יומנים > יומן - מלא 03/09/1956

{P001} {0013-64} 3.9.56, יום ד . בעשר בבוקר פגישה עם עתונאים צרפתיים: שאלו על קשרים כלכליים ותרבותיים עם צרפת, על אפשרויות עליה וממדיה, על סואץ, על קומוניסטים בישראל, על מדינה תיאוקרטית וחילונית, על סידור ארצי סופי בינינו ובין הערבים, אם יש לנו תביעות, על סכנת פשיסם בישראל, אם תוקם אחדות הפועלים, ועור. - בשתים עשרה בא אצלי גנרל ברנס בלויית ויז'יה. נוכח גם תקוע. הוא עורר תביעות שכתב לי עליהן המרשילד סימוני הגבול ע"י או"מ, חציית הכנרת, משקיפי אומ בניצנה, חופש תנועה, מקום פגישות עם מצרים. ביצורים באזור המפורז על הגבול הסורי. אמרתי לו כי אני מסופק בתועלת משקיפי או"מ בכלל, ואיני יודע אם כדאי לפנות אליהם בחלונות. הגנויים לא איכפת לשכנים והנרצחים נרצחים. בכל אופן אין אנו מוכנים לסבול איפה ואיפה. מגילת או"מ לאנשמרת בעקרונותיה בשני הסעיפים הראשונים - ואין או"מ מוחה או מונעת העוול. אין החלטת מועבה"ט בדבר חופש השיט נשמרת ביחס אלינו ואין פוצה פה ומצפצף - עד שאנגליה נפגעה, ואז - אינה פונה לאו"מ אלא מתכוננת לפעול בכוחה היא. אין מקום למשקיפי או"מ באיזור ניצנה - כל זמן שסעיף 7 וסעיף 8 אינו אופרטיבי, באשר מצרים מפירה סעיף 1, ולכן אין לאו"מ מה לעשות שם. אסור למשקיפים לשאת רדיו - כי זה נגד החוק הישראלי. לא נחוץ משקיף בצפון כנרת, כי נוכחנו שאין תועלת במשקיפים לאורך רצועת עזה, אבלהסכמנו שיעמדו שם עד סוף אוקטובר ולא נחזור מהסכמתנו. ואשר לביצורים - אם ברנס משוכנע שאאין כל סכנה נשקפת לילדים ולנשים מהתקפה סורית נהרוס הביצורים. נסיון שמונה השנים הוכיח לנו כי {0013-65} ההסכמים אין להם ערך באשר השכנים רוצים לעקור את ישראל. בלי סידור רדיק אין ערך לכל הסידורים. אנגליה מפנה עכשיו כל הנשים והילדים הבריטים מיר וירדן היא כביכול בעלת בריתה, האינה יודעת מה ילד יום. אנו לא נפנה מיש שום אשה וילד - אם או"מ אינה יכלה להכריח, בהתאם למגילה, את הערבים לחי אתנו בשלום - אל יבלבלו לנו הראש במשקיפים שאין בהם כל תועלת, גם אם יש להם רצון טוב. אני מתאר לי הזעם של המרשילד כשיקבל דו"ח על שיחה זו. ברנס ניסה לעורר שיקולים איסטרטיגיים על פי תיקיבידס כשעמדתי על הוויכוח בין שליחי אתונה והלוס - אמר שעדיין לא הגיע לאותו הפרק, אבל ויזיה היה בקיא בכל הספר - וחייך. ביחס לסימון הגבולות אמרתי שאנו נסמן בצד שלנו - ונזמין מצרים ומשקיפי או"מ לראות אם אין אנו מסיגים גבול. על פגישות עם המצרים הודעת שלא נרשה לשום מצרי להכנס לניצנה, והפגישה תקבע במקום אחר לפי הסכם הדד - בארבע כנסתי כספר חברים: יוספטל, כסה, בש, משה ש., אשכול, גולדה, נמיר - להתיעץ על הרכב המזכירות וכינוס מרכז המפלגה. ועדה של נמיר, גול זיאמה, יוספטל ולבון יכינו הצעה על לשכה (ועדה מצומצמת) ומזכירות (של 1 או 35). המרכז יתכנס ביום א' יח' תשרי בשעה עשר בבוקר לבחור מזכיר, ועד מינויים, סקירה מדינית, דיון על מדיניות שכר ויעול העבודה, בחירת לשכה ומזכירות. {0013-66} - יחסי הכוחות חיל שריון שלנו: 8 גדודים, 345 טנקים, מהם 155 קלים, 190 בינונים, כבדים0 " " ערבי: 251/2 1107 66 981 " " 60 " " מצרי 71/2 510 40 410 '' " 60 " " סוריה 6 404 - 404 - חיל תותחנים שלנו: תותחי שדה ביחידות 168 , בס"ה ת.ש. 260 ערבי 672 830 מצרי 216 356 סוריה 72 150 ירדן 96 72 עיראק 216 138 חטיבות לנו 13, לערבים 33 (מצרים 10, סוריה 6, ירדן 3, לבנון 2, סעודיה 4, עיראק 8. ח"א שלנו. קרב הפצצה בוכנה 53, ק"ה סילון 114, הפצצה בוכנה 69, הפצצה סילון 0 ערבים " 60 367 24 45 מצרים " 8 200 5 45 סוריה " 17 50-70 - - ח"י שלנו: משחיתות 2, סלופ 0 פריגטות 2, קורבסות 0, צוללות 0 ערבים 6 1 3 9 6 (?) מצרים 6 1 3 6 6 (?) - בתשע בערב בא אצלי משה דיין להתיעץ על תביעות חיל השריון. אמרתי למשה שאיני מסכים לדעתו כי בתנאים המדיניים החדשים המתהווים עכשיו מסביב למה"ת אפשר להגיד בוודאות כפי שהוא אמר בישיבת המטה בשבת כי הסיכון של ההפסד {0013-67} המדיני גדול מהסיכון הצבאי של ניצול יתרון המגן על התוקף (בעמוד 30 של הפרוטוקול). יתכנו עכשיו תנאים של מלחמתנו במצרים שבהם לא יחיה כל סיכון מדיני - כלומר, דרושה מן החוץ להפסיק המלחמה אם יתגלו סיכויי נצחוננו. שי כוחות עכשיו בעולם המעונינים בנצחוננו על מצרים, ועלינו לדאוג איך להתגבר על העדיפות הכמותית והאיכותית של נשק מצרים כלפינו, ובשלב הראשון יתכן הדבר - בתפיסת עמדות מגן נגד התקפת השריון המצרי. אם נעמוד בפני שלוש חזיתות - מצרים, סוריה וירדן - נראה שמיד נצטרך להתקיף את ירדן ולתפוס ירושלים וחברון. בסוריה נתאמץ רק לבלום השונא ובחזיתמצרים ננסה בהתחלה להקיז דם התוקף מתוך מערך הגנתי, ואח"כ נגיח ונתקוף אולם בדרך כלל הבעתי הסכמתי לדברי משה כי עלינו לצאת להתקפה, לשבש, להטעות, להפתיע ולמוטט את השונא והדבר אפשרי אם כי לשונא יש עדיפות בכוח אדם ובנשק. שאלתי את משה מה יהיו כוחותינו במקרה של מלחמה? תשובתו: 3 חטיבותמשוריינות, ז"א שבעה גדודי טנקים (בכל גדוד 45 טנקים) פלוס 3 גדודים תותחנים (1 גדוד תותחים מתנעים, 2 רגלים), 2 גדודי חיר (1 חרמש, 1 חרמן), 13 חטיבות חיר + 6 חטיבות חיר קשיש, 9 גדודי תותחנים נוספים על אלה של חטיבות השריון, פלוס תיל האויר. המטה הקציב לשריון לע"ע : 310 טנקים, מתוך 380 (40 טנקים הופרשו לפיקוד הצפון, 26 במרכז), 3 גדודי חרמש, 3 גדודי חרמן, גדוד תותחים (18 מתניעים), 2 גדודי תותחי שדה לסיוע, 1 גדוד הנדסה (הכל 3//1 סדיר, 2/3 מלואים), תותחי נ.ט. כמו לכל חטיבה, סדנאות מקומיות לתיקון, ב"ס לשריון.