יומנים > יומן - מלא 06/12/1964

{0199-334} {0199-334} 6.12.64, יום א', א' טבת קיבלתי הבוקר מיוסף פרוטוקול של ישיבת המזכירות מיום 31.12.60 שעד היום לא ידעתי על קיומה, ונודעו לי דברים שלא ידעתי על קיומם ומענינים במיוחד הדברים שאמר י. שפירא (עמוד 39) על דברי בבה ודברי זיאמה כששמעו את לבון... ושני אלה עומדים עכשיו כסלע איתן בעדו. - גולדה אמרה באותה ישיבה (עמוד 49): "אני חושבת את תקופת לבון בתור שר הבטחון לתקופה אומללה, ואין זו הפעם הראשונה שאני אומרת זאת. היתה לי קצת נגיעה לחלק האחרון של כהונתו כשר הבטחון ואז חשבתי שהוא צריך ללכת, ופעלתי לקראת כך שהוא ילך, ועשיתי זאת בנוכחותם". בעמוד 64 מספר זיאמה שהוא "רצח" את ועדת חו"ב (כלומר הדיון בפרשה) ע"י נאומו בכנסת, והוסיף ש"מסקנות הוועדה (של השבעה) לא הכזיבו את העם במדינת ישראל". בעמוד 65 מספר זיאמה: "אנו עומדים בפני התפטרות של גולדה והתפטרותה של גולדה תגרום גם התפטרות של ספיר. אנו עומדים בפני התפטרות של גולדה שהוגשה, והתפטרות של ספיר, ברגע שגולדה תתפטר" (הוא הוסיף: "אני אומר לכם את הדברים כמושהם"). (דברי שמחונית בעמוד 69). משה דיין (חבל שחסר העמוד הראשון של דבריו, עמוד72): "אני חושש מדרך של התפשרות עם אנשים מתוך הריגת הענין. {0199-335} {0199-335} אני חושש מדרך של הכרעה שאינה פוגעת באנשים אבל פוגעת בענין" (בעמוד 75), והמשיך : "לכן יש לי רתיעה מפני אי פגיעה באנשים על חשבון פגיעה בענין". (יש ענין בדברי משה בעמוד 78, וגם 79, וגם 80). אשכול מדבר אחרי דיין ומודיע: "עכשיו אני יכל להגיד, שקיבלתי ידיעה מוסמכת ממשרד שר המשפטים שהקצין הבכיר אינו תובע עכשיו ועדת חקירה" (עמוד 80 - הסיפר אז אשכול כל מה שידע בעניןזה, ומה היה חלקו בכך?), בעמוד 81 אמר אשכול: "ב.ג. טוען ובצדק, שלוועדת חו"ב אין סמכות. למרות זאת הלך לוועדתחו"ב וגולל את הפרשה ורק אחר כך נזכר שלא זה "המקום" (81). בעמוד 82 אומר אשכול: "מישהו אמר שצריך להוציא את המלה "משפטיים" ו"מישהו" זה הוא נפלא. הוא מבטא כל אפיו של ל.א.), גולדה הודיעה (עמוד 86) ,"לא אקח את מכתב ההתפטרות חזרה. דבר זה אינו בר בחשבון". כשלא הסכימו במזכירוה לדבריה, אמרה להרצפלד: "תוציא אוחי מהמפלגה". נתקבלה החלטה (עמוד 91): "גולדה נתבעה להקפיא את התפטרותה". גולדה מודיעה מיד: "אני מודיעה שאיני מקבלת החלטה זו". א.ל. בא לחיים י. ושאל מה דעתו. חיים הבין לשם מה הוא שואל אותו, אבל אמר מה שהוא חושב: 1) הענין לא יגמר בלי בירור משפטי, 2) ב.ג. הוא ידידך, ואינו רוצה ברעתך. גם אשת א.ל. שוחחה אתו בענין זה. היא אמרה לו שאשכול רוצה להטביע חותמו על המדינה.