יומנים > יומן - מלא 04/01/1929

{P001} {0073-06} כ"ב טבת 4 ינואר יום ו' ברית טרומפלדור הזמינה את הנוער העובד להשתתף בי"א אדר בעליה לתל חי. אמרתי לדוד כהן שיענה להם במכתב מבוסס שהם רק מנבלים שמו של טרומפלדור ויסביר במכתבו מה היה טרומפלדור. המכתב ימסר לדפוס. הצעתי למרכז הנועער העובד להוציא ליום חל חי חוברת לנוער על טרומפלדור = חייו, פעולתו בארץ. יחסו לקבוצה. להסתדרות, לחלוץ, למזיגת הציונות והסוציאליות עם קטעים מובחרים מכתביו בענינים אלה. הדור החדש אינו מכיר כבר את התנועה של דורנו, וחושבים בתמימות שטרומפלדור הוא הוא מיסד וחבר הברית שנקראה על שמו. שיבה עם ועדת הבקורת. המאזנים הפרוביזורים של המוסדות הארגוניים (הוה"פ. המרכז החקלאי. מרכז העבודה. וה"ת, מועצת פועלות, פקידים, רכבת, מועצות בערים ובמושבות) מראים בשנה זו = עד אוקטובר בערך, גרעון של 3.000. הגרעון הכללי = מהשנים הקודמות = בערך 14.000 (בתוך זה גרעון הטבק של המרכז החקלאי 0 5.0. המסים מכניסים 700 לא"י לחודש בכל הארץ. לדעת וה"כ אפשר להרים ההכנסה %=.50, ואז זה יכסה את התקציב הדרוש. 47% של חבר ההסתדרות משלמים מסים. הפכום הממוצע שמשלם כל חברי ההסתדרות = במושבה 47 מיל לחודש, בעיר 37 מיל. רוב המושבות לא הכניסו הדרגה החדשה. וה"ב מציעה {0073-07} שמינימום המס יהיה 5 גרוש. מס זה ישלם כל חבר הסתדרות המשתכר עד 3 לא"י לחודש. שאר הדרגות ישארו כמו שהן. מחוסר עבודה ישלם 20% מהדרגה שלו. אשת חבר חשלם 20%. חבר שלא ישלם מס יוצא מההסתדרות. יש להכניס קונטרולה על תשלום המס - כרטיסיה של המשלמים ושל אלא שאינם משלמים. במושבה רוב הפועלים הקבועים אינם משלמים. לדעת וה"ב אין צדק באי תשלום מס לוה"פ מפועלי המשקים והמושבות . תקציב המרכז החקלאי הוא 250 לא"י לחודש - 200 משכרות והוצאות, 65-50 לתשלום חובות. הכנסה רק 200 לא"י. המשקים משלמים רק 6 גרוש לחודש. יש להקטין הוצאות המרכז. סניף ירושלם מיותר (עולה 20 לא"י לחודש). וה"ב אינה יכלה, לדעת גורפינקל לתקן האtרט ולהבטיח את איזון התקציב, אלא רק הוה"פ. תפקיד וה"ב נגמר לדעתו. לדעת יערי ואידלסון יש הכרח בוה"ב גם להבא. הועדים המבקרים המקומיים אינם קיימים - אין אנשים מתאימים לתפקיד. האיש המוכשר הולך למוסד אכסקוטיבי. הערעורים והקובלנות הם פרי ליקוידציה של חוסר עבודה. גם חוסר חוקת חלוקת עבודה משפיע לרעה. בכלל יש השקטה בצבור. וה"ב אינה מרוצה מהעובדה שהוה"פ אינו מקים מסקנותיה. ישיבה עם ב"כ השרון והמרכז החקלאי: לופט, נטע בנקובר ואייזנברג מכפר סבא, שנקמן ובורשטין ממגדיאל. אגב סכסוך עם קבלן לבנין בכפר סבא, שקבל 6 פועלים מחוץ ללשכה {0073-08} נתגלה רצון הועד החקלאי בכ"ס להלחם בהסתדרות. הועד לא נתן שהסכסוך עם הקבלן יגמר בלי התערבות הועד. נטע הציע הפסקת העבודה עד לבוררות, אולם הועד דרש חידוש העבודה קודם כל. לבססוף גמר נטע עם הקבלן שאתמול בצחרים יפסיק העבודה ותהיה בוררות. אתמול היתה הבוררות. הרב אהרונסון היה המכריע. ופסק שהקבלן יקבל עוד 6 פועלים מהלשכה. וקבוצת השנים עשר תתחלף בעבודה לפי תור הלשכה. החברים בב"ס יקבלו הפסק בהתמרמרות (אגב = 4 מפועלי הקבלן הם חברי ההסתדרות). הוסכם שביום הרביעי הבא תהיה ישיבה עם הועד החקלאי וועד פועלי כ"ס והמרכז לדון על יחסים קבועים בעניני עבודה. הועד החקלאי הבטיח בכתב שעד אז לא יהיו מריבות. אולם נטע חושש שלא יעמדו בדבורם. הועד החקלאי נכנס להתאחדות האכרים, יש גם אכרים שרוצים להכניס עבודה ערבית. יש טינה על העבר: הלשכה לא עמדה על הגובה, הפסיקו עבודות בלי בירור מוקדם, עבדו פחות בשמונה שעות, עבודת לילה בהשקאה עולה ביוקר (הוספה של 50%). שאלתי את איזנברג אם תלונותהאכרים מבוססות. לדבריו היו לפני שנתיים יחסיס פטריארחליים, והיו דברים לא טובים מצד הלשכה, אך המצב השתבח. האכרים מפחדים מכוח הפועלים שהולך וגדול. חרבה פועלים קונים מגרשים, יש גם השפעה של התאחדות האכרים. גם בנקובר סובר שהיו שגיאות ואי סדרים מצד הלשכה. אבל עכשיו הוטב המצב, הלשכה מתחשבת עם צרכי האכרים. שנקמן ממגדיאל מוסר שאגודת הפרדסנים מתכוננת לפתוח לשכה אשד השלוט בעבודה ותפנה ללשכת ההסתדרות לקבל את הפועלים. {0073-09} האכרים מתאוננים על הלשכה, ויש יסור לטענות. אך אין לחשוש שיקרה בםגדיאל מח שקרח בכ"ס. לופט מוסר שגם בהרצליה יש מצב רומא לכ"פ, סמילנסקי ופסקל דברו על לב האכרים להכנס להתאחדות האכרים, הרצליה לא החליטה עוד, אך יש מצב רוח של כניסה. בכל גוש השרון יש נטיה להל.חם בלשכה ובארגון הפועלים. יש הכרח בפעולה נגדית, אך לא מצדנו, כי אם מצד חבר החקלאים הלאומיים. מלחמתנו, לדעת לופט, תחזק את האכרים. הגדתי לחברים שלדעתי אשמים החברים הרבה במצב רוח זה שנכנס בגוש השרון, כי לא התנהגו בהבנה ובאחריות, נם המרכז החקלאי והוה"פ לא שמו לב במדה מספיקה למצב. העברות הקלות מצדנו נראות לאכרים כחמורות, ועלינו לראות את הדברים גס בעיני האכרים. יש חשיבות רבה בגמר המו"מ והחוזה עם חבר החקלאים הלאומיים, עלינו להתאמץ לשמור לע"ע על השקט. אך אם לפני הישיבה עם הועד בכפר סבא ינסה מי שהוא להרוס את הארגון ולקבל פועלים מחוץ ללשכה אין לעבור על הדבר בשתיקה, כדעת לופט, אך יש להזהר מכל אלמות ומכוח. ישיבה מאחת עד 5 אה"צ עם ועד אגודת פועלי המחט. ומשביר טכסטיל: זהבי = אגורת המחט, שניידרמן = עתיד, זריצקי = קואופרטיב תופרות "התחיה", מונדליאק, זיאמה. נמירובסקי, זברסקי, ברודני, ירקוני, קיציס, אליהו ואנכי. זהבי קובל שמשביר טכסטיל לוחם באגודת מחט. המשביר משתמש בעבודה לא {0073-10} מאורגנת (הפועל יפה) לא מכיר באגודה, נותן עבודה לאכוהב שעובדות אצלו לא חברות ההסתדרות. לא מקיים הסכם על התעריף עם האגודה, הוריד השכר בחצי גרוש. זריצקי קובלת שבשעה שהסינדקט גוחן לקואופרטיב עבודה - מונע המשביר העבודה מהן. הסינדיקט משלם ב2- גרוש יותר מהמשביר בעד חולצת. שניידרמן מתאונן על יחס דע מצד מנהלי המשביר טכסטיל לפועל שנכנם אצלם בעניני עבודה. לעתיד לא נותנים עבודה. ירקוני מוסר: חלק גדול של פדיון מ.-ט. תוצרת הארץ (גרבים ונעלים רק מהארץ). לרוב קונים מבתי חרושת ולא עושים בעצמם, רק חיטות מוסרים בעצמם לעבוד. תיטות המ.ט. מרוכזת כולה בשני מקומות: עתיד וויטונסקר. אצל ויטונסקר הפועלים מאורגנים. לשניהם העבודה נמסרת בתנאים שוים. כשהיתה הרמת המחיר - הרים גם מ.ט. המחיר. הפועל יפה נתקבל בהסכמת האגורה (קיציס מאשר זאת). הוא לא היה חבר ההסתדרות ונרשם אתר כך בהסתדרות. המשביר הוסיף בזמנו גרוש. אך הוסכם שאם לא יוכל להתחרות בשוק יורשה לערער על המחיר. חולצות מוסרים לאבוהב. כי אין מקום עבודה אחר שיוכל לעשות חולצות כאילו. שאלתי מי אשם באי ארגון פועלות אבוהב - הבעל בית או הפועלות. מונדליאק ענה שהפועלות, ספרדיות. אינן רוצות להתארגן. זברסקי מספר שקואופרטיב "עמל" נעלים היו לו טענות נגד מ.ט. ונתברר ש"עמל" בעצמו אשם. אך טענת עתיד צודקות. ז. מציע לדרוש ממ.ט. חוזה המחייב לעבודה מאורגנת ואחוז מסוים מעבודתו לקואופרטיב בתנאיםשוים את שאר נותני העבודה. {0073-11} ירקוני הציע = ברודני הודיע שאינו בטוח אם הנהלת מ.ט. תסכים לכך = שכל העבודה בחיטוט תהיה בעבודה מאורגנת על פי התעריף המוסכם נם ע"י האגודה, ושני שלישים של עבודה זו תמסר לעתיד. אך מ.פ.י. חייבת לדאוג שחברי עתיד לא יזיקו בפעולתם באגודה למ.ט. על מסירתו חלק של העבודה למקום עבודה מאורגן אחר. אגב הוכוח נודע לי שהמ.ט. מוכר גרבים של הנלחם בהסתדרות. הודעתי לברודני שההסתדרות לא תוכל לסבול שמ.ט. תמכור תוצרת של נותן עבודה הלוחם בהסתדרות, ואפילו אם נצטרך לבטל את המ.ט. לא ננהוג בשום דבר מנהג יקוב הדין את ההר, אך בשא.לת עבודה מאורגנת לא נוכל לוותר. סידור עצם הסכסוך נמסר לועדה מצומצמת של ירקוני וברודני זברסקי קיציס ומונדליאק.