יומנים > יומן - מלא 06/04/1955

{P001} {0045-25} 6.4.55, ערב פסח ביום א' (3 באפריל) קיימתי בירור על צרכי הבטחון בישובים (אשכול, מ. דיין, חברי הקבוצים והמושבים). ביום ב' (4 אפריל) ועדת חוץ ובטחון בת"א, באותו יום - ישיבה רחבה על בטחון הישובים, וכערב בירור כמפלגה על המצב. ביום ג' 5 באפריל בא אצלי גורדון המילטון מנאסוויק לשיחה פוליטית. אחריו הנדרסון מהלייבור. לפני כך בירור רחב עם כל הגורמים (משטרה, צבא, בניה, סוכנות ועוד) על בטחון הישובים, בשעה 16 - בירור על חזית חלוצית, ובערב - במרכז המפלגה בירור על מים והתיישבות. לפי המומחים יש בכלל 1.8 מיליארד קוב מים, 300 מיליון דרושים לערים, 100 מיליון רזרבה, השאר {0045-26} להשקאה. יתכנו77.0000 יחידות, כבר הוקמו 55 אלף. נשארו עוד 22. דרשתי שכל יחד המים יוקדש אך ורק לגליל ולדרום ולנגב. ולא ינתן עוד מים לצפון. בדרך כלל קיבלו דעתי זו, והמתכננים יגישו תכנית מפורטת. - יצאתי אה"צ לשדה בוקר. ביום ד' 9 במארס נתקיימה בביתי פגישה לעניני בחירות אזוריות בהשתתפות משה ויסגלס (התאחדות בעלי תעשיה), משה בר-נתן (הב" ח), דר. ליהמן - בנק לאומי, מנדס זקם. פרדסן: מנשה אלישר, גרשון גורביץ, יעקב סלומון, דר. לפשיץ. דר. יוחנן רוזנסקי, דר. אוגוסטו לוי - עוד כלכלן יוסף פקר. כעבור שבועיים בערך נתקיימה ישיבה שניה יותר מורחבת. יוסף יעקבסון הציע כנוס של 300 איש בהשתתפות יוסף ספיר והשתתפותי. התנאתי שרק אם ספיר ידבר בעד כחירות יחסיות אשתתף יחד אתו. יעקבסון מבטיח זאת. בסוף מרס (יום ה') נתקיימה התהלוכה של הגדודים היהודים ומלחמת העולם הראשונת והשניה תהלוכה אימפוטנטית, למעלה משציפתי. הלכו וטרנים זקנים וצעירים, זקנות וצעירות. בערב עצרת באיצטדיון. ביום ו', 25 במרס בבוקר שמעתי על ההתקפה בפטיש ומיד יצאתי בפייפר לת"א. נתברר שנחמיה. הרמטכל ואחרים נמצאו במצדה מיום ה'. משם באו לשדה בוקר לאחר ששמעו על מאורע פטיש, אך אני כבר הייתי בח"א. הזמנתי את משח שחיה אז {0045-27} בת"א והצעתי לגרש המצרים מרצועת עזה. משח התנגד לכך בכל תוקף. הצעתי פגישה מצומצמת למחר. נתכנסו אשכול, גולדה, זיאמה, משה דיין, םשה ש. ואנכי. אשכול וגולדה תמכו בי. זיאמה - התנגד. הסכמנו לכנס בערב כל חברינו בירושלים ואחה"צ עליתי לירושלים. בכנוס השתתפו כל חברינו בממשלה (מחוץ לשיטריט שלא נמצא). למתנגדים נצטרפו נפתלי ודינור. ביום ראשון 27.3.55 הצעתי הדבר בישיבת הממשלה. חמך בי מהכלליים רק סרלין, אך בסוף דבריו הפך דעתו. זיאמה התנגד אך הודיע שלא יצביע נגדי מטעמים אירציונליים. לתמהוני חמך בי שפירא. לפי הצעת רוקח - נדחתה ההצבעה למנוע. ביום ב' (28 במארס) יצאתי לפטיש. נתקיימה אספח הישוב (קורדיסטנים מפרס) ואח"כ ישיבה עם "הבנים" והצבא. נתבררו צרכי השמירה והבטחון. משם חזרתי לירושלים ביום ו' (1 אפריל) חזרתי לשדה בוקר וגמרתי עריכת המצע להסתדרות. - ביום ד' 30.3.55 נתקיימה במשרדי בקריה ישיבת משרד החינוך (דינור, גר-"נא ועוד) בנטוויץ , בן יהודה ודר. שפירא, הרמטכל ונציגי גדנע - על יציאת משביעיות לישובי עולים כחובה - לשלושח שבועות. הגענו לידי חמנית מוסכמת, סרטים אתריס עוד יוסכמו בין נציגי משרד החינוך וחצבא. {0045-28} בנטואיץ שחזר ממסלול וגילת שבהם בילו תלמידיו שלושה שבועות (לפני "פטיש" ולאתריו) היה מלא התפעלות מהחוויה של התלפידים והמתיישבים כאחת.