יומנים > יומן - מלא 06/12/1937

{P001} {0138-151} יר', 6.12.37 היה יום קרן הקיימת. בבוקר - חנוכת חדרו של הרצל. תפארת לתנועה ולקה"ק. אחר הצהרים - ישיבת הדירקטוריון לבירור הפוליטיקה הקרקעית לאור הקמת המדינה. מצב הקרן: יש התחייביות בסכום 950.000 לא"י - למשך עשר שנים. מתחילת דיצמבר ש"ז עד אוקטובר 1938 - התחייביות 300.000 לא"י. מלבד זה: נעשו חוזים על קנית 4.000 בסכום של 360.000 לא"" ושולמו עבר על החשבון 150.000 לא"י. יש עוד הצעות קטנות {0138-152} (2000 דונם) בסכום 32.000 לא"י. במשך השנה יהיו הוצאות שמירה, התישבות ועוד 15.000 לא"י, מטעים 15.000, מים והשבחות 7.000 , מסים, חליפין, משפטים 8,000, יחד 587.000 לא"י. ההכנסה הנקיה אשתקד - 380.000 (בכסף רק 300.000). ההכנסה המקווה השנה- רבע מיליון). יש הצעות על קניות: א) בדרום באר טוביה 20.000 דונם 186.600 לא"ע ב) במסדרון 11.500 דונם 92.000 לא"י ג) בשרון 13.500 דונם 173.000 לא"י ד) בסביבת חיפה 14.000 " 124.000 " ה) בעמק בית שאן עכו 36.000 " 214.000 " ו) בגליל העליון 32.000 " 237.000 " ז) בדרום מחוץ לקו 11.500 " 92.000 " 152.500 דונם 1.188.600 לא"י לדעת גרובוסקי ואוסישקין יכלה הקרן למרות התחייבויותיה לרכוש 40.000 דונם בסכום 300.000 לא"י. השאלה היא איפה? אוסישקין מציע 10.000 דונם באיזור המדינה, 10.000 ד. במסדרון, 4000 דונם בבית שאן (מחוץ לקו הועדה), 19.000 דונם בשומרון וגליל. אמרתי: דבר הקמת המדינה טרם מובטח. לפי שעה אנו יודעים אמנם שמשרד המושבות עומד בתוקף על התכנית, אבל המדיניות האנגלית בארץ לא נקבעת רק ע"י משרד המושבות ולא ידוע אם המשרדים המכריעים האחרים "מחייבים" או "שוללים". אם הדבר יקום - לא ברור כמה זמן תמשך תקופת המעבר. יתכן - שנה, יתכן גם חמש או יותר. אם גם הדבר יקום לא ידוע עדיין - כיצד. הצעת הועדה לא מחייבת, ויתכנו שנויים קלים וחמורים, מהם לרעתנו ומהם לטובתנו. 1) אם המדינה תוקם - אין אנו בטוחים עדיין בגליל העליון (מחוז צפת ועכו) - למרות החלטת הועדה השטח מצפון עכו וממערב צפת בסכנה - כי אין בו ישוב יהודי (מל נהריה). וישובו הערבי צפוף. {0138-153} 2) לעומת זאת יתכן שנתנו לנו את נקודותינו בעבר הירדן (תוספת של 60.000 דונם, מהם 32000 כבר ברשותנו). 3) יתכן גם שירחיבו גבול בית שאן צפונה עד טירת צבי ואולי יותר. 4) יתכנו גם תיקונים בגבול המזרחי בעמק החוף. 5) אם יקצצו הגליל או חלק ממנו - יתכן שיאריכו גבול הדרום. 6) אין זה גם מן הנמנע שיחולו שנויים יסודיים בענין המסדרון. א) ביטול המסדרון האנגלי והשארת נקודה עירונית בירושלם ובית לחם דוגמת נצרת. ב) יצירת מסדרון ערבי לחבר יפו לוד ורמלה עם המדינה הערבית (נגד אפשרות זו יש אינטרסים צבאיים בתחנת האווירונים ועוד). ג) יצירת מסדרון יהודי לחבר ירושלם החדשה למדינה העברית (אפשרות רחוקה מאוד). 7) תתכן הוצאת כל הנגב מתחום המדינה הערבית - או לשס סיפוח למדינה היהודית (דבר מפוקפק מאוד מאוד), או לשם העמדתו תחת מנדט בריטי. 8) יש גם אפשרות טיאורטית של שנוי יסודי בתכנית: ביטול המסדרון לגמרי, והעמדת כ הדרום, מהמסדרון עד גבול מצרים תחת מנדט בריטי. מתוך שאין אנו יודעים איך יפלו הדברים נעשית רכישת קרקעות באזורים מסוימים שאלה היסטורית מכרעת. ועלינו קודם כל לדאוג לאמצעים גדולים שיאפשרו לנו כל הקניות האפשריות והרצויות מטעמים פוליטיים. לשם כך דיברתי עם ויצמן שנעשה נסיון לגייס מיליון פונט. מיטב אנשינו (ויצמן, אוסישקין, מלצט, זיו, ברנדייס ועוד) ימצאו מאה אנשים שכל אחד יתן עשרת אלפים פו כי הרכישה הקרקעות עכשיו היא בבחינת הצלת המולדת. יש גם לבחון מחדש- ובכל המרץ אפשרות של מלווה גדול, חיצוני ופנימי. ובאשר לאזורים: קודם כל עלינו לרכוש קרקע בגליל העליון, קרוב לגבול הלבנון ולהע מיד מתישבים על הקרקע. עלינו לעשות הכל למען הכבד את הוצאת הגליל מרשותנו. {0138-154} בשורה השניה עלינו לרכוש קרקעות בודי ערה ובדרום בית שאן. בשורה השלישית - בדרך יפו ירושלם. שאלתי את ווייץ אם יש קרקע לקניה מיד. דיברתי עם טון לפני הישיבה, והוא אמר לי שאין הצעות קרקע,מלבד בסביבת חיפה (פרח לב ועוד). דעת ווייץ שונה: מלבד הרשימה המפורטת שהגיש לי על 152.000 דונם באזורים הרשומים - נוספו הצעות בזמן האחרון על עוד 100.000 דונם. חלק אפשר להשיג השנה, חלק במשך השנתיים. מאחר המלחמה לא היו אפשריות כל כך רבות כבשעה זו. כמעט כל בעלי הקרקע שאינם יושבים ע אדמתם מוכנים למכרה. גם ערבים שיושבים על אדמתם ויש להם יותר ממאה דונם מוכנים למכור חלק מאדמתם. מצב האפנדים מיואש. אין להם ממה להתקיים. אין גם עכשיו קונים יהודים, וכל ההצעות באות לקה"ק, אילו היה לנו כסף היינו יכולים לרכוש השנה 100,000 דונם ולעלות עליהם. במשך שנתיים אפשר לרכוש רבע מליון דונם. הוחלט למלא את ידי ההנהלה להתקשר על 300.000 דונם ולרכוש את בוטימת בין גוער וזכרון, 6000 דונם (52,000 לא"י חמרא (בבית שאן),3000 דונם 16,500 לא"י על יד קרית ענבים 4000 דונם 32,000 לא"י בצה (על גבול לבנון), 10,000 דונם 50,000 לא" אוסישקין דורש למען קנית בסה התחייבות קרן היסוד להושיב שם אנשים. הוטל עלי לקרוא ישיבת ההנהלהיחד עם קה"ק וויצמן לדון על אמצעים. בערב הזמינני הרב הרצוג לביתו "לענין סודי". היה גם הרב ברלין. הענין - כשרות ושמירת שבת ב"ארגון". החברים הדתיים נפגעים. התרגילים נעשים בשבת, ומכוון שאינם יכלים להשתתף - הם מפגרים בלמודיהם ואינם עולים בדרגה. סובלים גם מחוסר מאכלים כשרים. מתלוננים גם על שליחת "חפשים" לשכונות דתיות. מעשיהם פוגעים ברגשות הדתי של גרי השכונה. היות שזהו ארגון לאומי חובה לשמור על שבת ומאכלים כשרים. ושני הרבנים דורשים ממני לסדר הדבר. אמרתי: א) אין אני האדריסה. ההנהלה לא מטפלת בארגון. הארגון אמנם חייב במרות פוליטית להנהלה אבל אין ההנהלה מתערבת בסידורים הפנימיים. זהו ענין הועד הלאומ אס אכנס לענין זה - אכנס רק כפרט. {0138-155} ב) אין לאיש רשות להתערב בחיים הפרטיים והפנימיים של חברי הארגון. הרבנים רשאים לדרוש שמירת שבת ואכילת כשר מכל יהודי, אבל אין להם שום סמכות וזכות מיוחדת להט זאת על חברי הארגון במיוחד. מפני שאיש מתנדב להגנת הישוב - אין הוא חייב ב"מצוו שאינן חובה על כל יהודי. ומה שהוא אוכל - זהו ענינו. ג) רוב האנשים עסוקים כל ימי החול - ואם לא יעשו תרגילים בשבת יפסידו אפשריות כ הכשרה. אין לדרוש ממתנדבים שיפסידו גם יום עבודה. ד) אני מוצא את הביעתם צודקת ביחס לחברים הדתיים גם בענין הכשרות וגם בענין השב על הארגון לעשות סידורים כאלה שיהודי דתי יוכל למלא חובתו לישוב בלי פגיעה ברגש ובהכרתו הדתית. ואני מוכן לדון עם החברים על הסידורים שיש לעשות לשם כך. בשבוע הבא נכנס חברים אחדים לדון על כך עם הרב ברלין.