יומנים > יומן - מלא 03/05/1958

{P001} {0006-93} ,3.5.58 בעשר בא אצלי חיים לפי בקשתי. הוא מלא חרדה. "הענף שעליו הוא יושב ישבר אם אשמע דו"ח לא מפיו עצמו". כשהיה סגן רמטכל היה ברור לו כי הרמטכל מכריע, ולאו דווקא כשהסגן מסכים. היחסים בינו ובין צור טובים - אין ביניהם סודות. הסברתי לויים למה קראתי אלי את צור. פעמים אחדות שאלתי שניהם (צור וחיים) אם הכל בסדר וקיבלתי תשובה חיובית. בזמן האחרון אמר לי חב"ד כי משהו לא בסדר, וכבר מדברים על כך בצבא. זוהי עיירה קטנה, ויש בה הרבה רכילות. ראיתי צורך לברר הדבר, ורציתי לפני השיחה עם חיים לשמוע מה בפי צור. הוא חולק על כמה מדעות חיים (בענין ארגון השריון) אבל כמובן שיקבל בנאמנות הכרעתו, ואין לי צל של ספק בלויאליות שלו. גם אין לו אמביציה להיות רמטכל. חיים אמר שמעיקין עליו שני דברים כבדים: 1) תאריך 61-59, כשיתגבש כוח האויר, 2) שנת 1965. עלינו לרכוש יתרון ע"י מהירות פעולה {0006-94} עלינו להכריע האויב בראשית פרוץ המלחמה. הכוח היבשתי שלנו צריך להיות מוכשר לחדור לעומק של 150 - 200 קילומטר. לשנת 1965 - ניזקק לקליעים [... חסוי ...] דרוש שנוי בגישה מנטלית ובסידור איסטרטיגי. בכמות לא נשתווה, ולכן מכרעת המהירות. כרגע המטה הוא פדרציה של 18 מפקדות. זהו גוף כבד ואיטי. המטה צריך להיות שלט על כל היחידות. ,AMX - 1 ,בשריון הוא רואה צורך בעוצבה של 3 גדודי טנקים 2 שרמן (לא כולל הטנקים של הפיקודים). מבנה האוגדה: 3 גדודי טנקים, 3 גדודי חיר. דרוש איגוד סטנדרטי: גדוד שריון וגדוד חיר. לא דרושה מפקדת חטיבה, למפקדת האוגדה עכשיו יש חטיבה משוריינת וחטיבה רגלית. למפקד האוגדה יש צורך לדעת חיים פיקוד ישיר על הגדודים, ולא דרך חטיבה. כל מה ששלשלת הפיקוד מתארכת - מסתלפת הוראתה. יש בעיה של שיבוצים. רוב המועמדים הם אל"מ, שהם אנשי אה"ע. הוא רואה צורך לדחוף סגני אלופים שיתקדמו יותר מהר, לנחל לא מצא מפקד מההתישבות. צור וגדעון מצעיים איש שהוא אדמיניסטרטור. אוריויון וחיים מבכרים איש שהוא מפקד מחנך. בינתיים הגיעו שמעון ודן וליאונרד ודחיתי המשך השיחה עם חיים לשבוע הבא. בא גם סם לובין המומחה שלנו לאלקטרוניקה. ליאונרד הפעם היה פחות נדיב לב ואופטימי, והסכמנו שיבררו ביניהם הבעיות הטכניות. {0006-95} ביקשתי שמעון להישאר. שאלתיו לאן פניו מועדות. אמר לי כי אינו יכל להשאר פקיד. אסור לו לדבר, וחוק שרות המדינה מגביל אותו עוד יותר. אמרתי לו שאינו רואה איש אחר להנחות משרד הבטחון. שמעון מציע שיתפטר בעוד זמן, ישוב למשק ויוכל להשתתף בבחירות. בכנסת ימונה לסגן שר בטחון וימשיך בניהול הענינים, אבל יהיה חפשי ככל חברי הכנסת. בינתיים הוא מציע כי מוניה יבוא במקומו ויעבוד יחד עם דן ועם עוד חברים אחדים. משה לדבריו מדוכא. נפגע מדברי בבית ברל. אינו יודע מה יהיה עליו. לפי דברי משה מוכן יגאל להיכנס אף הוא. משה רואה עצמו כמנהיג העתיד. לדעת משה הוא צריך להתמנות לע"ע שר חקלאות. שמעון מבקר קשה את ספיר: רודף אחרי פופוליאריות ומפחד מבקורת. מהלל לעומתו את אשכול. אמרתי כי אזמין מחר את משה לשיחה.