יומנים > יומן - מלא 04/10/1963

{P001} {0198-158} ,4.10.63 יום ו' 10 - בא אצלי ניל סחר - אחיה של תקווה שעבדה במשרדי. הוא מנהל "הפרלמנט" של הנוער בת"א. הפרלמנט קיים כבר השנה השלישית. נפגש עם הנוער שבא לועידה העולמית והציע להם להקים "בריגדה" לנוער יהודי, ב"פרלמנט" משתתפים 31 נציגים של ב"ס תיכוניים בת"א, נפגשים אחת בשבועים. יש לו רושם שבחו"ל יש נוער טוב ויש רק להפעילו. רוצה שאני אפרוס כנפי על הארגון. אמרתי לו: השנה לא אקח על עצמי שום תפקיד צבורי. גם לא נראה לי שאתה יודע מה שאתה רוצה מהנוער. 11 - בא אצלי יהודה הררי (מקודם בלחי, ידידו של רוקח) [ ח ס ו י ] כתב לי מכתבים על לבון, {0198-159} על אלטלינה, על הבית שבו נרצח שטרן. אנשיו קנו את הדירה למשמרת. שאלתיו מה הוא רוצה ממני? - יש יהודי גרמני, לרדוויג, היה קרוב ללחי, עכשיו עשיר, בעל גת רמון, רכש ביתו של שטרן, רומן נתחבר עם עזר ועם בר-לב. הם עלולים להשתולל. הוא, הררי, יוכל לבלום את שניהם. מציע לי להשתתף, בחגיגת הבית שרוכש לודוויג. סרבתי. ביקש שנצטלם שנינו. סרבתי. 15 - בא אצלי מרדרכי קראדי, יליד בנגאזי. עבד כסבל בנמל טריפולי. בא ב1949- לארץ. עבד 3 שנים בצהל. אחיו הוא עכשיו סרן בצבא. טוען כי יש אפליה נגד בני עדות המזרח. לשכת העבודה בת"א שלחה אותו ליפו לעבוד בקפת חולים. לקבל הקהל. זה היה לפני שנה. טלר, מזכיר מפ. בת ים לא קיבל אותו כשנודע לו שהוא מבנגזי. אחר כך קיבל במקומו יהודי אירופאי. אמרתי לו שאני שומע רק צד אחד. אין לי יסוד לא להאמין לו, אבל בלי לשמוע את הצד השני איני יכל לקבל דבריו. אני יודע שבמדינה ובהסתדרות אין אפליה, אם כי יתכן שפה ושם יש מקרה בודד של קיפוח. איני עכשיו יכל לתת הוראות, אני אזרח פשוט. אם יזדמן לצריפי בימים הקרובים חבר שאוכל לבקש ממנו שיחקור טענתו אעשה זאת, אבל איני מבטיח לעשות זאת. הוא נתן לי מענו. גר ברמת יוסף, רחוב ,11 יש לו משפחה, אשה ושני ילדים. לדבריו יודע אנגלית, צרפתית ואיטלקית (נתחנך בב"ס איטלקי בטריפולי). הניח אצלי ספר של יהדות לוב. הראה לי מכתב שכתב שלום פלד ביום 8.8.62 לשמואל טלר שאם קראדי יבקש סליחה מטלר יטפלו בו. - לפנות ערב באו אצלי ברגמן ואשתו ומקורב לקנדי וולס (פקיד גבוה) חבר בועדה אטומית בינלאומית, ואשתו (נכדה של תיאודור רוזוולט), עם אשת {0198-160} השגריר הבריטי. שוחחנו על ההגנה ועל סין. הוא שאלני מה למסור לקנדי, אמרתי שיביא שלום לעולם, שוחחתי אתו על סין. כשהם עוד אצלי הגיעו עמוס, מרי, רות ואלון, גליה הזמינה אליה אורחים ולא באה. - אחרי ארוחת הערב הלכתי עם יהושע למדרשה שבה נתכנס סמינר מאנשי מצפה רמון. ברכו אותי וסיפרתי להם על קשרי עם הנגב. החל מחקירותי בשבתי בגלות אמריקה עם בן-צבי, בנסיעתי הראשונה יחד עם ברל לאחר היבחרי להנהלה הציונית - דרך סלט, מנן, כרך, עקבה, אום רשרש, ראס-א- נקב, קוציימה, באר שבע שלא היה אז אף יהודי אחד, לכתי לברנדייס לספר לו על חשיבות הנגב ומפרץ אילת והצעתי להקים ישוב על ים אילת. ברנדייס מיד נתן לי 100,000 דולר למטרה זו אם כי אמרתי לו שלא באתי לבקש כסף אלא תמיכה מוסרית. כי בארץ מביטים על דברי על אילת כעל הזיה, ו"הכשרת הישוב" (טון ותונדון) לא מיהרו בקניה עד שיצא הסה"ל וסגר הדרך לנגב, פקודתי אחרי גמר מלחמת השחרור לצה"ל ללכת לאילת שלא היתה כלל קיימת, וחשיבות מצפה רמון כאמצע הדרך בין באר שבע ובין אילת, ועל המתיישב חגי להביא סתם יהודים למצפה, על ראשנותם ועל משמעותו הנגב קשה להוסיף משהו על דברי ישעיהו (פרק לה') שקרא בפנינו בן ציון. נבואה זו הולכת ומתקיימת. (כשהיה אצלי שליחו של קנדי שאל מאין פרחו "הלילות" שעל השולתן. אמרתי לו כי ישעיהו נבא עליהם (יששום מדבר וציה, ותגל ערבה ותפרח כחבצלת).