יומנים > יומן - מלא 03/10/1949

{P001} {0051-75} 3.10.49 ישיבת תיאום: קפלן, גולדה, יוסף, אשכול, דוליק, זק, שרף. דוליק מרצה על חוסר מטבע זר, יבוא ויצוא ומצב כלכלי. העדר חמרי גולם (בגלל חוסר מטבע) מרע התעסוקה. נפסקה פעולת הרכש. הישוב גדל והתצרוכת צריכה לגדול - אולם היבוא יקטן ויש סכנה של רעב; לחטה דרוש מיליון לחודש, וכן למספוא. וכן לדלק. אמנם לאחר פתיחת בתי הזיקוק - מחרתים - מצב הדלק יוטב. ב31- לאוקטובר לא נקבל יותר שטרלינג מלונדון - אם בינתיים לא נגיע להסכם עם ממשלת אטלי. המלחמה באינפלציה נכנסה לנקודה מתה - כי אין מספיקים לאסף מטבע זר - להגביר הייצור ולהוזיל מצרכים. עולה תקציב המדינה - לא ע"י מסים אלא בהגבלת מחזור הכספים. התקציב הרגיל 22 מיליון, בטחון 49, עוד שלשה מיליון לתשלום חובות וקליטה. יוצא שכל נפש משלמת למדינה 80 או 75 ל"י. לזה יש להוסיף קשיי קליטת עליה. נוצרת תהום בין עולים ובין תושבים. הצעות: 1) לעשות וויתורים לבריטים במו"מ למען קבל יתרת הלי"ש. אם נקבל שחרור של 12 מיליון לי"ש (כלומר מיליון לחודש) מצבנו ישונה. 2) יש למשוך הגוינט לארץ - ולבטל התנגדות הסוכנות. 3) יש להגדיל המגבית באמריקא. 4) יש והגדיל היצוא - וקודם כל אכספורט תפוזים. 5) יש להגדיל הייצור במשק המעורב - להקטין הצורך במטבע זר. 6) עבודות לתעסוקה יש לבצע רק אם 95% הן עבודה. 7) יש לקצץ הוצאות הצבא. 8) יש להסדיר העליה - להתיש עלית תימן ופולין ולחצים במקום אחר. הוספתי עוד הצעה דחופה: השגת מלווה של 50-40 מיליון דולר באמריקא. הבטחון צריך להשיג מיד 15 מיליון, למזון, חומר גולמי ועוד עוד 25 מיליון. {0051-76} קפלן - הקושי עם האנגלים: דורשים 4,5 מיליון לי"ש בעד רכוש הצבא - הם תובעים גם תביעות אישיות מבלי להגיד כמה. (תביעות של אזרחים נגד ממשלת המנדט). הם וויתרו על תביעותיהם לשלם בעד קפריסין, אנחנו לפי שעה לא ויתרנו על שום דבר. קפלן מוכן לשלם בעד הרכוש 2,3 מיליון, ובעד פנסיה 0.2 מיליון (לפקידים בישראל). בהגדלת הייצור - הדיוואלואציה הכבידה עלינו. תשבנו להביא האכספורט עד 15 מיליון לי"ש (תפוזים, ארז, שנים, יהלומים). ואשר לגוינט - קפלן הציע שהוא יטפל עד יאנואר רק בתימנים ויתן לשם כך 3,5 מיליון דולר. אחרי יאנואר הציע קפלן כל המקרים הסוציאליים בארץ. שוורץ מציע - בגבולות התקציב. הוא סבור שבשנה הבאה ישקיע 20 מיליון דולר באירופה. אולם הנהלת הסוכנות מתנגדת להצעות הגוינט. בהגדלת הייצור אין די התקדמות. העולים מגלים כשרון הסתגלות ועשיה - אבל אין להם חמר גלמי. החקלאות מתרחבת בשטח - אבל הייצור לא מתקדם ועולה ביוקר. אשכול רוצה ליישב השנה 20.000 בתי-אב, כולל גם יעור והכשרת קרקע, שיעסיקו 3000 יחידות, מטע הזיתים יקלוט 3-5000 יחידות בתוספת שכון (בשביל תימנים). לדעתי גם תפוזי זהב! יוקמו עוד מאה נקודות של מאה משפחה בכ"א. קה''ק קיבלה השנה ממגביות 9 מיליון ל''י, בשנה הבאה מקוים לקבל 8-9 מילי בשנה שעברה נתנו להתישבות החדשה כחצי התקציב הדרוש לו: בתים, נטיעות ועוד. יש לבנות עוד 25000 יחידות שיכון - ולא יהיה צורך במחנות. - זה ידרוש כ10- מיליון ל''י או ייתר. ויסיע להתישבות של 20,000 בתי אב. לשם כך רוצה אשכול מיד 2 מיליון ל"י מהממשלה למען התחיל מיד בבנין רחב . יש לאפשר לעמידר להשיג באמריקא 15 מיליון דולר. {0051-77} גולדה - העיקר חיסול המחנות. ז"א שיכון ותעסוקה. גמר הבנינים שעומדים בהם עכשיו ועוד 25000 (לדעתי עוד 30,000) יפתר בעית השיכון. תושבי לוד ורמלה רוצים לעבוד - בשדות ובכרמים של לוד ורמלה. היתה דרושה תכנית ועזרה כספית קטנה. (דרושים שני מושלים או קומיסרים בסמכות מלאה על עבודה, שיכון, תעסוקה, קרקע ומשק שיסדר אנשי לוד ורמלה). יש להרחיב מטע הקיקיון שיהיה חומר למפעל שיקום הדולר גולדנברג. יש לדאוג לכפרים - יבנה, עקור ועוד - שאפשר יהיה לחיות בהם בחורף. יוסף, המלאי של מזון קטן. חוטר ישי רק שלשה חדשים - עד אמצע יאנואר. דגים יש לששה חדשים. קטניות לחדשיים. בשר פחות משלשה חדשים. אין לסמוך על מטבע זר. הארץ השנה סיפקה 5% מהחטה. גרעיני שמן- אפס. סלק - אפס, אם כי רוצים להעביר בית חרושת לסוכר. כל המספוא לבהמות ועוף (4 מיליון לי"ש לשנה) בא מחו"ל. מחירי המצרכים החקלאיים בארץ גבוהים. בעולם טונה שמן זית 700 $, פה - 400 לי''ש טון חטים 35, פה 54 ל"י. מציע להפנות עולים לחקלאות או לעודד הערבים לייצר מצרכים שהיהודים אינם מיצרים. גרוע המצב בחומר גולם. יש מלאי של 5-10 ימים בכמה סוגים. אם המצב לא יתוקן - יסגרו בתי החרושת. אין כתנה, ברזל, מתכת, פחים, סוכר. אם לא נזמין מעט נהיה בכל רע. חיים הלפרין: רפת גדלה בתש''ט 10%, הלול 80%, ירקות ותפ"א (-)50%.