יומנים > יומן - מלא 05/10/1938

{P001} {0143-25} 5.10.38 (יום הכפורים) הכנת דעת הקהל להסגרת הארך למופתי מתחילה בגלוי. אחרי הודעות חשאיות מירושלם שכל הפקידות מאמינה שבקרוב תחזיר הממשלה את המופתי ותבוא אתו בדברים, כב"כ פלשתינא הערבית - בא היום כתבו של הטיימס מירולשם, כמדומה אותו ברידג'מן שחתם יחד עם הבישוף בירושלם על המכתב בטיימס (22 ספטמבר) שפקעה זכותם של היהודים לארץ, והברית החדשה ביטלה את הנבואה על שיבת ציון - ומצייר בצבעים גדושים את כוח המורשים והשפעתם העצמוה, והתיצבות העם הערבי כולו, על פלחיו ועירונייו, אכריו ואפנדיו, מאחרי המרד ומנהיגו המופתי; לא חלילה למען הוכיח שיש צורך בפעולה נמרצת או שלא נתנו ליהודים הגנה מספיקה, או שהפקידות מעלה בשליחותה, אלא למען הוכיח, כי - The Jews cannot be left in the lurch, an in so far as the N.H. has been realy, it must be protected; but unless Gr. and the Jews, whose claim to liberalism and justice is at stake, are prepered to ride roughshod over the majority in Pal., some other way must be found for solving the Jewish problem and the Pal. problem then by beating the people into submission ---- יחד עם מאמר זה באה ידיעה טלגרפית שמק-מיכל טס הבוקר מירושלם ללונדון. בין הכתב ובין הטס לא מוכרח להיות קשר, אבל חוששני שבין מסקנת הכתב ובין הטיסה יש קשר אמיץ, אל לא סובייקטיבי, הרי אובייקטיבי. האין מסקנת המאמר גם דעתו של מק-מיכל והאין הוא בא הנה לשם כך? אתמול בא הנה מיניסטר החוץ העיראקי ולפי דברי דיילי טלגרף הביא אתו הצעה חדשה בשם ממשלתו, א.ס. והמופתי.... המשבר הולף ובא ----- {0143-26} - מ.מ. הזמין את חיים לחמש וחצי אחה"צ במשרד. כנראה שחיים רוצה ללכת לבדו. - הבוקר ראה פנחס את מ.מ. הוא סיפר לו ב"סוד" שמק-מיכל בא הנה על פי דעתו, והוא מביא אתו גם דעתו של הייננג. מ.מ. הכחיש שיש כאילו איזה מו"מ עם המופתי ואנשיו. כרגיל - שמע מה שאומר השני ושתק. פ.ר. דרש לא חמשת אלפים ולא עשרת "אלפים" צעירים - אלא שני מיליונים. ומיד. - בארבע הוזמנו כולנו אצל חיים: גולדמן, הברלייב, דוב, לוריה, אנכי. בדרך לויצמן ראינו במהדורה החדשה של סטנדרט כי הבוקר היתה קונפריציה במשרד המושבות בשאלת א"י, ושיתכן שמ.מ. יעשה אח"כ הודעה בפרלמנט. סווידי ראה אתמול את הליפכס. חיים אמר שיגיד למ.מ. שאם יציע לנו עליה של סמל (token immigrant) - לא ישיג את ההסכמה שלנו. היו ניחושים מה יגיש מ.מ. חיים אמר בצדק - שמוטב לחכות ולשמוע. לדעתו הוא יודיע לו שהממשלה החליטה להפסיק "זמנית" את העליה, עד שיחליטו על פתרון זמני. לא יתכן שיעשה עכשיו סטטמנט בפרלמנט על איזו פתרון סופי שהוא - בטרם הוגש הרפורט של הועד. אולם היות שמחצית השנה נסתיימה בסוף ספטמבר וכנראה הבטיחו לערבים הפסקה "זמנית" (ראיה - מבגדד ודברי מ.מ. לחיים בשבוע שעבר) - יודיע עכשיו בפרלמנט שתבוא הפסקה "זמנית". - כשיצאנו מחיים אמרתי לדוב שיגש מיד לפרלמנט ויראה ידידינו (מוריסון, ויליאמס, קריץ ג'ונס ואם אפשר אטלי) יזהיר אותם שעלולה לבוא הודעה מעין זו, ושיתכוננו לתקוף הממשלה, ושכעבור שעתיים יודיע להם ברורות - בינתיים סידרנו שלוריה ילווה את חיים למשרד, בצאת חיים ישמע ממנו על השיחה ויבוא מיד למלוני. כאן יושבים ומחכים הברלים וגולדמן. - בשובנו הביתה ראינו המהדורה החדשה של סטנדרט, ובה יש הודעה של מ.מ. בפרלמנט על הרעת המצב בארץ, גיוס שוטרים ומשלוח שלושה גדודים מהודו. אך נדמה לי שאין זו "ההודעה" כנראה שדברים אלה נאמרו במועד השאלות, בטרם החל הוויכוח וההודעה הפוליטית יתכן עוד תבוא. (חמש וחצי לפנות ערב). {0143-27} במתיחות רבה חכינו לבואו של לוריה - ורק ברבע לפני שמונה בא. השיחה במשרד המושבות נמשכה שעה ורבע - ולוריה לא הציל הרבה מפיו של חיים. מ.מ. סיפר על אמצעי הבטחון שאחזו בהם. עם מק-מיכל יבוא גם שליח של הנניג (קווילים?) לא יעשה יותר שום סטטמנט בפרלמנט, אם כי היה לחץ גדול עליו להפסיק העליה, אבל הוא עמד נגדו. הציע לחיים להפגש עם הערבים - העיראקים, הסורים וצירו של א.ס. יש רעיון על פדרציה ערבית ומדינה יהודית בתוכה. ערבי חו,ל פחות קיצונים מערבי א"י ואולי אפשר לבוא אתם לידי הבנה. תפגש אתם ותתן להם מתנות. יעץ. כשחיים שאל: האם לא תהיה במצב קשה עם ועדת וודהד תציע מסקנות נוחות לנו? ענה מ.מ. נכון. לפני שנה אפשר היה להעביר בקבינט מדינה יהודית. עכשיו קשה. - לשם מה בכל זאת הזמין אותו? - התיעצנו על שני המברקים של משה, ודעת כולנו הית החיובית. רצוי שיבוא. אבל תשובה נתן רק מחר - לאחר שיחת חיים עם סוויד. - בכל אופן אני שמח שנתבדיתי בהשערתי על הכרזת הפסקת העליה. גם זו לטובה. אבל - היתנו עליה? - בתשעה טלפן לי חיים: אם שמעתי כבר מלוריה את תוכן שיחתו (הטון של השאלה היה צוהל). אמרתי: מסיפורו של לוריה לא ברור מי העלה הרעיון של פדרציה ערבית ומדינה יהודית בתוכה - אתה או מ. התשובה היתה משונה: שנינו אמרנו זאת... שאל דעתי על בואו של משה. אמרתי לדעתי רצוי שיבוא. גם הוא סבור ככה. אמרתי שמחר נטלגרף למשה.