יומנים > יומן - מלא 26/05/1949

{P001} {0048-45} 26.5.49, יום ה' גרשון - בררו תנאי בניח לשכון, בכל שטח קרקע המוצע לבניה יש מערערין ובעלי תביעות. הוא דורש בכל זאת לגשת מיד לעשות בלוקים, ומזהיר שיהסרו (אם נבנה עשרת אלפים יחידות) סיד, מרצפות, חצץ, צירים לדלתות וכדומה. עלינו לקבוע תחילה איזה טיפוס נבחר, היכן נבנה, מי יבנה, מי יממן. חוסכם עם חיל הנדסת, ע. שחר, על תיקון ארבעה כפריס (חיכן?) לשכון עולים. - ד"ר ברגמן מתפטר מהמועצה המרעית, כי המחקר הצבאי קודם, והמצב במחלקה המרעית של משרד הבטחון בכל רע. אמרתי שאין לערבב שני חדברים: דרוש לנו מחקר צבאי - וגם כללי. אם ניישם הנגב יש להקדים מחקר מקיף, וכן דרוש לנו מחקר צרוף - ואין מלכות אחת נוגעת בחברתה. [ חסוי ] - שץ מקבוצת כנרת העובד עם יוספטל בקליטת עליה דורש בנין צריפים עץ, מפני "זמן" ויכולת כספית. לא צוינו עוד מקומות לבנין רבבות. לשכונות מעבר {0048-46} יש מקומות - 5000 מקומות מסומנים - ראשון, נס ציונה, יפו, סלמה, רעננה, פ"ת, רמת השרון, הרצליה, נתניה, תל תנן (בלד-א-שיך), קורדני, עפולה, טבריא, נהריה. המקומות מצוידים במים (יש מקורות למים ויש רק להעביר צנורות במרחק של קילומטר). כל זה מתאים לשכונות מעבר, ולא לקבע. לשיכון קבוע דרוש שטח יותר גדול - 5-6000 דונם, למעבר יש 1000 דונם. שכונות המעבר אינן דורשות ישוב ופרצלציה, מה שאין כן בשכון קבע. 5000 צריפונים אפשר להקים במשך חדשיים, כל צריפון יעלה 180-200 ל"י, לרבות "פיתוח". קוב עץ היה (ובשוק גס עכשיו) 30 ל"י, אבל גמרו חוזה עם יוגוסלויה על 10,000 קוב שיעלה 14-13 ל"י הקוב. ההבדל הוא בגלל 3 ל"י סכס ששוחררו. אך יש עוד הבדל ב14- ל"י? ספסרות. עכשיו יש קיצוב. המחיר 180 ל"י צריפון היה בנוי על סחיר של 30 ל"י קוב. מי נותן הכסף (מיליון ל"י ל5000- צריפונים)? לארבעת אלפים נוחנת הסוכנות מחצה, והממשלה מחצה. אפשר לעשות 300-200 צריפים ליום; בצריפון יש אפשרות לעבודה בלתי מקצועית יותר מאשר כביה בנוי. פועל בצריפון אחרי יומים מוציא תוצרת ומקבל שכר מלא: פועל בבנין ידרוש לפתות שבועיים עד שיעשה תוצרת. טיב הבניה ע"י מתלמדים גרוע מטיב העבודה בצריפי עץ. צריפון אפשר להקים בכל מקום - בניני בלוקים ארק באדמת קלה. באדמה כבדה יעלת יותר ודורש תנאים מיוחדים. צריף אפשד לעשות תחילה ואחר כך להעמיד אותו, בנין בלוקים יש להתחיל מהיסוד. העירותי שלא עמד על שני דברים: 1)הצורך להושיב עולים בצזרח, ולא רק במערב, 2) חשיפות הקבע בשביל ההתישבות,ומניעת בזבוז בשיכון מעבר. - באו קוזלובסקי ואשכול. דרשתי מקוזל. שירכז משרד הבטחון, הוא מסרב - אינו מהאים, ואשכול מתנגד - דרוש למקורות. עד עכשיו מקורות נתנה 1,5 מיליון "קוב" לשנה בנגב, ובשאר חלקי הארץ 20 מיליון ממ"מ. רוצים להכפיל בשנה הבאה, בנגב עצמו רוצים להגיע ל5- מיליון לשנה. {0048-47} - אשכול מערער על האוצר שרודש מהסוכנות על מלווה של 21 מיליון דולר שניתן לה מהמלוות האמריקני, לא 3/2 אלא 4/2 אחוז וערבות מקה"ק וקהי"ם. 2500 משפחות עולים עלו כבר על תקרקע. בתוך חדשים אחדים (עד נובמבר) יגיעו עד 5000 משפחה. ועדה של זורה ויצמן (אזרוגי?) יוסף קליוונר (מבאר טוביה) מתכננים התישבות חדשה. יש עוד כעשרים כפרים נטושים שאפשד להתישב בתוכם. למשקים קיימים שלנו אפשר להכניס כאלפים והמש מאות משפחות. - בא אצלי פרופ. פקריס. ביה"ח לבזוקות אינו פועל - הדבר נמסר למחלקת המדעית, ושם לא זז הדבר. פקריס מציע למסור הדבר לסשה גולדברג. ישכל תכלים הדרושים לייצור - יש בעיה של הפרופלנט. אין לנו החומר הגלמי של הפרופלנט האמריקני, ויש סכנה בעשיתו. ביה"ח נמצא במפרץ בקודרני. אמרתי לו שאשוחח עם ס. גולדברג, ואס לדעתו יש לנו אפשרות לפתור שאלת הפרופלנטים - אמסור לו למטרה זו ביה"ח. אין לדעת פקריס ייצור בלוקים מפריע לייצור בזוקות בביה"ח שלנו. פקריס מתאונן גם על המחלקה המרעית שיש לח כל התכנית של לורשה - ומשום מח הם מנסים לשנות מהדוגמא האמריקנית ובמקות 57 סנטימט הם עושים 54 סנטימטר. - בצהריס ביררתי עם גולדה וקפלן ואשכול שאלת השכון. גס גולדה וגט קפלן מתנגדים לצריפונים. גולדה מעדערת על בתי אבו כביר. קפלן נויפלד מקשה על מיני קושיות. החלטנו להטיל על ועדה של פינקלשטיין, נרטון יוספטל ושרון לקבוע סופית טיפוס הבית. בקרוב יגמור גולדברג הדו"ח שלו. מסקנתו שבית של 30 ממ"ר (לרבות מיס, ביוב, חשמל, אבל לא כביש) יעלה 450 ל"י. עמידר משלס 700 ל"י (כאילו הזמין כבר 7000 בית - מנחליו פרדר, זליג רייזר). {0048-48} קפלן ביקש מהבנק לחלוות לו 5 מיליון ל"י 3- טיליון לשיכון, 1 מיליון להתישבות עולים, 1 מיליון לכבישים ועוד. קבענו שאשכול וחמשת התיקים, הכלכליים בממשלה יפגשו בכל יום חמישי בשעה חמש אח"צ במשרדי בקרית לתכנון ותיאום כלכלי. - הזמנתי הרצפלד לשיחה על התישבות. עומדים להעלות 60-50 נקודות, חצי- עולים, חצי חיילים והכשרות. לאורך ודי ערת, בכפרים נטושים או באדמה נטושה יקימו 10 נקודות (מודי ערא עד ביד עדם). - בערב ישיבת הםחלקה המדעית של הבטחון. דורשים תקציב של 23.000 לחודש, עד טוף השנת 170.000. על שאלתי נעניתי שאין מפרקים בית החרושת של הבזוקות. רוצים לטפל במיס כבדים (לכך דרוש הרבה חשמל), בחקירת קרינה קוסמית, באנרגיה אטומית (בארץ אין אף איש אחד שיודע זאת), רוצים לשלוח אנשים לחו"ל ללמוד ולהביא הנח מומחים מחו"ל. שואלים מבצע "נעמי" - מחקר מחצבים בנגב - למי - לצבא או למועצה המדעית הציווילית. נחתי הוראה שלע"ע הצבא. המחלקת מיעצת לרכז כל מוסדות המחקר הצבאי בהר הכרמל. זה ידדוש 300.000 ל" וייסוף כוח ארס ויגדיל הבטחון. דורשים שיהיה ב"כ המחקר המדעי במטח העליון. - יעקב דורש 140.000 ל"י לעבודות בנגב שפור דרך הערבה 60,000 ל"י; איכסון (צריפין) לאורך הגבול בעין חוצב, בעין וחבה, ג'רפי, גרנדל, עין גדיאן, אילת, ראש א-נקב, אספקת מים, סידור שדה תעופת מול גרנדל - בערך 80.000 ל"י. חיל הנדסה םוכן לעשות זאת. ידרש כוח אדם נוסף - לצבא אין די כוח אדם. גמדתי עס יעקב דרוג התשלומין לצבא (טוראים, סמלים וקצינים) בימי שלוס. הצעתי לגנרל שם נגיד.