יומנים > יומן - מלא 04/10/1932

{P001} {0109-47} ד' תשרי 4 באוקטובר ישיבה עם ואברהם אכר: עוד לפני שנה ניסתה המועצה פה לסדר סקציה של בנאים וטייחים. החלה מלחמה בקבוצות שסרבו לקבל בעלי מקצוע מהסקציה. הלשכה היתה מוסרת כל העבודה לקבוצות. מספר חברי הקבוצות 120, בתוכם כ25- בעלי מקצוע. בסקציה יש כשבעים בעלי מקצוע. לפני שנה פיזר קיציס את הסקציה. ההסכם של מ.פ.ת"א עם הקבלנים לא נתקיים, כי לא עמד מאחוריו כוח מאורגן של פועלים. לפני 1/2 2 חדשים פנו הבנאים והטייחים (70 איש) בפטיציה למועצה להקים אגודה מקצועית, אבטונומית, עבודה חלקית - רק ביומית, קבלת פועלים ע"י האגודה, קבלנות אפשרית רק בעבודה שלמה בתורת מעבר, אי-קבלת בעל מקצוע כחבר לקבוצה בלי הסכמת האגודה. כשעבודה נתרבתה בזמן האחרון נכנסו הרבה קבוצות ופועלים מכל הארץ. הורידו מחירים וקבלו עבודה. והפטיציה דרשה שמבלי הסכמת האגודה אסור לאיש מחוץ לת"א לעבוד כאן. {0109-48} קיציס הבטיח לקרוא אספה - אבל לא קיים זאת. הבנאים פנו לוה"פ לרמז ולקפלן. נקראה אספה. בא רמז והציע ליצור סקציה של בעלי מקצוע שלא תהיה זקוקה לאגודת הבנין אלא ישר למועצה - וועד קבוצות לפקח על עבודתן. הדבר האחרון הפחיד את בעלי המקצוע. נוצר אי-אמון לאנשי המועצה. המועצה מצדה אינה מאמינה לבעלי מקצוע. שאלת הקבוצות לא נפתרה. גמרנו שנמשיך הבירור וננסה להסיק מסקנות ביום הכיפורים בהשתתפות ב"כ המועצה, המשרד, ועד האגודה. - בעשר יצאתי עם דב לחיפה ול"נשר". ישיבה עם ועד פועלי "נשר". ביום שלישי שעבר פרצה שביתה אצל חוצבי ההר הערבים - 150 איש - הקבלן גם מכריח הפועלים לקנות ממנו צרכי החיים, ובכל שבת הוא מוכר להם לכל אחד שתי אוקיות בשר, 5 גרוש אוקיה. בפעם האחרונה מכר להם נבלה, לא רצו לקנות, פרצה קטטה, טענו גם נגד מחירים זולים, הראו שבמחצבה הקרובה (של אבן סיד) מקבלים 15 גרוש. פרצה שביתה ופנו לפועלים היהודים לעזרה. ועד הפועלים ניסח את הדרישות: 1) 15 גרוש ליום (עד עכשיו קבלו 10 גרוש ועבדו מחמש בבוקר עד שש בערב בהפסקה של שעה ורבע), 2) 9 שעות עבודה, 3) ביטול ההכרח לקנות בחנות הקבלן. סידרו ועד פועלים מכל כפר חבר בועד. (הפועלים הם פלחים מסביבות שכם). הערבים נתנו בכתב יפוי כוח לועד הפועלים היהודי. הזמינו את הקבלן ומסרו לו הדרישות (3 יהודים 2 ערבים). הקבלן הכחיש {0109-49} שהוא מכריח אותם לקנות בחנותו, אבל הערבים בפניו (בפעם הראשונה). לשתי הדרישות התנגד באמתלא שאין הוא בעל העבודה, הוא רק קבלן. הציע להם שותפות. הישיבה לא נתנה כל תוצאות. הקבלן הבטיח לתת תשובה למחרת - אבל מאז לא ראו אותו. היו תשעה פועלים שרצו להמשיך העבודה, אבל הכריחו אותם להפסיק. כל הפועלים מאוחדים. כשהנהלת ביתה"ח הפסיקה את העבודה חששו שמא זה ישפיע לרעה, אולם הערבים הודיעו שהם מוכנים לשבות גם חודש - חודשיים. היו נסיונות מצדדים שונים (מצד אנשי הקבלן) להשפיע על השובתים, אבל הפועלים גרשו אותם. האגודה הערבית נסתה להשפיע. מוצבח אפנדי (הקבלן) הביע נכונות לחתום על שטר בוררות אם האגודה הערבית תתמוך. אך הפועלים סרבו - הודיעו שהם קשורים עם היהודים ולא יפרדו מהם. נסו להסית אותם נגד היהודים - אבל לא הצליחו. הנהלת נשר לע"ע שותקת. ארדשטיין דיבר עם מנשה פולק. מ.פ. אמר שאינם רוצים להביא לידי שפיכות דמים ולא יביאו מפירי שביתה. שובתים 140 איש. גרינברג שלח שליחים (מהשובתים) להכפרים הערבים בסביבות שכם להודיע על השביתה וסבותיה ולהביא אוכל. הביאו לחם ופירות. עד עכשיו לא דרשו עזרה חמרית, אולם יש משפחות אחדות גדולות בחיפה הסובלות מחסור. הערבים הודיעו למושל ולהנהלת נשר את סיבות השביתה ודרישותיהם. אתמול הקריאו לפניהם את הידיעה שהיתה בדבר. {0109-50} חושבים מחרתים לסדר מגבית בשעת התשלום. שילינג או שני שילינגים מכל אחד. בית החרושת יבטל עוד 6 ימים. לע"ע אין השביתה לוחצת. מבלי עבודת הערבים אי אפשר לפתוח ביה"ח - כי אין חומר. - העירותי שנעשה משגה כבד שעד עכשיו לא הוגשה לשובתים עזרה חמרית, אף לא עזרה מוסרית גלויה - הודעה בעברית וערבית לצבור על השביתה, ויש לתקן דבר זה מיד. לשאלתי מה יעשו הפועלים היהודים אם בעזרת הממשלה יוציאו את השובתים ויכניסו מפירי שביתה? קמינקו מצהיר ששום פועל יהודי לא יקבל החומר של מפירי שביתה. אבל אין לדעתו להגיד זאת לערבים, כי אחרי זה לא יסכימו לשום פשרה. שאלתיו אם הוא חושב שיש להסכים לשכר פחות מ15-, לאחר שאנו דורשים מהממשלה (ואנו מעונינים בכך) שיקבע מינימום של לא פחות מ15- גרוש. פולק (אחד הפועלים) סובר שלא יתכן שהפועל העברי יסדר שביתת אהדה כי זה יזיק לנו בכל הארץ, ויקלקל היחסים עם ההנהלה. גם גוטרמן (חבר ועד הפועלים) אינו בטוח אם כל הפועלים יסכימו לשביתת אהדה. הודעתי - שאם יהיה צורך - תאסור ההסתדרות על חבריה {0109-51} לעבוד עם חומר של מפירי שביתה. בשש קראנו לאספה פומבית. לא היו רבים, כי חלק עובד עד שש וחלק נמצא בחיפה. גרינברג פתח. מסר על השתלשלות השביתה והסביר מדוע אין לקבל חומר של מפירי שביתה. סייע לדבריו גוטרמן. רוכל (פוע"צ) הצטרף לקודמים והביע תקווה שאבטוריטה של הוה"פ ישפיע על החברים - והם מרובים כאן - שחושבים שאין לתת יותר עזרה מאשר אהדה סתם או שילינג. יש צורך שועד הפועלים העברי יעמוד בקונטקט את ועד הפועלים הערבי למען שאם תצליח השביתה לא תעשה לאל במשך הזמן ע"י פטורי הפועלים האלה. טופולנסקי (בלתי מפלגתי) קובל על הפועלים שלא דאגו עד עכשיו לחצב, אם כי היו כבר כאן שתי התפרצויות ויש לדאוג להמשך הפעולה להבא. הסברתי עמדת ההסתדרות, ואח"כ נתקבלו החלטות שהציע ועד הפועלים. לא הצביעו - כי שאלו מי נגד - ואיש לא הצביע נגד. מיד אח"כ היתה ישיבה עם ועד הפועלים הערבי. - בשמונה וחצי חזרנו לחיפה - לאספת פועלי החשמל. פועלי החשמל החליטו, לפי דברי בנין, לעכב תשלום המסים למען המריץ את הוה"פ לבוא בדברים אתם. יש התנגשויות {0109-52} עם ההנהלה - והפועלים בודדים פנו כמה פעמים לוה"פ ולא נענו. ועד הפועלים הוכרח מפני כך להתפטר. השאלות לוחצות: 1) חוקה, המו"מ נמשך ללא תוצאות. 2) העברת פועלי גשר לתחנה ופיטורי פועלים קבועים, 3) אי תשלום פיצויים - לפי החלטת הקורטוריום. הוא מציע שבישיבה עם ועד הפועלים יוסקו מסקנות ואח"כ יגמר המו"מ עם החברה. רמז קובע שהעובדות שנמסרו ע"י שפירא (מפועלי חשמל - יו"ר האספה) בישיבת ועד הפועלים אינן נכונות, ומקריא אח הפרוטוקולים והמכתבים המאשרים דבריו.