יומנים > יומן - מלא 06/08/1952

{P001} {0027-15} 6.8.52 אהוד מציע להחזיר תדי מארה"ב, לקבל הצעות מייקסל ופרייאר, ולדחות בקשת ביסוס החובות לארבעה חדשים. הדבר לא נראה לי. - בא אצלי א. רוטנברג. חזר לפני שבוע מארה"ב ואנגליה, גם לורי סמואל היה בארה"ב. לאהשיג כספים. באמריקא מתנגדים לשתוף הממשלה בחברה. אמנם באנגליה ובצרפת החשמל הוא מפעל של תועלת צבורית ומלאם, אבל לא בארה"ב. מאנגליה אין לצפות לכל עזרה. בארה"ב דוקא נענו לרוטנברג אנשים חשובים - סוופ, ווילסון, דרוס, ספיר, סטר, גינזבורג ועוד. הם מציעים להקים חברה {0027-16} אמריקנית עם הון רב, אליה יעבור המפעל. אלטרנטיבה שניה - המפעל יעבור למדינה. האנגלים מסכימים לשתי ההצעות. יש לפתוח בספטמבר במו"מ עם האנגלים. הבורד מורכב מסמואל, ג'ימי, ברון, ד'אריגדור גולדסמיט, ריילינג, רוז יום (גור יחידי). יש להשקיע בפיתוח החשמל 50 מיליון. לדרום נחוצים שני מנועים של עשרים אלף קילווט ושנים של 50 אלף. השנים של 20 אלף בשנת 1954, הגדולים - רק בשנת 1955. העבודה התיקרה משנת שלושים ותשע פלוס 1200, הדלק עלה מאז פלוס 1000, החשמל עלה פלוס 200. שכר העבודה הוא 55% של הוצאות. - באו אצלי ראובן, איסר, משה. ראובן מציע להפריד בין: 1) ביצוע הדיון (אחריות פיקודית, 2) ובין מדיניות ביון) וניצול ביון. ראובן ואיסר הסכימו לעקרונות ההפרדה. איסר יעסוק בביון, וראובן מציע שבמקומו (של איסר) יבוא דפני, כמנהל בפועל של ש.ב. ב-ש.ב. עובדים 650 איש. יש צורך בקיצוצים. השאלה היא: בביון יהיו שנימנהלים שוי זכויות או ראש וסגן (ראובן ראש, איסר סגן). איסד לא הסכים לכך. הצעתי ראש ביון (ראובן) ומנהל ביון (איסר).