יומנים > יומן - מלא 05/11/1954

{P001} {0022-79} 5.11.54 היה שבוע של ביקורים מרובים, נעימים, מאלפים, ומטרידים, כנהוג. בשבת, 30 באוקטובר, בא במפתיע זיאמה. הוא מפקפק אם כדאי להקדים הבחירות להסתדרות. הסברתי לו נימוקי נגד דחיה. זיאמה מציע למטה (למרכז המטה) גם גוברין, ררינג, ביטון, נצר, גולדמן (ממרכז הקואופרציה), יצחק שפירא, כסה ואש. כראשם גולדה. אינו סומך הרבה על נמיר שיארגן ח"א. מצי לי להזמין גולדה. היא צריכה להשיב ב4- לנובמבר (לא באה עדיין). נפגש עם אש ונתרשם מאוד ממנו. מתנגד לנידוי מבקש ממני לעשות משהו לטובת אש. {0022-80} סיפרתי לזיאמה על התרשמות יחיאל (מיטבתה) אחרי ביקורו בישובי העולים ששלחו אליהם עולים חדשים ממרוקו, והצעתי לו שיסדר להם נסיעה ל . . . . - הישוב המבוסס של מרוקנים (אח"כ הגידו לי חברים שהם נתבססו ממכירות בשוק השחור). זיאמה סבור שימשיך במינהל הסברה עד 3 חדשים לפני הבחירות. הצבור נהנה ופעולתו מצליחה. הכלליים מעוצבנים ומעוררים השאלה בישיבות הממשלה. זיאמה סבור שיוכל להיפנות לענינים יותר כלליים של הממשלה. דר. קורץ מהפח"מ מרכז קורס של עולים בישובים של הפח"מ ומפא"י. זיאמה חושש למצב במשרד הבטחון. גם משרד הפיתוח לדעתו לא בסדר. שאלני מה אעשה עד ספטמבר ועד בכלל; אמרתי לו אשאר פה, אנאום פעמים אחדות 4-3.אם ישתנה המשטר אולי אשוב. אבל אם לא - אמשיך כאן. - באו חברים מבת-ים (אח"כ קיבלתי מחאות מהרב אשפיזאי ומחרדים בבת ים על חיל שבת. לאושפיזאי (מזרחי) עניתי במכתבי לגלמן). [[ ק ט ע ח ס ו י ]] {0022-81} - אח"כ בא גשטטנר עם אשתו. שיחת רעים. ג'ווט לא הגיע עדיין לארץ. - באו אצלי רפי, אהרונצ'ו וחגי: משרד הפיתוח יתן התקציב להכשרת קרקע שזרועי נסיונות חקלאיים. רפי עומד במגע עם פרדקין ומרוצה ממנו. נהנו 30.000 ל"י להכשרת קרקע. מנקים הבור בעבדה. קודחים בשדה בוקר. מנסים לפתור בעית המים ברמון. משרד החקלאות דורש שתקציב הפיתוח יעבור אליו והוא יעשה העבודה. נתן גיל במשרד החקלאות עושה צרות. מחנה העבודה מבתי הספר שהיה פה בקיץ מתארגן כגרעין נחל. יש לו כבר 14-12 אנשים. ביום 1 בנובמבר יצאה פולה לת"א על מנת להשתתף בעצרת ויצפן ולהיבדק אצל רופא שינים. ביום 30 באוקטובר בא אצלי גם צבי חרומוי, רופא, מנהל מלבן בעין שמר, מתנועת גורדוניה. היה ברוסיה כל זמן המלחמה, ועודנו מדבר רוסית. לדבריו רוב הי הודים בפולין רוצים לעלות וגם הפולנים רוצים שיעלו. במאי ש'ז יצא מפולין, גר בבת ים. - חזני הביא לי ביום 1 באוקטובר שני חבריו - אברהמי וקופילביץ, מהקבוץ ומהמושב של במפנה, אמרו לו שאני מתנגד לגושים דתיים באזור ההתישבותי. והוא בא לדון אתי על ההתיישבות החדשה מבחינה מפלגתית, תנועתית (קשר עם {0022-82} גופים התיישבותיים) ודתית. אמרתי לו שכמובן דתיים יכלים להתיישב בנקודה מיוח דת, ואם יש שלושה ישובים - זה על יד זה (דברים אלה הניחו דעתו), אבל לאו דווקא חברי מפלגה, ואין המפלגה יכלה להוציא מתיישב שאינו חבר במפלגה שלו. שיחה ארוכה על הצביעות הדתית והמפלגתית של מנהלי הרוב בפה"מ ועל בחירות וחסידות. הסברתי מדוע בחירות אזוריות לא יפגעו בדת ובדתיים. ביום ג', 2 בנובמבר באו אצלי בני המושבים. אני הייתי סבור שבאים אלי לסכם דרישות המתיישבים, אבל נתברר שהם הביאו לי צעירים חדשים מכפר בילו, כפר יחזקאל, כפר יהושע ועוד למשוך אותם לישובי הנגב. יש לתנועת המושבים 85 י'שובי עולים, עד עכשיו נכנסו רק ל25-. לכל ישוב דרוש צוות של מדריך חברתי, חקלאי, מאז ומדריכה חברתית. יש להם לע"ע 70 חברים. דרושים לפחות 250. צעירי המושבים חוששים שמושביהם יהרסו אם יעזבו. יפה, ליבין ועוד אחרים גם הסבירו שכפר יחזקאל לא יתקיים - אם ההתיישבות החדשה לא תתקיים, ושהם מגזימים בנזק של יציאתם. המשק לע"ע יצטמצם אבל כשישובו - ישכללו אותו. חוששני שדברינו לא הועילו. בעוד כשנים עשר יום מתכנסים צעירי הקבוצים. ביום ה', 3 בנובמבר, בא אצלי דוליק הורוביץ. סיפר לי על ביקורו בארה"ב, אנגליה וצרפת. השתתף בישיבת הבנק העולמי. בבנק לכל מדינה קול שווה. יש 18 מנהל ים. כל קבוצת ארצות בוחרת מנהל. אנחנו הזדווגנו ליוגוסלביה והולנד, {0022-83} ופעם בשש שנים יבחר מנהל מאתנו. מחוץ לבנק יש קרן של 8 ביליון דולר. לקרן הכנסנו מיליון ורבע, לבנק 90.000 דולר. נותנים רק לציוד. דוליק ניסה להשפיע שיתנו גם לצרכי פיתות אחרים, כי הציוד אנו מקבלים מהשילומים. בא גם דינור. חזר מאמריקא טיפ ל בעזרה ליד ושם (אספת "התובעים" מגרמניה הבטיחו חצי התקציב אם אנחנו ניתן החצי השני). סידר שותפות במקורות השואה עם יווא. דאג לצילומי כתבי יד וחומר היסטורי, נפגש עם איינשטיי ומלא תפילתו והיתה לו שיחה עם הרבי מלובביץ, האחרון מתנגד בכל תוקף להש.צת המדינה. הוא בן 54 (לא כל כך צעיר כשהבינותי מדברי שזר). - ג" רולבנט שנוסע מטעם דבר לישובי העולים. נתתי לו רקע "הליכתם" של צעירי המושבים. בבוקר יום ה', 4 בנובמבר, יצאתי עם לוי למקום קידוח הנפט בקילומטר ה12- מאתנו. פרנקלין הסביר לי מדוע הוא מקווה למצוא נפט. לע"ע מכשירים הסביבה - צנור מים, מכונות. הקידוח יתחיל בעוד כמה שבועות. משם נסעתי בלווית בלס לסכר ירוחם. מתקנים סדקי החלחלול ובעוד שלושה שבועות מקווים לגמור העבודה. אם יצלח - יהיה פה מיליון מ"מ, אפ שר להעלות עד 4 מיליון; לדברי בלס מן ההכרח להביא בצנור 15 מיליו; מ"מ מהצפון, ולאסוף השטפונות - כ15- מיליון מ"מ, זה יאפשר הקמה של 100 ישובים בערך בנגב, כי בערבה לדבריו יש מי תהום, ובערבה אפשר להקים 25 נקודות. בשאר הנגב - עוד כשבעים. צנורות בשביל 15 מיליון מ"מ {0022-84} יעלו 7 מיליון ל"י, וימשך שנתיים, זה הכרחי כי באגמים בלבד לא סגי. יש שנות בצורת. הצנור יבטיח מים לשנת בצורת. ביקשתי ממנו הדברים בכתב ואדבר על כך עם אשכול ויוסף ויוספטל. - היום באו אצלי גלבוע וליפשיץ "מזמנים". גלבוע חזר לפני זבן לא רב (לפני חמש שנים) מרוסיה, בה היה אסור כל ימי המלחמה עד אחרי מלחמת השחרור. לדבריו גם הדור הצעיר גאה על המדינה, ואילו נתנו לעלות היו עולים. ביקש גם ראיון לעתון - לזאת סרבתי. ביקרנו אתמול בגבעות הקרובות לאילת מקום קבע לנקודה. המקום שביקרנו מצא חן ב'עיני. מראה נהדר על הסביבה במזרח ובמערב. הגבעות סלעיות, אבל אפש ר לנסוע עצים, מקום נהדר, בריא. בחורף יהיה קר, אבל אין דבר. רוב החברים מסכימים שכאן תהיה נקודת הקבע. - בא היום נחמיה והביא את הצלמת אנא ריבקין ברוך מסטוקהולם. שלשום בא הנה נוער אמריקני (גם מכמה ארצות אירופה) שבאו לשנה להיות מדריכים לנוער. שוחחתי אתם כשעה קלה. עושים רושם טוב - ונותנים תקווה לעליה חלוצית. - בערב בא אצלי פרדקין. מתאונן כי הישוב בנגב לא גדל מעין גרי ועד אילת ויש רק אלפים נפש, ואולי פחות. בעיקר מרוכזים בארבע נקודות: סדום, פוספטים, תל ירוחם, אילת. כאן יש 400 נפש. כשמונים משפחות ומאתיים רווקים. {0022-85} אין רווקות. במשך השנה נוספו באילת 150 נפש. בעין יהב יש עכשיו 40 מ"מ מים לשעה, במקום 17 שהיו קודם. גידלו השנה תפוחי אדמה, מספוא, ירקות. דרו ש גרעין של 10 אנשים לעין יהב. יצטרפו אליהם אחדים מהמקום.