יומנים > יומן - מלא 06/05/1939

{P001} {0189-59} 6 מאי ת"א. בבוקר כינוס של חברים בחדרי, שנקראו ע"י מזכירות האיחוד, להתגייס להפצת השקל בגולה. החברים נענו: קפלנסקי, הפט, שמואל פרידמן ועוד התנדבו לצאת. {P002} {0189-60} בהזדמנות זו דרש ממני קפלנסקי 500 לא"י לרכישת ספינת המפרשים שנדב זליגמן לבית-ספר הימי. שויה של הספינה כ4.000- - 3 לא"י. יש לציידה במוטור, שיעלה כאלף לא"י. הבאתה לארץ תעלה כ500- לא"י. הבטחתי להשיג לא 150 לא"י. אה"צ בא אצלי ספיר מפ"ת. חשבתי שהוא רוצה לשוחח אתי על המצב הפוליטי. הוא עורר שאלת העבודה במושבות - במשק הפרדסנות, ושמעתי ממנו הפעם דברים של טעם הדורשים עצה ותושיה. הפעם העסיקה הפרדסנות 100% עבודה עברית, הנסיון נכשל במחינה משקית, ארגונית ומקצועית. מספר הפועלים הדרוש לקטיף הוא פי שלושה מהמספר הדרוש בקיץ. הקטיף תלוי במזג האויר ובתקופת בוא האניה. הכמות הגדולה הדרושה בדחיפות - אינה בנמצא. הפועל העירוני המועבר בקושי למושבה לא יסכון לעבודה. תוצרתו קטנה וגרועה. אינו רואה בעבודה זו קביעות. הפועל הטוב - מבני המושבה ומעובדי משק - בוחר עבודה מיוחסת המשתלמת בשכר גבוה. האכר רודף אחרי הפועל ומשלם שכר למעלה מיכלתו - או מפגר בקטיף ובעבודות אחרות. למעדר לא יצלחו רוב הפועלים. ברוב העבודות עובדים טירונים, ומתחלפים במהירות. כל פועל שואף לעבודת בנין או עבודה "דקה". הרכב הישוב היהודי אין בכוחו לפתור שאלת העבודה העונתית. משק הפרדסנות זקוק לישוב אכרי למחצה, שיתפנה לעבודה זו בשעת העוני. משקי הפועלים שבמושבה וסביבתה, אינם פותרים {0189-61} השאלה, כי משקם אף הוא משק פרדסים, ובעונה הבוערת - "בוערים" גם הם. העיר אין בכוחה לפתור השאלה. והפרדסן או שאינו משיג הפועל בעתו, או שמשיג פועל טירון, משלם לו ביוקר ומקבל תוצרת נמוכה. הפועלים שישנם אינם קבועים, והנטיה היא להתרכז בענפים מיוחסים. בלי תכנית "ממלכתית" שתקיף את כל המשק לא תפתר השאלה. יש הכרה גם להוזיל שכר העבודה "המיוחסת" - בפקידות ובאריזה (ובהרכבה). הצעתי לו להרצות על השאלה במסיבת אישי ההסת'. הצרות הכלכליות, לדעתו, יסבכו סבך נוסף את היחדים הפוליטיים. האכרים נואשים. כשיופיע הספר הלבן תקום אולי התרגשות כללית. אבל מבלי שנוי יסודי ביחסים ובסדרי העבודה המשק תפוג ההתלהבות והישוב יתפורר. לפנות ערב בא אצלי רוקח (על-פי הזמנתי). לאחר שסיפרתי לו על המצב המדיני - שהספר הלבן כנראה יופיע בקרוב, והתוצאות הכרוכות בכך - שפך לפני את מרי שיחו. רבים מהחוגים האורחיים היו עוזרים לרוויזיוניסטים, אם כי אינם רוויז., אלא מתוך התנגדות לשמאל. כשנוסד "כופר הישוב" נשארו הרוויז. בהתבדלותם, וכולם נצטרפו לכופר הישוב. היו רק מועטים שסרבו לשלם לכופר הישוב בטענה שהם רוויז. אם כי ידוע שאינם רוויז. הוא, רוקח, נתקף מאז ע"י הרוויז. כאיש שנמכר לשמאל. לא השגיח בזאת. לאח"כ הוא וחבריו נתקפו גם ע"י חוגי הימין. כופר הישוב {P003} {0189-62} בכל זאת הצליח. מה האימפורט בת"א בלבד מכניס חמשת אלפים לא"י לחודש. ומהו הפרס שניתן להם? הסכסוכים נמשכים, וראיה - ענין חדרה, תל-מונד, הבוקר וכו'. הוא חושש שהצבור לא יענה עכשיו. אמרתי שאין לי כל חשש לגבי הצבור הרחב. הגלוי של התנדבות עממית ולכיבוד הישוב במפעל כופר הישוב היה מעין נס. ואני בטוח שאם הישוב יתבע - ייענה. לא הצבור במקומותיו - אלא עשרה עשרים אנשים בצמרת עלולים לרופף את כשרון-יכלתו של הישוב. ואם עשרה - עשרים אנשים אלה יעבדו יחד, מתוך אמונה הדדית וכבוד הדדי - לא יפגר הישוב ולא יקפוץ ידו. אולי היה כדאי לסדר ליגה של ראשי הישוב לבירור היחסים ולשיחות על עניני היום - ליצור הבנה הדדית. רוקח אמר שהוא מוכן להזמין מספר אנשים ביום ה' הבא, כשאבוא שוב לת"א, לשיחה על המצב. הוא ימציא לי הרשימה בעוד יום או יומים. אמרתי שברצון רב אשתתף בשיחה כזו. הלכתי לראות את הצגת הבכורה של "אוהל" - סדום (של לוויק). מציאות של ימינו במסגרת של תנך. יש משהו מיעקב ורחל - ומשהו מבולשביזם אינטלקטואלי של לוויק.