יומנים > יומן - מלא 04/11/1949

{P001} {0052-29} 4.11.49 [ נתונים מספריים, ראה מקור מודפס ] ביקר אצלי מוניסון, שליח Z.O.A לבנין הבית הציוני. יש לו סכסוך עם האדריכלים. הזוכה בפרס א' - תכניתו לא מוצאת חן בעיני מוניסון, והאגודה מחייבת לבנות דווקא לפי תכנית זו. מרמינסקי מטפל בענין זה. מתאונן על ציונים כלליים פה שמסיתים עולים בעלי הון שלא ישקיעו כסף בארץ מתוך שנאה לממשלה, מבקש שאזמין פריש להנחת אבן הפינה לבית הציוני. - כתבתי להדסה - על צרכי הארץ וחלוציות באמריקא. - חומר לסקירה. עיבוד שטחים תש"ז: יהודים .7g9 דונם (מטעים . 1 דונם שדה וגן 599.500, בריכות דגים 11.700). ערבים .5.310 (מזה .1.090 מטעים בשנת תש"ח: יהודים - 704.750 (מטעים .159, שדה וגן .532, דגים 13.750). בשנת תש"ט: יהודים .1.181 (תוספת 476.250. דונם) מזה .165 מטעים ( שדה וגן 1 מיליון ( .468), דגים .6ן ( ). ערבים חשט .390 (מזה .9C מטעים). בשנת תשי'י: יהודים .1.403 ( .222) מזה .180 מסעים ( .15), שדה וגן 1.2 מיליון (= 0.2), דגים 1 (= ). - בפרוזדור ירושלים הוקמו 22 נקודות מאז קום המדינה. מטפלים בניקוז .15 דו - בעיקר בעמק חפר, וכן גם בתכנית ייבוש החולה ( .87 דונם). המיכון המוגבר בכל ענפי החקלאות ושיפור שיטות העבודה יורידו הוצאות הייצור. הקומביין לירק מספוא מפחית הוצאות הייצור לחצי. המיכון בפרדסים {0052-30} יפחית הוצאות הייצור ב25%-. המיכון יעלה יבול הפרדסים מ35- ל80- תיבות הדונם. משרד החקלאות מטפל בשיבוח הזנים המינים והגזעים של צמתים ובעלי חיים. האשראי החקלאי הוא 7-8% ל5- שנים. המלווה האמריקני יוזיל האשראי עד 6%. הקמת בנק אגררי יוזיל אשראי חקלאי. אספקה עצמית - הרחבת הפלחיה מחצי למיליון דונם, ירקות ותפוחי אדמה מ30- ל50- אלף דונם, הרפת מ20- ל29- אלף פרות חולבות והלול מ/2.7 מיליון (מ1.3-) מטילות המחייבות אספקה עצמית. ולשיקום הפרדסנות ניחנה הלוואה של 800 אלף ל"י (20 ל"י לדונם). ניחנת עזרה לדילול השורות שיאפשר מיכון. בתשי יוכשרו כמיליון דונם אדמות נטושות ויעובדו כמיליון וחצי דונם. מרחיבים שטחי הירקות. עושים נסיונות בגידול טבק מהזנים ווירג'יניה. נזרעים בטנים להפקת שמן. עושים נסיונות בגידול קיקיון, סלק סוכר וקנה סוכר. נותנים הלוואות בסך 2 . 1 ל"י לשיקום הכפר הערבי - לרכישת זרעים, כליס, בהמות עבודה ועיבוד. כמו כן חולקו אפרוחים וביצי דגירה. מרחיבים המשתלות לעצי פרי. ירכיבו השנה 3 מיליון גפן, 150 אלף עצי שונות, ,100 עצי פרי סובטרופיים. מגרילים יבוא הבקר. באביב תשט הוכנסו 700 ראשי בקר, בעיקר מהולנד. בשנה החדשה יוגבר היבוא - נשלחו מומחים לאפריקא הדרומית, לזלנדיה החדשה, לאבסטרליה, לארצות הבלקן, להולנד, לקנדה ואה"ב. רוצים לביא 3 ראשי בקר. הורחב ענף הצאן, עומדים להביא גזע משובח מסדריניה. {0052-31} הובאו משויצריה תיישים גזעיים למטרות השבחת המין. עומדים להביא מרומניה 3 עזים גזעיות בשביל עולים. חודש המנגנון למדידית המעונות, הנהרות, הנחלים ומי התהום. נשלחה לנגב משלחת הידרולוגית - מטרואולוגית - אוקולוגית, החילנו בקידוחות באיזור הערבה ובאילת. נעשו ניסויים לבורטוריים ביצירת גשם מלאכותי. יש התקדמות בהכנת תמיסה מיוחדת לזריעת עננים להורדת גשם. חודש הדיג בכנרת ובחולה. הורחב הענף. מספר הדייגים בכנרת עלה מ- ל100- ומעלה. העלה פריון העבודה, הוכנסו דגיגי קרפיון וים כנרת. הוזמנו ספינות דיג - 3 מאיטליה, 4 מהולנד, הובאו 6 ספינות הדרכה מאיטליה. מספר הספינות עלה מ5- עד 15, ומספר הדייגים בים מ40- עד 150. מתקדם הדיג החופי ע"י עולים חדשים וחיילים משוחררים (מספרם מגיע כבר ל- איש), 100 דייגים עולים הוכנסו לענף הדיג. נעשה נסיון ראשון לדוג באילת. עבודה בשנת תשייט נוספו כ- 85 איש ואשה בגיל עבודה ונשתחרר כ 5 חיילים וחיילות (ס"ה .135 עובדים). מתחילת יאנואר עד סוף אבגוסט נרשמו בלשכוח העבודה .69, באבגוסט נרשמו רק 25. כנראה שההפרש . נקלטו וחדלו להיזקק ללשכה. {0052-32} הכשרה מקצועית : התאמנו בענפי הבניה כ- 1.5 איש כ55%- של המתלמדים הם חיילים משוחררים, 35% עולים חדשים. איש כבר סיימו תקופח ההכשרה. הפעולה נעשתה ע"י מרכז פועלי הבנין בשותפות עם משרד העובדה, ההכשרה נעשית במקומות העבודה. במחצית השנה הבאה עומדים להכשיר 5 איש. פותחה רשת ענפה של כבישים, בחומס כבישים עורקיים חדשים (איפה? ) שוקמו כבישים ראשיים, תוקנו כבישים וגשרים, כבישי גישה לישובים חקלאיים בכל חלקי הארץ. שיכון וותיקים יקיף .10 משפחות בערים ובמושבות - פועלים, בעלי מלאכה ואנשים מהמעמד הבינוני - בכל אחד מהסוגים האלה חיילים משוחררים. - כמה בתים נבנו? יבנו? איפה? למי? בכסף מי? כמה קילומטר כביש נעשו מחדש, שוקמו, חוקנו, איפה? חינוך ותרבות. באפריל-ספטמבר 949ן נפתחו 50 בתי ספר חדשים בישובי עולים בכפרים נטושים. .0ך ילדים נוספים נקלטו בב"ס עממיים לקראת שנת הלימודים החדשה וכלל התלמידים יגיע ל- .110 לעומת .80 של שנח תש"ט. מוקמים בנינים ל- 1 כיתות נוספות, כעצרת הלואה של מיליון ל"י שתתקבל מהאוצר. בפעם הראשונה ניתנה תמיכה של .80 ל"י לגני ילדים, ו- .55 ל"י לבתי ספר תיכוניים. נכללו ברשת הפקוח של המדינה בת"ס מקצועיים וחקלאיים (כמה ואיפה?). הונח יסוד למכונים ביולוגיים (מה זה?) בחיפה ובירושלים. {0052-33} נתש"ט נפתחו 60 ב"ס לילדים ערבים ובתם ילד. כתשי יכנסו למעגל עוד 7000 ילדים ערבים. בתשי יפתח סמינריון למורים ערבים בחיפה. בתש"ט נספחו בה"ס של האגודה עם 4000 ילדים בגנים, תלמידי תורה: ב"ס לבנות. נמשך מו"מ עס כל ישראל חברים על העברת בתי הספר שלהם לפיקוחנו. בתי החינוך של זרם העובדים בח"א, רמת גן ופ"ת העברו לעיריות. תוך עמל רב בוצעה העברת כל בה"ס העממיים בירושלים, טבריה וצפת לרשיות המקומיות. והושווה הסטטוס של החינוך העממי במדינה כולה. 200 מורים עסוקים בהוראה ובחינוך במחנות עולים. 0,000ן איש (6000 בוגרים, נוער) הוכנסו למעגל הלימודים ב320- כיתות. הוקמו 36 בתי תרבות במחנות העולים. 80 מורים מועסקים בהוראה למבוגרים בישובי עולים. מספר הלומדים מגיע כבר ל- 25. בשתוף עם האוניוורסיטה הוקם מכון למדריכי תרבות (60 איש) - הלימוד ימשך 10 חדשים. התמיכה לאוניוורסיטה הוגבלה מ300- ל75- אלף ל"י לשנה. הוקמה קרן של 10.000 לסטיפנדיות לבעלי כשרון במדע ואמנות (כיצד?) הכנות לאוקטובר 49 - מרס 1950 - מחזור שני של הלוואת מיליון ל"י לבנין כיתות נוספות. יפתח מוסר קבוע להשתלמות מורים, יפתח בית מדרש למורים ערבים. יוקמו 30 בתי תרבות נוספים בישובי עולים, יוכנסו 15.000 לומדים נוספים לשיעורי עברית. תחבורה: שרותי הטלגרף באלחוט ישראל הורחבו לכל ארצות אירופה. שרות טלפון לחו"ל באלחוט ישראל פתוחים עכשיו לכל מנויי הטלפון במדינה. {0052-34} הוקמה בחיפה תחנה אלחוטית לקשר עם ספינות בים, בקרוב יותקן משדר קצר גלים שיגביר יכלתה להתקשר עס ספינות מרוחקות. הופעל משדר קול ישראל בן 7,5 ק"ו המופנה לגולה. בת"א נפתחה מברקה (מברקה? מברקה?) מרכזית, ובה מכונות אבטומטיות לטלגרף ולטלפון חוטי ואלחוטי, לרבות מסירה אלחוטית של תמונות ותעודות. בראשית השנה היו בין הערים הראשיות רק 3 קוים אזרחיים ו9- קווים צבאיים. בסוף ספטמבר יש 59 קווים לאזרחים ולצבא. אורך הרשת הבינעירונית היה בראשית יאנואר 15.457 קילומטר, בסוף ספטמבר 20.606 קלעם, מלבד זאת מופעלים 300 ק"ס קוי טליפון בעזרת חוליות אלחוט. בין ירושלים וח"א יוספו קוים. יותקן קו חוטי לבאר שבע. אורך רשת הטלפון העירונית גדל מ- 125.072 קל"מ עד 148.712, ומספר מכשירי הטלפון מ19.312- עד 21.737. בספטמבר נתקבל ציוד למרכזי טלפונים אבטומטיים שיאפשר תוספת של 6500 קוים (?), במחצית השנה הקרובה יוסיפו לת"א כ- 1 קוים. בקרוב יוחל בהקמת בנינים למרכזי טליפון חדשים בת"א וברמת-גן. אולפני השידור בת"א וירושלים חוברו בתוליות אלחוט משוכללות. מספר השעות בשידור קול ישראל הוגדל מ93/4- עד 14.5 שעה במעת לעת. בחדשי מאי-יוני עברו לידינו (לפי תנאי שביתת הנשק עם עבר הירדן) קטעי מסילת הברזל הרטוב-ירושלים וכן קאקון - ראש העין. המסילות היו רעועות. כמה גשרים היו הרוסים. הושקעה עבודה רבה בתיקון המסילה, בשיפוץ הבנינים. מול תל-כרם נבנתה מסילה חדשה באורך 2,5 קל"מ, נבנתה מסילה חדשה. באורך 7 ק"ט מתחנת ראש העין לצפון ח"א, והרכבת מחיפה לת"א קוצרה ב23- קלי'מ (במקום 128 - 105). {0052-35} ב7- לאבגוסט נפתחה תנועת רכבת משא בין ת"א וירושלים, ב21- לאבגוסט הופעלה רכבת משא בין חיפה לת"א ודרומה, ב21- לספטמבר רכבת נוסעים בין חיפה וח"א. בעשרת ימי ספטמבר עברו 20.086 נוסעים. בחול המועד סוכות הגיע מספר הנוסעים ברכבת בקו זה עד למעלה מ- 7 איש ליום. רשת המסילות הרחבות ביותר ארכה 320 קל"ט, ומזה מופעלים 288 ק"מ. יש בידינו גם 84 ק"מ מסילה צרה. מספר כלי הרכב האזרחיים בארץ. סוף אבגוסט ש"ז 9.985ן, מזה 1ן7.9 מכוניות משא וטנדרים, 5421 מכוניות פרטיות. 1105 מוניות, 780 אבטובוסטים, 4528 אופנועים. הוזמנו 4.064 כלי רכב חדשים, מזה 2121 לצבא ולמשטרה, 471 לממשלה, 310 אבטובוסים, 1621 מכוניות משא וטנדרים למשק האזרחי. תם הזכיון של של הברח המגדלורים הזרה (היב בידה משנת 1860) , וחמשת המגדלורים שבחופי הארץ עברו לרשות הממשלה ומופעלים ע"י משרד התחבורה. במחצית השנה מאפריל - ספטמבר נפרקו בשלושת נמלי הארץ 528.213 טונות מטען, לעומת 278.045 של אותה תקופת אשתקד (רבוי של 250.168 טונות), הוטענו 34.264 טונות (אשתקד הוטענו 118.767 - כולל משלוחי הציוד הבריטי). הגיעו לנמלים 102.591 נוסעים (אשתקד 57.519, רבוי של 2?45.0), הפליגו 9.033 (אשתקד 2892, רבוי של 6141). אורגנה הוצאה מרוכזת של חפצי עולים לשטחי החסנה שמחוץ לנמל. הציוד המיכני הגדיל פריון עבודת הסבלים והסירות בנמל חיפה. גם בנמלי יפו ות"א נוסף ציוד חדש. {0052-36} צי המסחר הישראלי מונה עכשיו 21 ספינות, וקיבולן הוא כדי .50 טונות גי ( .28 טונות בר), עסוקים בו 700 ימאים, מהם בעלי מקצוע זרים. נוספו 4 ספינות משא שקיבולן הוא 14.953 טונות (8882 טונות בר). במחצית השנה הועברו בספינות ישראל 26.200 טונות מטען וכן גם 64.000 נוסעים, היינו 5% מכלל היבוא, למעלה ממחצית הנוסעים דרך הים. עומדת על הפרק רכישת מבדוק צף או בנית מבדוק קבוע בנמל חיפה. אורגנו קורסים להכשרתימאים מוסמכים. הוסמכו 4 רבי-חובל, 3 חובלים ראשונים, 6 חובלים שניים, 1 מכונאי ראשון, 7 מכונאים שנ'ים, 6 מלחים מושלמים. הועלו 45 נערים במתלמדים בספינות. הורחבה מסגרת בית הספר הימי והוכפל מספר תלמידיו. בסוף יולי נפתח השרות השבועי הסדיר של חברת "אל על" (למי החברה?) בקו לוד-רומא-פריס. עד אמצע אוקטובר הסיעה החברה כ800- נוסעים ב14- טיסות. בראשית נובמבר יכנס(נכנס?) סקימיסטר שני. הותקנו שדהועופה באילת למטוסים דו- מנועיים. מדינת ישראל הצטרפה ל"ברית הבינלאומית לתעופה אזרחית". התנועה בשדות התעופה גדלה. בחדשי אפריל-ספטמבר נחתו בשדות לוד וחיפה 1.212 מטוסים (1044 מחו"ל) הגיעו והמריאו 43.810 נוסעים (ביניהם 18.929 עולים) לעומת 11.548 דאשתקד (רבוי 7.381). נפרקו והוטענו 296 טונות משא ודואר לעומת 128 דאשתקד (רבוי 68ן). - {0052-37} מתקני שדה לוד שופצו, נוסף ציוד אלחוטי. ומשואות אור חזקות. הוחל בהרחבת הבנינים. נעשו שיפורים לנוחיות הנוסעים. שדה התעופה פועל 24 שעות במעת לעת. נעשו התיקונים כשדה חיפה. - - - - - קוי היסוד לא נשתנו - לפיהם תפעל הממשלה. במרכז הכפלת הישוב במשך 4 שנים - וכל הכרוך בכך. יש כל הסימנים שהדבריתכן. עלו במרכז שכון, התישבות, פיחוה, משיכת הון) מלחמה ביוקר, הגברת הייצור, עצמאות כלכלית. - - - - - מתקציב הפיתוח. יוקצבו 14.5 מיליון ל"י להשקעות בחקלאות ופרדסנות. המטרה - הקמח אלפי יחידות משק, לבצע מתקני השקאה איזוריה, לשקם הפרדסנות ולבצר החקלאות המערבית. אין הסעיף הנ"ל כולל הלוואות שניתנו לחקלאות ע י בנקים בערבות הממשלה. עד כה ניתנו הלוואות - 2 מיליון ל"י לפרדסנות - לעיבוד ולחמרי אריזה. 1 מיליון לחקלאות מעורבת להרחבת שטחי העיבוד. בשיכון לעולים - השתתפה הממשלה בפעולות עמידר בסכום של 2,3 מיליון ל"י, מלבד זאת הוצאה הממשלה לשיכון עולים עוד 2 מיליון. בסכום הולכות וניבנות: 0 יחידות דיור לעולים בהתישבות, בכלל זה מושבי עובדים, כפרי עבודה וקיבוצים יחידות לתימנים במושבות ובמקומות נטושים, 500 יחידות בבאר שבע, 500 יחידו במקומות אחרים. ס"ה 5000 יחידות דיור. - {0052-38} עד סוף שנת הכספים 1949/50 יוצאו מתקציב הפיתוח: 6 מיליון ל"י לחברת עמידר, 6 מיליון ל"י לשיכון עולים (בכלל זה הסכומים שהזכרתי). מתקציב הפיחות ינתנו 5 מיליון ל"י להלוואות אפותיקאיות לפועלים ותיקים ולחוגים עממיים אחרים, 2 מיליון ל"י לבנין ולעב"צ. (הלוואות לחברות בנין 2.25 מיליון לבנינים צבוריים: בתי חולים, ב"ס ובניני ממשלה, הלוואות לרשיות מקומיות. יבוטל המכס על מלט, יוקטן המכס על עצים וחמרי בניה אחרים - לשם הגברת הבנין. ההשקעות בחקלאות עשויות להגדיל הייצור החקלאי בתקופה הקרובה בחמשים אחוז. ניתנו מלוות לבעלי פרדסים מעובדים וראויים לעבוד בסכום כולל של 1.6 מיליון להשבחת הפרדסים, מלווה של 5 מיליון דולר מכספי המלווה האמריקני, מלווה בערבות הממשלה מהבנקים בסכום של 2 מיליון ל"י לעיבוד וקנית חמרי אריזה.