יומנים > יומן - מלא 04/09/1939

{P001} {0169-03} ירושלים, 4.09.1939 בבוקר בא אצלי קזיניצקי (הוא מתנדב הגדוד העברי במלחמה האחרונה מיוצאי ארגנטינה, יושב בנחלת אחים, בית רבי). הציע את עצמו לשליחות בדרום-אמריקה לארגן שם "חלוץ", אם יהיה צורך - מתנדבים לגדוד העברי. ----------------- ב11:00- בא אלי ד'ר רוקח מועד הסתדרות הרופאים. יש להם 1,500 רופאים מאורגנים, ורק מעט לא מאורגנים. ביניהם כ60- או 7- מנתחים מומחים ומאות אחדות מנתחים למחצה. מחלקת הבריאות של הממשלה פנתה כבר לרופאים שלא קבלו רשיונות לעבוד בארץ, וכמו כן לרופאים צעירים והזמינה אותם לעבוד בצבא. לפני ימים אחדים פנתה הסתדרות הרופאים את הממשלה והציעה את שרותה. הממשלה שלחה שאלון לרופאים, בו שאלה אם הם מוכנים לעבוד בארץ, בארצות הסמוכות או בעולם כולו. התשובה של הרוב היתה: בארץ ובארצות הסמוכות. מרכז הסתדרות הרופאים נמצא בתל-אביב (רחוב מזאי'ה 24), היו'ר - ד'ר שרמן נמצא עכשיו בחו'ל. הסתדרות הרופאים מוכנה לעמוד לשרות הסוכנות בכל עניני גיוס עזרה לצבא האנגלי. ----------------- קפלן הודיע לי על דבר תכנית פינוי של יושבי חיפה. המחשבה היא לפנות 20,000 יהודים ו10,000- ערבים. לדעתי יש להתנגד לפעולה זו. ----------------- ב12:00- בא אצלי הרב בלוי. של על המצב הפוליטי על הנעשה בקרב הערבים. נתתי לו סקירה על המצב ועל תכניותינו. הוא סיפר לי שאמש התקיימה ישיבת ההנהלה של ה,אגודה", ומחליטו לשאול אותי אם אנחנו מוכנים לשיתוף פעולה מלא עם ה"אגודה" בשעתחירום יותר מאשר קודם. הם רוצים בשיתוף פעולה בכל החזית. שאלתיו: כיצד ובמה? ענה בהסתייגות שהוא עונה על אחריות עצמו, ואולי יש בתשובתו יותר ממה שהורשה להגיד לי, שכוונתם להשתתף בסוכנות כהוראת שעה. אם הסוכנות מסדרת גיוס, אין הם רוצים בגיוס נפרד, הם מוכנים להשתתף בגיוס שלנו. כמו כן הם רוצים להשתתף בכל עניני הבטחון, הכלכלה ועוד. שאלתי, אם הם נכונים לקבל גם את כל החובות הנובעים מתוך השתתפות זו. אמר: כמובן. {P002} {0169-04} אמרתי לו: דבר זה מחייב גם השתתפות בקרנות. על זאת ענה לי בהשתמטות: הם מבינים שיצטרכו להשתתף גם בהגשת עזרה חמרית. אמרתי לו, שלפי שעה אני יכול לדבר רק בשמי ואני מקדם בברכה רצון זה של ה"אגודה: ואביא את דבריו להנהלה, אולם עלי לציין את הקשיים: (א) קושי פורמאלי. לפי החוקה אין סמכות להנהלה לצרף אליה חברים, ואי אפשר במצב של מלחמה לכנס את מועצת הסוכנות או את הועד האדמיניסטראטיבי. (ב) ייתכנו גם קשיים אחרים מצד חברי ההנהלה. בכל אופן אני מקבל את הרצון לעבודה משותפת, ועד שהענין יוחלט בהבלה בקשתי ממנו לעמוד אתי במגע. אמרתי שהענין יובא להנהלה רק לאחר שישובו כל החברים מגנף, כי לפי שעה נמצאים בארץ רק 4 חברים. ----------------- ב12:45- ישיבה עם אליהו, יוחנן, גלילי על בירור תכנית הגיוס. אחרי שיחה מוקדמת הטלנו על שלושה חברים: י'וסף, גורדון ויוחנן לעבד תכנית של שימוש במגויסים. ----------------- ב2:00- באה אצלי סיעת הפועלים בעירית תל-אביב: זברסקי, גורפינגל. דוב, לוביאניקר, באי-כוח מועצת פועלי תל-אביב לדון על המצב בעיריה. דוב הציע לחזור לעבודה בעיריה, כי בשעת חירום אסור להמשיך באופוזיציה. תמך בדוב רק גורפינקל. לוביאניקר וזברסקי מתנגדים. זברסקי מציג תנאי קודם לחזרה: הכרת החינוך של העובדים. אני תמכתי בדעת דוב לא להציג שום תנאים, אלא לפנות בלי התערבות ההנהלה לגוש הימני, שסיעת הפועלים מוכנה לרגל מצב החירום לחזור להנהלת העיריה בלי שום תנאים. ----------------- ב3:30- בא אצלי קירשנר. הוא רוצה להשאר בארץ ולעבוד עם ההנהלה גם בענינים הפוליטיים וגם בענינים הכלכליים. רצונו להשתתף בכל ישיבות ההנהלה להיות חבר ועד הכלכלי. {P003} {0169-05} אמרתי לו, שברצון נשתף אותו בעבודתנו הפוליטית, אולם מסופקני אם הוא יתאים להיות חבר בועד הכלכלי, כי לועד זה דרושים אישי הישוב הידועים לארץ וגם היודעים מבפנים את צרכי המשק הארצישראלי. ----------------- ב4:00- בא אצלי סולובייציק מחיפה. חיפה מנותקת מן המרכז, וניתוק זה מורגש עכשיו ביותר. הם אינם יודעים אם מה שהם עושים על דעת עצמם רצוי. הם מרגישים צורך במגע אמיץ ומתמיד עם ההנהלה. על הפרק בחיפה עומדת שאלת הפינוי 0אוואקואציה). רוצים לפנות 20,000 יהודים ו10,000- ערבים, לא רק ילדים,. הוא מציע להקים בחיפה ועד שייצג את ההנהלה. הוא בעצמו עומד לעזוב את הבנק. כי רוצים שהוא ייבחר לראש ועד "הדר הכרמל". הוא מוכן להיות חבר בועדה. לדעתו, צריכים להיות בועד זה גם קיש וקפלנסקי. העינים בחיפה מוזנחים. כל העבודות בעיריה ובממשלה נעשות בעבודה ערבית ואין דואג. מדברים עכשיו על קנית המושבה הגרמנית. יש שאלה של חומר גלמי, בגלל העדרו תושתק התעשיה. אמרתי לו, שאביא את דבריו להנהלה, ושבינתיים אני מבקש ממנו, שהוא יהיה האיש שיעמוד בקשר אמיץ עם ההנהלה. היות ובתנטי המלחמה יש קושי להודיע הכל טלפונית, יהיה צורך שהוא יבוא מפעם לפעם לירושלים. ----------------- ב4:40- בא אפ.ר. במסיבה השתתפו בן-צבי, משה, קפלן ואנוכי. משה מסר על שיחותיו עם פאנל ואיירן סייד בלונדון ועם ווייוול בקאירו. פ.ר. הוסיף, שגם הוא נפגש עם פאנל ודבר אתו על ההגנה האנטי-אורית בתל-אביב וקבל תשובה שאין לאנגליה אמצעים למחוץ לאנגליה. בהיותו בלונדון שמע במשרד המושבות, שווייוול השפיע בכיוון הספר הלבן. לפני שבוע ראה את בארקר והנציב. אמר לבארקר שישי לו צבא יהודי בארץ שעולה לו בכסף והוא עומד לפרק אותו. בארקר אמר: אל תמהר, חכה עוד שנים-שלושה חדשים. הנציב אמר לו: אנו דנים על השאלה. קל לזיין, אבל קשה לפרק את הנשק ולא קל להחליט בשאלה זו. פ.ר. הוסיף: המצב רציני, איטליה בלי ספק תכנס במלחמה ודרוש צבא יהודי. מלונדון הודיעו לו שהועד הערבי יתקיים בלונדון כל זמן המלחמה {P004} {0169-06} למען סכל כל אינטריצה יהודית. בארקר, לדעתו, בעד צבא יהודי והוא להפשיע על ווייוול, אבל נחוץ שאנו נתן את הכסף בשביל הצבא. הצבא אשר יוקם צריך להיות תחת הועד הלאומי, והסוכנות צריכה להקים משרד צבא, אשר יקים צבא יהודי בחו'ל. הוא מוכן להכנס לועד הלאומי ולטפל בהקמת הצבא. הוא רוצה בקולבורציה עם הסוכנות. אמרתי לו: כניסתך לועד הלאומי ברוכה תהיה, קולבורציה - בכל לבנו. אולם קולבורציה אין פירושה שצד אחד עושה הכל על דעת עצמו והצד השני עושה רק מתוך שיתוף פעולה. קואופרציה היא משני צדדים. את הצורך בצבא היהודי הכרנו עוד לפני פרוץ המלחמה, וזה שלוש שנים וחצי שאנו עומדים בהקמתו, ודבר מה - לא בלתי חשוב - הוקם. יש חיל גוטרים של 20,000 איש, אולם אני מתנגד לחלוקת עולם זו שמציע פ.ר.: חוץ-לארץ - לסוכנות, ארץ-ישראל - לועד הלאומי. הסוכנות אחראית לפעולה המדינית. המכשיר המדיני העיקרי עכשיו זה צבא ואין לדבר על הוצאת הסוכנות מפעולה זו. יבוא יום והכל ייעשה על ידי הישוב, כשהציונות תתגשם - השעה טרם הגיעה. פ.ר. שאל מה לעשות עם פאכרי. אמרתי לו: אנו עומדים על סף מצב חדש. הסיטואציה הפוליטית מעורפלת. אי אפשר ברגע לקבוע קו מדיניות ערבית. לעת עתה ברור רק הרו האנגלי. לפי שעה אין מלחמה בספר הלבן. אם לא יצא חוק הקרקע אין גם נגד מה להלחם. מכיון שהוכרזה מלחמה עלינו לעמוד לימין אנגליה. פ.ר. אמר לבסוף שהיתה אי-הבנה. הוא מכיר שהועד הלאומי צריך לעמוד תחת הסוכנות. עכשיו יש להגביר את הועד הלאומי. הוחלט להמשיך את החשיה מחר בבוקר. ----------------- ב7:00- בא וידרא מחיפה והודיע שהממשלה עומדת למכור את אניות המעפילים שהחרימה. אניה אחת נמכרה ל"עתיד". שאל אם אנחנו נהיה מוכנים להשתתף בקניה. עניתי בחיוב. ---------------- ב7:10- בא רצלי הרב ברלין. הגיע לארץ ברכבת. באנקארה נפגש עם אליהו אפשטיין, שבקש ממנו לשלוח מומחה חימי לתורכיה. בקושטא נפגש עם גינזבורג שהציע, שהישוב יעשה ג'סטה של ידידות כלפי תורכיה וילווה לממשלתה 5 מיליון לא'י. {P005} {0169-07} הוא מצא בארץ מצב חמור, ביחוד בבנקים. שאל מה יהיה אחרי 15 ימי ההגבלה. יעצתיו לדבר על זה עם קפלן. אמר שהמצב בארץ בכלל חמור ויש להעמיד אישים חשובים בראשי המוסדות. אמרתי לו שהחלטנו להקים ועד כלכלי. הוא דרש לדואג גם לישוב הישן, ובעיקר לישיבות. מחר תתקיים ישיבה של מנהלי הישיבות בראשותו, והרבנות הראשית רוצה לבוא אלי בדרישה לקבל על עצמנו את הדאגה לישיבות. אמרתי לו שכציוני עליו לזכור, שיש כרגע ענינים הרבה יותר חיוניים. לבסוף בשר לי שהוא יחזור ל"כופר הישוב" במקומו של ד'ר בארט. לדעתו, יש להגביר את "כופר הישוב" או לבטלו. ----------------- ב7:30- באו אצלי חברי המזכירות גלילי וגפן. מ"כפר הישוב" הם קבלו הפעם כ2,500- לא'י פחות מאשר בחודש הקודם, כי הכנסות הכפר יורדות ועלולות לרדת עוד יותר. משום כך היו צריכים לקצץ בענפים חיוניים, גם בחי'ש ובתעשיה. מן הקצוצים: קורס ארצי שעלה 500 לחודש, קורס אחד לראשי כתות - 230, קורס שני - 80, השתלמות לראשי כתות - 80, תעשיה - 100. אמרתי להם, שלפי שעה קיים התקציב שלנו של לפני הקונגרס. התקציב שנקצב בקונגרס בטל למעשה, כי יש למחוק כמעט כל ארצות אירופה בתור ארצות מכניסות, ואנו מעיינים אתה בחדש בכל התקציב שלנו, בכללו בתקציב הארגון, אולם אנו עמדים להגדיל את היקף הפעולה של האירגון לרגל הגיוס שהכרזנו עליו. ----------------- ב10:20- שיחה ארוכה עם יוחנן על המשך עבודתו. הוא הסביר לי הנימוקים האישיים והציבוריים שבגללם אין לו בהחלט שום אפשרות להמשיך בפעולתו. הצעתי לו להשאר יועץ צבאי על יד ההנהלה. לכך הסכים.