין מיצרנים בחו"ל, 250,000 אגרות חוב לעשרים שנה. בדיצמבר יהיה הקונגרס. במאי - תערוכה בינלאומית על "כיבוש השממה" - מיס, קידוח, גשם מלאכותי, אירוסיה. יעור, וכדומה. דיברו כבר עם ארה"ב, צרפת, אבסטרליה, אנגליה, תרכיה, היתה תגובה חיובית. ב"כ צרפת הבטיח שממשלתו תשתתף. רק שנים היססו: מקדונלד ("יש לשכנע הממשלה שאין כאן כוונה מדינית - . להכיר בירושלים) והלם פיקפק אם אנגליה תשתתף באופן רשמי, אבל ארגונים פרטיים ישתתפו. התרכי והאבסטרלי קיבלו הרעיון בהתלהבות. הרוסים? לא דיברו עוד אתם, כי רצה לדעת דעת הממשלה. יש לפנות לשרת. {0017-68} השאלה מי מסדר. התערוכה, הממשלה? הסוכנות? הקה"ק? לתערוכה דרוש סכום של 50,000 ל"י הון חוזר. אמרתי שאם הדבר יהיה מוצלח - תעשה זאת הממשלה, אם לא - אחרים. - יוסף יעקבסון נתן לי הערכה זו של קניות בדי כותנה ואריגי צמר מתוך תקציב השנה - לצרכי הצבא. 321.000 מטר אריגי צמר 287.300 ל"י (במטבע זר), 399.300 מחיר בארץ. מזה חומר גלם במטבע זר 149.863 ל"י, בשכר עבודה 249.437 ל"י, 99.500 ימי עבודה 000 .300. מטר בד כותנה 61.500 (במ. זר) 20,000 (מחיר ישראלי), מזה חומר גלמי במ. זר30.600 ל"י, שכר עבודה 89.400 ל"י, ימי עבודה 35.500. תפירה של בגדי חורף - 22.500 ימי עבודה, בגדי קיץ 23.000 י"ע ס"ה 348.800 במ.ז., 519.300 תפירה של בגדי חורף - 22.500 ימי עבודה, בגדי קיץ 23.000 יי'ע, ס"ה 348.800 במ.ז.ר, 519.900 מחיר ישראלי, חומר גללמי 180.463 ל"י, 338.837 שכר עבודה, 180.000 ימי עבודה. אם נזמין הכל בארץ יעלה 519.300 ל"י, אם הכל בחו"ל - 348.800 (67/2%) - הפרש 120.500 ל"י. אם נזמין הכל בחו"ל נצטרך מטבע זר 348.800, הכל בארץ - נזדקק למ.זר. 180.463, הבדל במטבע זר 168.337. נקנה בארה"ב, אנגליה, צרפת, . איטליה בדולרים 17.7%, בשטרלינג 82.3%. מזון לשנת 1950: פירות משומרים, 135 טון - 11.475 ל"י יבוא בארץ 21.600 ל"י (הבדל 85 ל"י - 160 ל"י טון), ימי עבודה 4.455. ריבה 480 טון, חו"ל 80 ל"י טון, בארץ 130 ל"י (39.400 - 12.400) י"ע 400 .2. רסק עגבניות 60 ט., 30ן - 260 ל"י הטון (7.800, 600 .15, 64480 י"ע. תפוחי אדמה 2500 טון {0017-69} 50-20 ל"י 50,000 - 12,000, י"ע 20,000. שעורה 400 טון, 25 - 40, 10,000 - 16,000, י"ע 4.800, גבינה צהובה 260 טון - 170 - 300, 44000 - 78,000, י"ע 3250. ירקות משומרים 160 טון, 90 - 130, 14.400 - 20,800, י"ע 6368, ירקות כבושים (מלפפונים) 120 טון 130-60, 7,200 - 15,600, י..ע 3720. ס"ה - מחו"ל 183.475, מהארץ 35.500 (תפרש 171,525 ל"י). י"ע 51.473, כל יום עבודה למעלה מ3.33- ל"ין - בא אצלי בולובה. היה כבר פה לפני שנה עס גיסו קול. הרשל. מיסד פה בית חרושת למכשירי עבודה. מצא פה קרוים (מציתיה) שהיה פה מ1929- עד 1939 נשא נערה אר"ית והלך לאמריקא והקים כדנא לכלים. ההון למפעל בא מקרן של בולובה, חצי ההכנסה ילך לקרוס, החצי השני לפיתוח ולאימון נערים. יושקע במפעל 200-150 אלף דולר, כמאה וחמשים במכונות וכלים, כחמשים אלף בבנין, יעסיקו (אחרי אימון) 100-50 פועלים). הוא שואל היכן להקים ביה"ח. אמרתי לו שילך לירושלים ויבדוק התנאים ואס יווכח ששם אי-אפשר אני מיעץ חיפה. ח.ו. יעץ לו רחובות. לדעתי זהיצריך להיות במרכז תעשיתי. בא הנה ציר מפינלנד. בתי החרושת פוחדים משכנם הגדול ורוצים לברוח. רוצה להעביר הנה ב"ח למרגמות ותותחים - לדעת סלווין הציוד שלהם הוא מיושן. הפיני רוצה לקבל הזמנות מהממשלה ולהביא הנה המכון בשותפות עם סו"ב. יתכן שיביא הציוד גם בלי הזמנה מהממשלה. רוצה לעבוד פה בשביל אכספורט. יביאו גם כעשרה בעלי מקצוע להפעיל בה"ח: סלווין מתיחס לדבר בחיוב. - קיבלתי סוף סוף מגרינבום תכנית 4 שנים. {0017-70} [[ ק ט ע ח ס ו י ]] הביא מכתב בתורכית. "הזקן" עומד בדיבורו. אל נתפעל מהתקפות בפנים ובחוץ - הוא עומד בתזה פתוח מול ההתקפות: אל נתפעל אם נקרא שהשלים עם הליגה. החלטת הליגה מחייבת ממשלה שמתפטרת בעוד ימים אחדים. גם אם יצטרך לעזוב הליגה - לא יחזור בו. האנגלים והאמריקנים מעודדים אותו ומבטיחים לו לעמוד לימינו אס יתקל בקשיים - כנראה הכוונה לקשיים כלכליים. אתמול חיך אצלו הציר האמריקאי ותמה למה הוא מתחרט על ההסכם, הבטיח לו שאינו מתחרט, ומסר על ידו דברי שלוס לממשלת ישראל והצהרה שהוא עומד בדבורו. [ חסוי ] "המלך עבדאלה ביקש למסור שאין להשוות מעמדו למעמד אתרים, יש לו גבול ארוך, ושבע מאות אלף פליטים. אם המצב ידחף אותו לסכסוך - האם יבואו המדינות הערביות לעזרה. אין הוא מפחד מפרסום המסמכים שעתוני מצרים מרעישים עליהם עולמות. לא נתקשר עם האויב אלא אחרי שביתת נשק, אינו נחפז לעשות שלום. הפרלמנט הנבחר יחליט על כך. הוא עומד בכל תוקף שממשלתו לא תשלח משלחת לליגה כל זמן שנחם עומד בראש (?) אילת מודיע שמחלקת המדינה הודיעה לו שנציגי אמריקא מנסים למנוע התקפה על עבדאלה. הם מציינים כעילה עבודתו של קפרי בקהיר. - שלשח טייסים, שוודי, אנגלי (שניהם גוים) ודרום אפריקאי (יהודי) מוכנים להביא שלושה ומפירים ממצרים - מהלואן. יש מי - לדבריהם - העוזר על ידם. אם ימותו - הס מבקשים 6 אלפים ל"י למשפחתם, ואס יאסרו, 600 ל"י לשנה לכל שנת מאסר. הוצאות הנסיעה יעלו עוד אלפים אחדים. איני רואה סיבה מספיקה להתנגד לכך, אם כי הדבר נראה כפנטסטי. - השתתפתי בשיחה עם אנשי חקר. {0017-71} [[ ק ט ע ח ס ו י ]] בררנו בעית הנהלת התעשיה. לדעת אהרון נחוצה אדמיניסטרציה מרכזיח לכל ענפי התעשיה בלי יוצא מן הכלל, בראשה צריכים לעמוד לא מומחים טכניים כסלווין, אלא אנשי משק. הנהלה טכנית נפרדת לכל מפעל. מנהל טכני אחד לכל התעשיה מסוכן. אינו מסוגל לדעת הכל, ומפני כך, מעכב. גס דעת ברגמן היא כזו. אני מכנס פגישה ביום ד' של כל המעונינים. הכרחית מועצת חימוש כהצעת מקלף. {0017-72} בערב היו אצלי ישעיה ברלין., ווידנפלד, חדי וראובן. שוחחנו עד אחרי תצוח על דא ועל הא - בעיקר על רוסיה. ברלין מתכננים לכתוב 3 ספרים על הפרי- היסטוריה של המהפכה ברוסיה.