יומנים > יומן - מלא 07/02/1939

{P001} {0188-17} 7 פברואר בן צבי ומוסינזון הגיעו סוף סוף - בעשר בבוקר. המשלחת כולה תבוא רק הערב או מחר בבוקר. בקבלת הפנים לא היו, איפוא, כל חברי הפנל (מסה ? ). המעמד היה הדור, חגיגי ומעורר כבוד. הערבים עזבו St James's לפני בואנו. הם נכנסו ויצאו דרך שער אחר ( the Friary Court entrance), ואנחנו דרך "שער הצירים". על-יד השער פגשו אותנו פקידי משרד המושבות ומשרד חוץ - ובפנים מלקולם, לורד הליפכס, בטלר ואחרים, המון עתונאים וצלמים צבאו על-יד הכניסה. תחילה הכניסו אותנו לחדר של Queen Anne , ושם קיבל פנינו צ'מברליין. אחרי שיחות קצרות עם רוב חברי משלחתנו נכנסנו כולנו {0188-18} .) Picture Room "( "לחדר הישיבות הגדול, "חדר התמונות ארבעה שולחנות בצורת "מים" תפסו מרכזו של החדר הגדול. הממשלה ישבה לשולחן אחד (צמברלין, מלקולם, הליפכס, בטלר, לורד דופרין, סיר לנסליט אולפנט, סיר קוסמי פרקינסון) - לשולחן מול הממשלה ישב ויצמן ועל-ידו חברי ההנהלה, שאר הצירים - בשני השולחנות האלכסונים. אחרי הצילום (צילמו אותנו מיושבים) פתח צמברלין. נאומו למשלחתנו היה רק חזרה על הנאום למשלחת הערבית, מלבד שני קטעים, שנוספו במיוחד אלינו , תמורת קטע אחד שנאמר במיוחד לערבים. התוכן הפוליטי של נאומו היה בפיסקה זו : Your people no less than ours have cherished traditions and a history which streck far back into the past ,but ,while not unmid - ful of what lies bihind us let us ,cancentrate on the realities of the present situation ,giving due weight to all essential facts and endeavauring to appreciate each other 's piont of view. בתשובה לדברים אלה אמר ויצמן בנאומו בין השאר : we meet you at a dark hour in our history ;it is no exaggeration to say that the hopes and prayers of millions of jews ,scattered throughout the world , are now centred ,with unshaken confidence in british good faith ,on these deliberations. we believe that all our ---------- ------------ wark in pal .has been the result of a grine necessity to face realities ----------------------------------------------------------------------- and I would submit that no reality is today more bitter than that which ----------------------------------------------------------------------- the few people is called upon to face ------------------------------------ {0188-19} לוריה קרא אחרי בן-צבי את התרגום האנגלי של הנאום. דברי ווייז שבאו מיד אחרי זה צלצלו הרבה יותר טוב משנראו מקודם על הניר. עד כאן היה הכל מעורר כבוד, אך דברי רדינג המעטים שבאו בסוף פגמו את הרושם. רק באולם נודע לי שגם רדינג יענה - ונתברר שלא על דעת עצמו הוא עושה זאת, אלא על-פי דרישת חיים --- הנאומים תפסו פחות זמן משהוקצב לנו, ונתקיימה אחרי הגמר שיחה עם חברי הממשלה. חיים דיבר עם נוויל, והליפכס ניגש אלי. הביע צערו על שלא היה אף פעם בארץ, אם כי היה לו תמיד הרצון הרב לראות הארץ. רק ליידי הליפכס ביקרה בארץ לפני כארבע שנים. שאלני לכמה פרטים מחיי - ושאל על טיב תנועת הפועלים בארץ. הסברתי לו שלא יחשוב על התנועה שלנו במונחים של תנועת הפועלים הבריטית - כי ביסוד תנועתנו וחיי פועלינו הונח רעיון שהביא אותנו להיות פועלים: הרעיון שארץ יש ליצור בעבודה יוצרת, ורק על ידי-כך מזדווגים אתה ו"רוכשים" אותה. הוא העריך את הרעיון הזה. חיים ניגש ושאל אותו אם יהיה נוכח מחר כשחיים ירצה טענות היהודים - והליפכס הבטיח להיות נוכח. מלקולם סיפר שמשלחת נששיבי לא השתתפה בקבלת הפנים, כי שאר הצירים לא רצו בשיתופם, אך הוא מתאמץ להשכין שלום ביניהם. בחוץ שוב צבאו עלינו צלמים. בערב נודע לי שמלקולם עמל כל היום לעשות שלום בין {0188-20} הערבים, ולא עלה בידו והשיחות עם הערבים שנועדו לערב -נדחו, וכך יצא שטענות היהודים ישמעו תחילה. דבר זה, בלי ספק, ימנע את פ.ח. וגם את מוסה מהפגש אתי... הקרע בקרב הערבים הוא חדשת היום בעתונים. בערב נתכנסנו: ברל, לוקר, ב.צ. , משה. אליהו ואנכי לשיחה על המצב. השיחה לא החכימה אותי בהרבה. אולם ענין רב היה בשיחה עם ברל לבדו - על הענינים הפנימיים בתנועתנו בארץ. ברל אופטימי. מקווה שאיחוד התנועה הקבוצתית יצא לפועל. אם כי טבנקין מתנגד כשהוא לעצמו הרי הוא מודה שרוב הקיבוץ הוא בעד. בין "המחייבים" נמצאים אידלסון ציזלינגר בנקובר, בן אהרון, פרידמן. השוללים הם: שכטר, ווינה, חומה, וראובן גרשון. גרשון פוסל אפילו את טבנקין. גם הענינים בת"א עמדו להסתדר - אולם עזיבת בן- אהרון כאילו הפכה הקערה על פיה. ברל מרוצה גם מהועידה החקלאית שעוררה כבוד בארץ כולה, אם כי לא חידשה הפעם כלום. אבל הבירור היה רציני - וחברי. ברל סבור שאם שנינו נתמכר במשך שנים שלושה חדשים לעניני המפלגה - אפשר לתקן הדברים. הינתן לנו הדבר בגמר "שיחות" לונדון ?