יומנים > יומן - מלא 06/12/1944

{P001} {0152-143} יום ד,' כ' כסלו תש"ה - 6.12.44 אתמול נתאספו מיניסטרי "הטבעת" והחקלאים והחליטו לתמוך בכל תביעות העליה היהודית שלנו. - בתשע בבוקר סמינריון החלוץ וויכוח על מדינה וצבא יהודי. דוד בכר (שהיה בהשה"צ ורמסה) טען מדינה "לאלתר" - פירושו חלוקה, כי האנגלים יתחשבו עם הערבים. יש להתנגד לסיסמא גם מפני שמדינה עכשיו פירושה מדינה קפיטליסטית ולא סוציאליסטית. יש לדרוש מנדט, עליה גדולה בהסכם עם הערבים, צבא - לאחר המלחמה בפשיזם - יכול להיות גורם לעורר רגשות מיליטריסטיים בין הפועלים. יש קרבה רעיונית לגדוד של ז'בוטינסקי. אמרתי שיוכל אדם להיות ציוני - ולהתנגד עכשיו מטעמים שונים לתביעת מדינה, אבל מי שמתנגד למדינה יהודית באשר היא קפיטליסטית - אין לו מקום בתוכנו. הוא מפלה היהודים לרעה, הסברתי שגם תביעת עליה ומנדט עלולים להביא לידי חלוקה. - המשך ב.4- בעשר ישיבה עם המרכז הציוני. הרכב המשרד האר"י: חיים קולס (פוע"צ) ויטלי חיימוב, יוסף לוי (כללי) אברהם רוזניס (פוע"צ), במקום פיקולו, - מנהל ליאון מבורך (כללי). הודעתי: פה יהיה ב"כ הסוכנות. מנהל המשרד ימונה על ידינו. ב"כ הסוכנות יפעל בהתאם לעמדת המרכז בבולגריה, אבל אם הציונים לא יהיו חפשים - יפעל כפי ראות עיניו - תמיד לפי הוראותינו. נשאלתי אם הנציג יהיה מחו"ל - ענינתי בחיוב, מחוץ למקרה יוצא מן הכלל. הוסכם שיגישו לסוכנות תכנית של העברת רכוש העולים וסידור יחסי מסחר בין בולגריה ובין א"י. עוררתי בשאלת הקונסיסטוריה. המצב הקיים אין להשלים אתו: רק שני נציגים ציוניים, נציג אורט ולוחמים ועוד - למעשה {0152-144} שתפנים. בראש כל הקהלות - שתפנים. קומיסר ממונה לעניני היהודים. הצעתי לדרוש: נציגות מתאימה של ציונים, לחוד של פוע"צ, מינוי ראשי קהלות ציונים או בבחירות - העיקר חינוך עברי. ביטול קומיסר ממונה. לדאוג להבטחת העזרה של כל שאר המפלגות הבולגריות. להסביר מצבנו למפלגת השתפנים הבולגרית. לפעול בקרב ההורים. להגביר השפעה ציונית - להציג דר ישות אולטימטיביות. הרכב מתאים בקונסיסטוריה ובהנהגת הקהלה ומינימום הכרחי עברי בבתי הספר. אם לא - לעזוב את הקונסיסטוריה יחד עם ב"כ המפלגות האחרות. נשלח עזרה לילדים דרך הציונים. חיימוב הציע לשלוח ועדה לארץ לברר דרכי התישבות הבולגרים ולרכז הבולגרים בהתישבות מיוחדת. התנגדתי לשני הדברים. חבר מסר שבסקופיה (מקדון) יש 300 פליטים נתיני ספרד עם פספורטים ספרדים. דרושים רשיונות. - באחת מרכז החלוץ: ניקא - אסתר כהן, סימצ'ו יעקב, הרמונה דויטש, יוסף לוי, דוד בכר, עליזה נאון, לבנה (דורטו) ניניו. מרכז הציונים והחלוץ הטיל על יוסף, אוטו אל עג'ב ואסתר ניקו לבצע מחקר הילדים ולבחור מאתים הילדים. בסמינריון החלוץ 25 חברים (הרוב חברות) שתי שיחות היהודים והמלחמה ולאחריה (וניה), התישבות (יוסף) הגנה וצבא (יוסף) מדיניות ציונית (אהרון) הסתדרות (ניקא-אסתר), שאלות חנוכיות סימצו יסקוב והרמונה דויטש); מרות החלוץ (וניה), הנוער בארץ (אהוד), הרעיון הציוני (דוד בכר), שאלות והתישבות. היה כנוס של מורים עברים בביה"ס לפני חדשים (25 מורים), משכרתם היתה לירא לחודש (3 אלפים לווא), עכשיו שתי לירות. הציונים פה הו (?) לשלשה חדשים עשרת אלפים לווא לכל מורה (בסה"כ 75 לא"י). חלק מהמורים פוטרו, כי הוקטנו שעות הלימוד, אחרים אינם רוצים להוסיף {0152-145} לעבוד בתנאים קשים. נשארו 15 מורים עברים בב"ס. ששה מורים עובדים כפקידים במוסדות ציוניים, שני מורים עובדים מטעם הציונים כמפקחים (בלתי ליגליים) על בתי הספר. בערי השדה יש טירור נגד המורים העברים. אין ספרים עברים פה - הכל נשמד. דרושים ספרי לימוד וספרים (כספים?) למורים. הקצבתי 50 לא"י לשלושת החדשים הבאים להרחבת הלימוד העברי וגם במקרה צורך לעזור למורים. - הוזמנתי בארבע וחצי לגנרל צ'רפנוב. - בשלוש באה אצלי משלחת רוויזיוניסטית דוד ורסניב, לוטי לזרובה, בנימין ארדיטי, שלמה קורדובה, ד"ר ששון אלקלעי. שני הראשונים צעירים. מציעים ליצור ועד משותף של הציונים, הרוויז. ובני-ברית. קורדובה קרא לפני תזכיר עברי. ורסנוב התאונן שלא נותני לעלות. 50 ביתרים מסופיה מוכנים מיד לעלות. חבריהם החיילים רוצים להצטרף לבריגדה. אינם שונים מאחרים - אפשר להיות גם סוציאליסט, העיקר הצלת מדינה קודם. לוטי לזרובה דורשת עלית ילדים. ארדיטי דורש עלית ילדים תחת הנהגת רוויז. קיבלו רק 10% רשיונות, אולם קולות קיבלו .30% דורש חלוקת הכספים מבחוץ. - הודיתי להם על הברכות והודעתי נמרצות: 1) "פדרציה" בין ההסת' והציונות הרויז. (הצ"ח) - יש רק הסת' ציונית אחת ויחידה, ואם הם רוצים איחוד - עליהם להכנס באופן אישי בקבלת כל החובות וכל הזכויות. בפנים יוכלו להוות סיעה, כמו סיעות אחרות, אבל ברור שעליהם לנתק כל הקשרים עם "הצח." 2) טירור - אני שמח שהם מתנגדים לטירור, אולם כמה ביתרים בולגרים בבואם לקושטא מתקשרים עם ע' ז' - נציגן של הכנופיות. אם זה ימשך - אינו מובטח שיוכל לעלות. 3) עניני עליה מסודרים ע"י המשרד, וזה לא יפלה כאשר לא הפלה מקודם. איני יודע אחוזים. אמסור בקשתם - אם לא אתמוך בה. אם יש ביניהם רוצים להתנדב לצבא יתקבלו ברצון, אך לפי שעה אפשר להתנדב רק בארץ. {0152-146} ארדיטי - רוויזיוניסט טפוסי - ניסה לדבר הנה והנה, ולבסוף שאל אם הציונים יתמכו בכניסתם ל-או.ף. אמרתי זה ענין מקומי ואיני מטפל בו. שאלו אם נכון לקרוא להם פשיסטים. עניתי שאינני רואה חובה לעצמי לענות על שאלה זו. את הצעיר וורסנוב הזהרתי שוב שלא יתקשרו עם הכנופיות. הזקן ד"ר אלקלעי עשה עלי רושם של איש ישר, מעין טיפוס כרוזוב. - בארבע וחצי הלכתי לגנרל צרפנוב. בבית משמרות רוסיות, אך אין מקפידים על הכניסה. הגנרל נראה צעיר, אך שרת עוד בצבא הצרי, מוצאו מאורל. אמר לי שענין אנשי זגורה נמצא עכשיו בממשלת לובלין. יש קשיים בין ממשלה פולנית בלובלין וממשלה פולנית בלונדון. אולם הענין יוכרע במוסקבא. אמרתי לו אולי יתנו בינתים לנסוע לאלה שאינם פולנים כלל וכלל. אמר שיטלפן מיד שיבחינו בין הפולנים ושאינם פולנים. שאלתי אם האחרונים יורשו לנסוע. ענה: זה תלוי במוסקבה, ולא בשום איש פה. אחר כך התחיל לדבר על עצמו על המלחמה וסיפר זכרונותיו על יהודים - בסביבתו היו רק קנטוניסטים, אך במלחמת האזרחים היה מפקד בוויטבסק והיו בגדוד שלו 300 חיילים יהודים, כולם אמיצים מלבד אחד שהתבטל. והיות שתלבושתו היתה מעוכה אמר לו שאביו חייט מצוין ואם ישלח אותו הביתה יתפור לו שונל חדש. סיפרתי לו על הארץ והוא מקודם הגדיר הקבוצות כקומונות של מנזר. כשהוספתי והסברתי לו מה זה, אמר אני מבין: זוהי קומה שניה למה שאנחנו עשינו עד עכשיו (סיפר לי על מבנה הקולחוז), וכך אמר הח' סטלין: אנו שואפים לחברה שכל אחד עובד לפי יכולתו ומקבל לפי צרכו. אמרתי שזוהי הגדרה נכונה. שאלתיו אם נפגש עם חיילינו - ענה שהיה רק בבולגריה עד עכשיו. סיפרתי לו על פלוגותינו והיחידה. חזרתי שוב לאנשי סטריה זגורה, והוא שאל למה אינם נשארים במקומם. שאלתיו אם אין הוא מתגעגע למולדתו. ענה - כמובן. אמרתי: גם להם יש מולדת, וא"י שמה, ואחרי כל מה שעבר עליהם {0152-147} הגעגועים גדולים עוד יותר. אמר: אם תציע ליהודי רוסיה ללכת לארץ לא ילכו. אמרתי: יתכן, אלא שאיני כל כך בטוח. שאל: האם סבור אתה שכגנוביץ (קרא בשמו המלא) ילך לא"י? אמרתי לא כל היהודים כמוהו. צלצל ולנע רה (במדים) שהופיעה צווה להביא כוסות ליין. כשהביאו היין שאל איך באתי הנה. אמרתי ב אוירון ואח"כ ברכבת. אמר היודע אתה שאסור לבוא לבולגריה ורומניה בלי רשיון שלנו? אמרתי: לא, קיבלתי רשיון בולגרי. אמר: פלא. בלי רשותנו אסור לבוא. ושאל לאן אני נוסע? אמרתי או לבוקרסט או לארץ. אמר: לא תוכל לנסוע לבוקרסט. שאלתי: זוהי החלטה? אמר: כן. סופיה? כן. בעוד יומים או שלשה ימים תוכל לנסוע הביתה. אמרתי אם לא אסע לבוקרסט אסע הביתה. שאלתיו לרשיון להסיע עולים באניה מלכה. אמר: הלא עכשיו אין רשות לעלות ואין עולים. אמרתי: כשיהיו. ענה: עכשיו אין הקצין הימי, אבל הוא יבוא בעוד ימים אחדים, ואז תפנו אלי. דיברנו עוד אגב שתית יין על א"י ועל דה והא, נפרדתי, והוא ליווה אותי עד המוצא. כשנפרדנו אמרתי לו בעברית "שלום" והסברתי מה זה. ענה לי בעברית: שלום עליכם ושאל מה זה. שאלתיו מנין הוא יודע מלים אלה - ענה: קראתי אותן ברוסית. רבים קראו אותן. - - משם נסעתי לחלוץ והסברתי דבר הצבא היהודי, הגדודים והלגיון במלחמה הקודמת ונפרדתי מהחלוצים. סדר יומי בבולגריה: 5.12.44 - 9.30 - מרכז פועלי ציון 11 - מרכז ציוני 12.15 - בוסוול - אוכסוול 2 - צולה דרגויצ'ובה 4 - רבני בולגריה 4.30 - קומוניסטים יהודים 6.30 - קונסיסטוריה יהודית בערב נסע בן-יוסף לארץ. {0152-148} 6.12.44 - 9 - סמינריון החלוץ (מדינה) 10 - מרכז ציוני 1 - מרכז החלוץ 3 - רביזיוניסטים 4.30 - גנרל צרפנוב 5.30 - חלוץ