יומנים > יומן - מלא 07/02/1960

{P001} {0191-86} 7.2.60, יום א' בישיבת הממשלה דנו והחליטה הבוקר על סיכומי במצבנו הבטחוני והמדיני. הצעותי נתקבלו בתיקונים קלים. אה"צ בא אצלי שיטרית בלתונת ערב פעולת הצבא בתופיק ביקש הרמטכל מנחמיאס לצרף פלוגה ממשמר הגבול לצה"ל. סעיף 51 של פקודת המשטרה מרשה לשר המשטרה להכריז במנשר שחיל המשטרה או חלק ממנה יהיה כוח צבאי העשוי להיות מועסק בתפקיד צבאי להגנת ישראל, ואותו מנשר יציין הגבולות שבתחומיהם והתקופות שבהמשכן יועסק חיל המשטרה או חלקו באופן כזה. הוא מתרעם שהרמטכל לא פנה לשר המשטרה, ושואל אם להביא זאת לממשלה. אמרתי שאין צורך בכך. שאלתי אם נפגע איש מהמשטרה? ענה - לא. אגיד לרמטכל שבמקרה דומה עליו לדבר עם שר המשפטים. בחמש בא אצלי ארגוב. חזר מועידת הארגונים היהודים באמשטרדם (גם שזר וגרוסמן היו שם) דנו על החרם הערבי, אנטישמיות, חינוך יהודי, המצב ברוסיה. גולדמן הציע להזמין לפריס עשרה גויים מפורסמים, שאינם אויבי רוסיה, ועשרה יהודים שירימו קולם על מצב יהודי רוסיה. הוא עומד לעשות זאת בעוד חודש או חודשיים. {0191-87} משם עברו לברגן בלזן. באו לשם גם אדנויר ושטרויס. הובאו לשם גם ילדים גרמנים. נאמו אדנאור וגולדמן. בארוחת צהרים השתתפו אדנאור, שטרוס, ליקה. מהקונגרס היו גולדמן וארגוב ועוד יהודים מכמה ארצות. ארגוב הציג לאדנור שתי שאלות: 1) הזכיר שהיה כחייל בברגן בלזן, ושאל את אדנאור אם לא עלול לחזור על משגה וימר, אדנאור ענה שהטרגדיה של וימר היה שלא היה רוב יציב לממשלה, אבל לו יש רוב יציב ומבצע כל מה שהוא אומר. אם יהיה דרוש כוח - ידכא ההתפרצות בכוח. 2) אתה ידוע כידיד ישראל. האינך סבור שאי קשירת קשרים דיפלומטיים אפשר להסביר כאקט אנטי ידידותי על ידי מדינות עוינות. ענה: לפני חדשים אחדים שלח אלי ב.ג. איש בענין זה. אמרתי לשנכר ואומר לך: הערבים מפולגים, ורק השנאה לישראל מאחדת אותם. באזור המה"ת נכשלו כל הארצות. אנחנו - לא. האין ישראל מעונינית ששם ימצא כוח שיוכל פעם לתוום בין הערבים והיהודים. ארגוב הוסיף: יש 62 מדינות המכירות בישראל. האם לשם אפשרות של תווך היה יותר טוב שלא יכירו? ענה אדנאור: גרמניה היא במצב מיוחד. יש גרמנה מזרחית. ארגוב שאל על הודעת ארהרד בעמן. אדנאור אמר שלא היתה לו סמכות להגיד מה שהגיד. הזכיר שבלוכסמבורג הציע יחסים דיפלומטיים וישראלים דחו זאת. בקרוב יראה את שנער וידבר אתו על כך. {0191-88} גולדמן ראה את ארהרד לפני נסיעתו לקהרו, ודעתו היא שאין להשהות הקשרים. המתנגד העיקרי הוא ברנטנו. דעת גולדמן היא שאם יהיה לחץ אמריקני - זה יועיל. אמרתי לארגוב שאני רואה חשיבות מכרעת בקשרים אלא בשני דברים: אספקת נשק והשקעת הון (רבע ביליון) לבנין תעשיה. ארגוב מבקש שאבוא לועדת חו"ב בעוד שבועים, ב23- לח"ז, ושגם אכין הצעות מדיניות לועידת המפלגה על אנטישמיות ועליה; ועיד הפסגה, מדבר סואץ, יחסנו עם העמים. שמעוני בא אח"כ, כנראה שאו נו נבחר. הביא לי נוסח אגרת לוז כתשובה לאגרת הסובייטים. גרעתי פסוק והוספתי פסוק (גרעתי שבחים לכרושצוב, הוספתי פסוק על שלום או לפחות חוזה אי התקפה עם שכנינו). סוף סוף הוברר לי מי הביא בקשת אדנאור לפני שבועות אחדים על פגישה ברודוס או באתונה: זה היה גיורא בשם שנער. האחרון יבוא הנה בעוד שבוע.